תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
צרור בדיחות
קרעו אותו לחתיכות, סילקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא… בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? …חמץ…
באחת הסעודות אצל הרבי הרש"ב שר אחד האורחים "ומפני חטאנו". שמע אורח שני, והעיר שה"ומפני חטאנו" הזה הוא של החזן. הוא מתכוון ללחן שלו. העיר על כך הרבי הרש"ב: הבעיה היא שה"מפני חטאנו" של עצמנו אנו מייחסים לזולת.
חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה".
"אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…
למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים,המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…
פעם פנה חסיד לרבו וביקש עצה איך להימלט מהיצר הרע שרודף אחריו. ענה לו רבו, שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה כזו, והאמת היא שהוא עצמו רודף אחרי היצר הרע. צריך להתבונן מי רדף אחרי מי.
יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול טלית מיד עם צאת סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.
הגיע הזמן להפוך את שנאת חינם לאהבת חינם. מה הבעיה לאהוב אהבת חינם הרי אין זה עולה כסף. ומי לא אוהב דברים חינמיים. חיוך אינו עולה כסף, הסברת פנים אינה עולה כסף וכו'.
שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה (על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112).
המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו (מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א).
מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.
אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו (סנהדרין נט ב).
אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא (מדרש תהלים מזמור עג בסופו).
יש אומרים שכשמדברים על כך שמשיח יכול לבוא מיד זה דיבור פראי; אולם באמת הגלות עצמה היא הדבר הפראי, כי מה ליהודי ולגלות?! ובמיוחד שהזמן הוא פראי "החושך מכסה ארץ", ובמילא מתאים לדבר דברים פראיים. ובכל אופן הגאולה מגיעה מיד!… (הרבי, כא תשרי תשמ"ו).
יש לך (הקב"ה) טענות נגד יהודים?! אתה אשם בכך מכיון שבראת את היצר הרע! רצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב שאור שבעיסה, והרי אתה בראת את השאור והכנסתו לעיסה. אם כן, מדוע יש לך טענות?!… (הרבי ש"פ בהעלותך תשמ"א).
הרבי מסביר שכל תענוגי העולם הזה שוים להנאה של ריח טבק. ומוסיף אמנם גם זה משהו אך זה רק ריח טבק.
יהודי בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עניינו תורה ומקומו על שולחן אביו המלך – "שולחן ערוך ומוכן לאכול", ללא כל טרחה, שכן טרחה הכי קלה נחשבת עבורו עבודת פרך, אז מה ליהודי ולגשמיות העולם ולחומריותו!… (שיחת הרבי ש"פ שמות ה'תשמ"ו).
לאחר שנות גלות רבות עם ישראל צועק: עד מתי?… אם ה' חפץ בהנאה ונחת רוח שיהיה לו לבריאות!… אז אדרבה, שיביא את המשיח ואז תהיה נחת רוח בתכלית השלימות – 'תענוג בורא' יחד עם 'תענוג נברא' (הרבי ש"פ ויגש תשמ"ו).
רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה (בית רבי א, פרק כה, בסופו).
"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
חסיד אחד אמר לרבי: שמעתי שסגולה גדולה לשלום בית לקפל את טלית במוצאי שבת. ענה לו הרבי: אינני מכיר סגולה כזאת, אך איש העוזר לאשתו ושוטף כלים במוצאי שבת זה בודאי סגולה לשלום בית.
הרבי ניבא: "הנה הנה משיח בא", לכן יש לרקוד ולשמוח; ומי שטוען שאינו רואה את ה"אור החדש" כי אם את הגלות, הרי הוא כ"סוס" החושב רק על ה"תבן" ולא על המציאות; ומחשבת ה"סוס" שבו, אינה גורעת מהמשכת ה"אור החדש" לעולם (הרבי, שיחת ליל ג' דחה"ס תשד"מ).
הרבי מסביר, שנשיא הדור הוא – "משיח", ללא שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, שכן נשיא הדור הוא משיח שבדור, ולאלה שתארים אלה למעלה מיכולת קליטת כלי שכלם, יפרשו זאת כרצונם, ובלבד שיעשו את שליחות המשיח נשיא הדור (הרבי ליל שמח"ת תשמ"ו).
כל יהודי מצפה למשיח, אולם חסידי חב"ד "משוגעים על משיח" ומאמינים שיכול לבוא בכל רגע. ממי למדו? מהרבי שהעיד על עצמו לפני הרב אלימלך ניימן מחסידי גור באומרו: 'העולם טוען שאני משוגע על משיח, ואכן הם צודקים'.
פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד "ביטול"!
בהיות הרבי הריי"צ בכלא הרוסי איים עליו אחד באקדחו. אמר לו הרבי הריי"צ: צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה לא מבהיל ולא עושה כל רושם.
בתקופתנו תקופת "אחרית הימים", סמוך לגאולה נאמר: "והשיב לב אבות על בנים". שאם בחג הפסח הסדר הוא "והגדת לבנך", "שאל אביך ויגדך", בסוף זמן הגלות, הסדר (לפעמים) הוא "שאל בנך ויגדך"… "והשיב לב אבות על בנים", על ידי בנים (ע"פ שיחת ש"פ כי תשא, ה'תשמ"ז).
כשהר' הריי"ץ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?! (משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ).
משה רבינו, תכלית החכמה דקדושה – כל גדולתו שמתעצם באמונה פשוטה ולוהטת מעל השכל כפתי המאמין לכל דבר, והראיה, כשנלחם בעמלק מרים ידיו מעל ראשו ושכלו כדי לנצחו. ולואי שנזכה כולנו לאמונה מעל השכל לנצח את עמלק ולקבל פני משיח צדקנו.
לוקחים ענייני קדושה מתבלים אותם בצחוק הומור ושמחה, מטגנים אותם כלביבה חמה ומתוקה בסיפורים חסידיים משובבי נפש ומוסיפים הרבה עומק רגשי ושכלי, שרים ורוקדים ואין תענוג גדול מזה. תכל'ס, השתתפו בהתועדויות חסידיות.
כל ההסתרים וההעלמות הן קניגיא ושחוק, הקב"ה משחק אתנו ב"מחבואים", ומצפה שנחפש אותו… המשחק שתכליתו ההתגלות עומד להסתיים. בסוף נבין שהמשחק היה "מכור" מראש… הכל מתאים לתכלית הכוונה העליונה…
"אז ימלא שחוק פינו"…
כל מה שקורה בימות המשיח בהם אנו נמצאים ומה שעתיד לקרות כולל החזרה בתשובה של כל יהודי כי לא ידח ממנו נידח, תחיית המתים, האלף השביעי, התגלות ה' – הכל לפי הכוונה העליונה. המשחק מכור!…
מאז שהבדיל הקב"ה בין מים עליונים (שמים) למים תחתונים (מעיינות), הרי שכל המעיינות בוכים ומביעים רצונם להיות לפני המלך הקדוש. ומהו רצונם? להיות תשמישי קדושה – לנטילת ידים, לטבילה במקוה, לשתיית מים בברכה ראשונה ואחרונה… (ע"פ ליקוטי דבורים לה"ק ג-785)
רבי היה יושב ודורש ונתנמנם הציבור, בקש לעוררן, אמר ילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא בכרס אחת. והיה שם תלמיד אחד ורבי ישמעאל ברבי יוסי שמו אמר ליה מאן הות כן, אמר ליה זו יוכבד שילדה את משה ששקול כנגד ששים רבוא של ישראל.
מגיעים כבר אל ה"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". לסיום העבודה בשית אלפי שנין, ביום ששי לאחר חצות, שאז טועמים ממאכלי השבת – טועמיה חיים זכו!… המאכלים מוכנים, צריכים רק מזלג וכפית לברך ולאכול… (ע"פ הרבי ש"פ יתרו תשמ"א).
הקב"ה אין עוד מלבדו היה הוה ויהיה בלי שום שינוי ואין שום דבר יכול להלבישו כלל ולהסתירו ומה שנראה העולם ליש ודבר בפני עצמו הוא מקח טעות ושקר גמור חוצפה והעזה גדולה (על פי ליקוטי תורה פ' אמור לה ג).
לע"ל לכל יהודי יהיו אלפים ושמונה מאות עבדים! ואם יהודי ישאל: מה יעשה עם כל כך הרבה עבדים, כי הוא צריך ללמוד את תורתו של משיח?! – הנה שאלה זו תהיה מן השאלות שישאלו את משיח-צדקנו, והוא יתרץ אותה"…
אמר הקב"ה: הביאו כפרה עלי על שמיעטתי את הירח. כיצד בעל גבול יכול לכפר על מקורו הבלתי גבולי? בתור מה מבקש מאיתנו הקב"ה לכפר עליו?… בתור "בני בכורי ישראל"?… בתור החצי השני שלו?… בתור "במי נמלך? בנשמותיהם של צדיקים", "ועמך כולם צדיקים".
מה עושה הקב"ה במשך היום? שלוש שעות ראשונות הקב"ה עוסק בתורה, שנית דן את כל העולם… שלישית יושב וזן את כל העולם מקרני ראמים ועד ביצי כנים, רביעית משחק עם לויתן שנאמר: 'לויתן זה יצרת לשחק בו' (עבודה זרה ג, ב)
כשכל ישראל נמצאים במצב של תשוקה וציפיה לביאת המשיח… הקב"ה מחייך ואומר: נצחוני בני נצחוני. הוא שמח שבניו נותנים לו עצה ופסק דין לסיים את הגלות וממלא רצונם (הרבי, ערב כיפור תשנ"ב)
לעתיד לבוא כשזמן ההריון יתקצר לתשע שעות!… עתידה אשה ללדת בכל יום!… אז נשאלת השאלה: מתי תצא האשה לחופשת לידה? ומתי תחזור מחופשת לידה?
אמר להם הקב"ה לישראל לשעבר הייתם בבושה ובכלימה שהייתם בחורים, עכשיו שהזקנתם אין בכם כח לסבול בושה של גלויות. כלומר, עכשיו שעם ישראל כבר הזקין, הגיע זמנו להיגאל (מדרש תהילים ל"א).
יש אנשים החושבים שמשמעות הגאולה היא שהקב"ה יקח את כל המסכנים לבית המקדש ויעשה להם "סטייקיה" גדולה. האמת היא ש"באותו הזמן לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".
כשהרבי הריי"צ יצא בקריאה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", שאל איש אחד את חברו: מיהם הליובאוויטשער'ס? ענהו חברו: "ליובאוויטש" הם בריות משונות המאמינים שמשיח יכול לבוא מחר…
עם ישראל ארוסתו של הקדוש ברוך הוא מזמן מתן תורה. כבר אלפי שנים הכלה מחכה לחתונה – הגאולה האמיתית והשלימה… עד מתי?
הפתגם היומי
תוכנה של כריתת ברית
אוצר פתגמים
צחוק בצד
אהבת חינם היא חינמית
הגיע הזמן להפוך את שנאת חינם לאהבת חינם. מה הבעיה לאהוב אהבת חינם הרי אין זה עולה כסף. ומי לא אוהב דברים חינמיים. חיוך אינו עולה כסף, הסברת פנים אינה עולה כסף וכו'.
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
ניגון דבקות לאדמו"ר הזקן לתפילות שבת
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.
