יְהוּדִי מִמִּשְׁפַּחַת סְלוֹנִים, בֶּן דּוֹדוֹ שֶׁל הָרַבִּי הַמָּהֲרָ"שׁ תּוֹשַׁב חֶבְרוֹן, הֶחֱלִיט לִנְסֹעַ לְרַבִּי הַמָּהֲרָ"שׁ שֶׁגָּר בִּלְיוּבָּאוִיטְשׁ וּלְהִתְיַשֵּׁב בִּמְחִצָּתוֹ. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִיחִידוֹת לְרַבִּי, שְׁאָלוֹ הָרַבִּי עַל מַצַּב הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא סִפֵּר לָרַבִּי עַל יְהוּדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הָרַבִּי: מַדּוּעַ אוֹמְרִים עַל יְהוּדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בַּעֲלֵי נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת וּמְיֻחָדוֹת. "אֲנִי לֹא רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד בַּנְּשָׁמוֹת שֶׁל יְהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר מִנְּשָׁמוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ" אָמַר לָרַבִּי.

עָנָה לוֹ הָרַבִּי: מָה אַתָּה מֵבִין בִּנְּשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת?

אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁסִּפֵּר לִי אָבִי הָרַבִּי הַצֶּמַח צֶדֶק עַל יְהוּדִי פָּשׁוּט מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

בִּכְפָר סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם גָּר יְהוּדִי פָּשׁוּט שֶׁלֹּא יָדַע לִלְמֹד וְלֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו בַּסִּדּוּר, וְאַף אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים בַּתְּפִלָּה לֹא יָדַע. פַּעַם בְּשָׁבוּעַ הָיָה מַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם לִמְכֹּר פֵּרוֹת וִירָקוֹת כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס, וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לִמְכֹּר סְחוֹרָתוֹ, הָיָה הוֹלֵךְ לְאַחַד הָרַבָּנִים, שֶׁהָיָה כּוֹתֵב לוֹ אֶת סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת לַשָּׁבוּעַ הַבָּא.

פַּעַם אַחַת בְּהַגִּיעוֹ לִירוּשָׁלַיִם הִתְפַּלֵּא לִרְאוֹת שֶׁכָּל הַחֲנוּיוֹת סְגוּרוֹת, הוּא נִבְהַל מְאֹד כִּי חָשַׁשׁ שֶׁמָּא טָעָה בְּסֵדֶר הַיָּמִים וְאוּלַי זֶה יוֹם שַׁבָּת. נֶעֱמַד בְּאַחַת הַפִּנּוֹת עִם חֲמוֹרוֹ כְּדֵי לְטַכֵּס עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת. פִּתְאוֹם רָאָה יְהוּדִי מְהַלֵּךְ וְתַחַת זְרוֹעוֹ תְּפִלִּין, וְנִרְגַּע, כִּי הֵבִין שֶׁאֵין זֶה יוֹם שַׁבָּת. נִגַּשׁ לְאַחַד הַיְּהוּדִים שֶׁעָבְרוּ בָּרְחוֹב וְשָׁאַל לְסִבַּת סְגִירַת הַחֲנוּיוֹת, וְהַלָּה אָמַר לוֹ, שֶׁהֻכְרַז עַל "תַּעֲנִית צִבּוּר", לָכֶן הַחֲנוּיוֹת סְגוּרוֹת.

הִתְפַּלֵּא יְהוּדִי פָּשׁוּט זֶה עַל שֶׁהָרַב לֹא הוֹדִיעַ לוֹ עַל כָּךְ, וְהִצְטַעֵר מְאֹד גַּם עַל שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְוַת תַּעֲנִית, וְגַם עַל שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל אֶת הַתְּפִלָּה הַמַּתְאִימָה לְתַעֲנִית צִבּוּר.

הַיְּהוּדִי הִנִּיחַ אֶת חֲמוֹרוֹ בַּשּׁוּק וְרָץ אֶל בֵּית הָרַב, שָׁם הוֹדִיעוּ לוֹ בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁהָרַב יָצָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רָץ הַיְּהוּדִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁאַל אֶת הָרַב בְּקוֹל בּוֹכִים, "מֶה עָשִׂיתָ לִי?" הָרַב לֹא הֵבִין אֶת הַשְּׁאֵלָה, וְשָׁאַל: "מָה קָרָה?"…

הַיְּהוּדִי הִמְשִׁיךְ לִבְכּוֹת וְאָמַר: הַיּוֹם הוּא יוֹם תַּעֲנִית וְלֹא יָדַעְתִּי, כִּי הָרַב לֹא אָמַר לִי וְנִכְשַׁלְתִּי בַּאֲכִילָה בְּיוֹם צוֹם.

אָמַר לוֹ הָרַב: הֵרָגַע בְּנִי אֵין זֶה יוֹם תַּעֲנִית קָבוּעַ, אֶלָּא זֶהוּ יוֹם תַּעֲנִית שֶׁגָּזְרוּ רַבָּנִים עַל עֲצִירַת גְּשָׁמִים.

שָׁאַל הַיְּהוּדִי: מַה פֵּרוּשׁ תַּעֲנִית צִבּוּר עַל עֲצִירַת גְּשָׁמִים? הִסְבִּיר הָרַב: כַּאֲשֶׁר לֹא יוֹרְדִים גְּשָׁמִים, יֵשׁ סַכָּנָה שֶׁל רָעָב וְלָכֵן גּוֹזְרִים תַּעֲנִית כְּדֵי לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים.

הִתְפַּלֵּא הַיְּהוּדִי: בִּשְׁבִיל זֶה גּוֹזְרִים תַּעֲנִית? כְּשֶׁאֶצְלִי בַּשָּׂדֶה לֹא יוֹרְדִים גְּשָׁמִים, אֲנִי פּוֹנֶה לְהַשֵּׁם וְאוֹמֵר: אַבָּא, אֲנִי זָקוּק לְגֶשֶׁם וּמִיָּד יוֹרֵד גֶּשֶׁם.

אָמַר לוֹ הָרַב: אוּלַי תַּעֲשֶׂה אֶת זֶה כָּאן.

יָצָא הַיְּהוּדִי לַחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת בָּכָה וְאָמַר: אַבָּא! הֲיִתָּכֵן שֶׁבָּנֶיךָ בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ יִגְוְעוּ בָּרָעָב, חָלִילָה, הַאֵינְךָ רוֹאֶה שֶׁהֵם זְקוּקִים לְגֶשֶׁם?

מִיָּד נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וְגֶשֶׁם עַז יָרַד לָאָרֶץ.

הָרַבִּי הַמָּהֲרָ"שׁ סִיֵּם סִפּוּרוֹ לְאוֹרְחוֹ שֶׁהִגִּיעַ מֵחֶבְרוֹן בִּשְׁאֵלָה:

הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ מִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּעַל נְשָׁמָה גְּבוֹהָה?