תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
שאו מרום עיניכם
שמע הוא ישראל
רַבִּי פֶּסַח יְהוּדִי פָּשׁוּט מֵהָעִיר הֹומִיל שֶׁבְּרוּסְיָה מֵעוֹלָם לֹא לָמַד בַּיְּשִׁיבָה, כִּי כְּבָר מִיַּלְדוּתוֹ הָיָה עָלָיו לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. אוּלָם בְּמִסְחָר צָלְחָה דַּרְכּוֹ. בְּהוֹמִיל עִיר מְגוּרָיו הָיָה קוֹנֶה סְחוֹרָה וּמוֹכֵר אוֹתָהּ בָּעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת.
לִקְרַאת רֹאשׁ הַשָּׁנָה תרכ"ז הִצְטָרֵף לַחֲבוּרַת חֲסִידִים שֶׁנָּסְעָה לְאַדְמוֹ"ר הַמָּהֲרָ"שׁ שֶׁבִּלְיוּבָּאוִיטְשׁ. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לָרַבִּי לִיחִידוּת בִּקֵּשׁ בְּרָכָה לְפַרְנָסָה. הָרַבִּי בֵּרַךְ אוֹתוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדָיו, וְלִפְנֵי צֵאתוֹ הוֹסִיף וְאָמַר: "קַיֵּם תָּמִיד אֶת 'שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם' (ישעיה מ כו), שְׁמַע, הוּא יִשְׂרָאֵל".
רַבִּי פֶּסַח, שֶׁלֹּא הֵבִין אֶת כַּוָּנַת דִּבְרֵי הָרַבִּי, הָלַךְ לְאֶחָד מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִים שֶׁיַּסְבִּיר לוֹ אֶת כַּוָּנַת הַדְּבָרִים.
הִסְבִּיר לוֹ הֶחָסִיד: בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת הַחַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים, לֹא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס אוֹר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָרָקִיעַ, לְקַיֵּם "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיה מ כו). "שְׁמַע" בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת: "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם". כַּאֲשֶׁר מְקַיְּמִים אֶת "שְׁמַע" מִתְעַלִּים לְדַרְגַּת "יִשְׂרָאֵל". "יִשְׂרָאֵל" הֵם אוֹתִיּוֹת "לִי רֹאשׁ", כַּכָּתוּב: "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית לב כט).
וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר תְּקַיֵּם אֶת "שְׁמַע" (=שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם), תַּגִּיעַ לְדַרְגַּת "יִשְׂרָאֵל".
אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה סִפֵּר הָרַבִּי הָרָיָי"צ, וְהוֹסִיף וְאָמַר: כַּעֲבֹר 24 שָׁנִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תרנ"ב הִגִּיעַ רַבִּי פֶּסַח לִיחִידוֹת בִּלְיוּבָּאוִיטְשׁ, וְסִפֵּר לִי עַל הַיְּחִידוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ עִם הָרַבִּי הַמָּהֲרָ"שׁ (בִּשְׁנַת תרכ"ז) בַּאֲרִיכוּת וּבְהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה, כְּאִלּוּ זֶה הָיָה בְּרֶגַע זֶה, וְאָמַר לִי שֶׁלְּאַחַר שֶׁהֶחָסִיד הִסְבִּיר לוֹ אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי הַמָּהֲרָ"שׁ הִשְׁתּוֹקֵק לְהָבִין דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלָמַד תּוֹרָה בְּחַבְרוּתָא עִם שְׁכֵנוֹ רַבִּי הִירְשְׁל הַשֶּׁעָן. נוֹסָף עַל כָּךְ הֵחֵל לִלְמֹד תַּנְיָא וְלִקּוּטֵי תּוֹרָה.
כָּךְ חָלְפוּ הַשָּׁנִים וְרַבִּי פֶּסַח הִתְעַשֵּׁר וְעָבַר לָגוּר בָּעִיר לוֹדְז' שֶׁבְּפוֹלִין וְהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַסּוֹחֲרִים שָׁם.
בִּשְׁנַת תרפ"ח בִּהְיוֹתוֹ בֶּן 80 שָׁנָה הִגִּיעַ שׁוּב לָרַבִּי הָרָיָ"צ לִיחִידוֹת וְשׁוּב סִפֵּר לָרַבִּי הָרָיָי"צ עַל הַיְּחִידוֹת שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵצֶל הָרַבִּי הַמָּהֲרָ"שׁ – לִפְנֵי 62 שָׁנִים! וְגַם אָז דִּבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה כְּאִלּוּ זֶה קָרָה רַק אֶתְמוֹל. וְהוֹסִיף וְסִפֵּר: מֵהָרֶגַע שֶׁהִפְסַקְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב בַּעֲיָרוֹת חִפַּשְׂתִּי וּמָצָאתִי בַּיִת עִם חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים וְאֶת שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה קָבַעְתִּי לְיַד חַלּוֹן, כְּדֵי לְקַיֵּם "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם", וּמֵאָז שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהָרַבִּי שֶׁ"שָּׁמַע" הוּא "יִשְׂרָאֵל", אֲנִי זוֹכֵר זֹאת כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". וַאֲנִי נוֹשֵׂא תְּפִלָּה לְרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁגַּם בְּ"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" הָאַחֲרוֹן שֶׁאֹמַר קֹדֶם שֶׁאָשִׁיב נִשְׁמָתִי לְבוֹרְאִי, אֶזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי הַמָּהֲרָ"שׁ: "שְׁמַע" הוּא "יִשְׂרָאֵל".
וְסִיֵּם הָרַבִּי הָרָיָי"צ אֶת סִפּוּרוֹ בְּאָמְרוֹ, שֶׁרַבִּי פֶּסַח הָיָה אֶחָד מֵחֲסִידָיו הַפְּשׁוּטִים שֶׁל הָרַבִּי הַמָּהֲרָ"שׁ.
הֶסְבֵּר עַל הַסִּפּוּר
אָכֵן, הַבָּסִיס שֶׁל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, הוּא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"… (דְּבָרִים ו ד). שֶׁהֲרֵי "שְׁמַע" רָאשֵׁי תֵּבוֹת "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם" (יְשַׁעְיָה מ כו). וּלְהָבִין עִנְיָן זֶה נִלְמַד מֵהַסִּפּוּר עַל דָּנִיֵּאל (דָּנִיֵּאל ו יא):
הַמֶּלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ גָּזַר עַל הַיְּהוּדִים שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל. לַמְרוֹת הַגְּזֵרָה נִכְנַס דָּנִיאֵל לְבֵיתוֹ "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם (דניאל ו, יא)" (=חַלּוֹנוֹת הָיוּ בַּעֲלִיַּת גַּג בֵּיתוֹ כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם), וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם הָיָה מְבָרֵךְ וּמִתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְעֹנֶשׁ עַל שֶׁלֹּא שָׁמַע בְּקוֹל הַמֶּלֶךְ, הִשְׁלִיכוֹ הַמֶּלֶךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת. אוּלָם הוּא נִצַּל וְהָאֲרָיוֹת לֹא נָגְעוּ בּוֹ לְרָעָה.
לָכֵן מְלַמֶּדֶת הַחֲסִידוּת, שֶׁתָּמִיד עָלֵינוּ לְהַפְנוֹת אֶת הַמַּבָּט לַמְּרוֹמִים, לַשָּׁמַיִם, לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. לְהִתְבּוֹנֵן תָּמִיד לַ"מָּרוֹם הָרוּחָנִי" שֶׁבְּכָל דָּבָר. שֶׁהֲרֵי בְּכָל דָּבָר גַּשְׁמִי, יֵשׁ אֶת הַ"מָּרוֹם", אֶת הָאֱלוֹקוּת שֶׁמְּחַיָּה וּמְקַיֶּמֶת אוֹתוֹ.
כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בְּכָל דָּבָר, וְנִרְאֶה בּוֹ רַק אֶת הַחַיּוּת הָאֱלוֹקִית, נְקַיֵּם: "שִׁוִּיתִי הַשֵּׁם לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תְּהִלִּים טז ח). עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, לֹא רַק שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְאֵין שֵׁנִי לוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת חוּץ מִמֶּנּוּ, כִּי הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית שֶׁל כָּל דָּבָר הִיא חַיּוּתוֹ הָאֱלוֹקִית.
וּמִזֶּה גַּם נָבִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לָנוּ הוּא מֵאֵת הַשֵּׁם, וּכְמוֹ בַּסִּפּוּר עַל שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא. שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא קִלֵּל אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ (שְׁמוּאֵל ב טז), אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה שֶׁשָּׁמַע זֹאת, בִּקֵּשׁ מִדָּוִד רְשׁוּת לַהֲרֹג אֶת שִׁמְעִי כְּדִין מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת. עַל כָּךְ הֵגִיב דָּוִד: "הַשֵּׁם אָמַר לוֹ קַלֵּל" (שָׁם פָּסוּק י). לִכְאוֹרָה, מָתַי אָמַר הַשֵּׁם לְשִׁמְעִי לְקַלֵּל אֶת דָּוִד?! מַסְבִּיר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּתַנְיָא (אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ כה), שֶׁבְּעֵת שֶׁשִּׁמְעִי קִלֵּל אֶת דָּוִד – הַשֵּׁם נָתַן לוֹ אֶת הַכֹּחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת.
הַשֵּׁם נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם: בַּיְּהוּדִי, בַּתּוֹרָה וּבָעוֹלָם. לָכֵן אָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ הֶחָסִיד הָרִאשׁוֹן, הַשֵּׁם הוּא "אֵ-ל עוֹלָם" (בְּרֵאשִׁית כא לג). וְלֹא אָמַר: "אֵ-ל הָעוֹלָם". כָּל מְצִיאוּת הָעוֹלָם הִיא אֱלוֹקוּת, הִיא הַחַיּוּת הָאֱלוֹקִית שֶׁמְּהַוָּה אוֹתוֹ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע וְלֹא שֶׁהַשֵּׁם בָּרָא עוֹלָם, וְהָעוֹלָם הוּא דָּבָר אַחֵר.
בֶּאֱמוּנָה וִידִיעָה זוֹ נִזְכֶּה לִהְיוֹת "יִשְׂרָאֵל" בְּמוּבָן "יָשָׁר אֵ-ל" וְ"לִי רֹאשׁ".
פרסום תגובה חדשה