תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
המעלה המיוחדת של חמישה עשר באב
הַמַּעֲלָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב
הַמִּשְׁנָה, בְּסוֹף מַסֶּכֶת תַּעֲנִית מְצַיֶּנֶת, שֶׁ"לֹּא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים".
מַהִי הַמַּעֲלָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב?
חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב חָל לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. לָכֵן יוֹם זֶה מַבִּיעַ אֶת הָעֲלִיָּה הַנּוֹבַעַת מֵהַיְּרִידָה, שֶׁכָּל עִנְיַן הַגְּאֻלָּה הוּא צְמִיחָה מֵחֻרְבָּן דַּוְקָא.
הַגְּמָרָא מְצַיֶּנֶת שֶׁבַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב אֵרְעוּ שִׁשָּׁה אֵרוּעִים הִיסְטוֹרִיִּים שֶׁגָּרְמוּ לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹם טוֹב (בָּבָא-בָּתְרָא, קכא):
א. בְּדוֹר הַמִּדְבָּר – לְאַחַר חֵטְא הַמְּרַגְּלִים, שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה, וְהָעָם בִּקֵּשׁ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה – נִגְזַר עַל הָעָם לָמוּת בַּמִּדְבָּר. כָּךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מוֹצִיא כְּרוּז בַּמַּחֲנֶה שֶׁקָּרָא לָעָם לַחְפֹּר קְבָרִים וְלָלוּן בָּהֶם בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהָעָם עָרַךְ מִפְקָד, הוּא הִבְחִין ש 15 אֶלֶף אִישׁ מֵתוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
אוּלָם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לִיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם, אַף שֶׁחָפְרוּ קְבָרִים כְּמִנְהָגָם וְלָנוּ בּוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב, גִּלּוּ לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר שֶׁאִישׁ לֹא מֵת. הֵם חָשְׁבוּ, שֶׁמָּא טָעוּ בַּתַּאֲרִיךְ, לָכֵן הִמְשִׁיכוּ לָלוּן גַּם בַּלֵּילוֹת הַבָּאִים בַּקְּבָרִים שֶׁהֵכִינוּ לְעַצְמָם, וְשׁוּב אִישׁ לֹא מֵת. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב כְּשֶׁרָאוּ שֶׁהַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ, הֵבִינוּ שֶׁבָּטְלָה הַגְּזֵרָה וּכְבָר כָּלוּ מֵתֵי מִדְבָּר, וּלְשִׂמְחָתָם לֹא הָיָה גְּבוּל.
ב. בַּדּוֹר שֶׁנִּכְנַס לָאָרֶץ עַל פִּי דִּינֵי הַיְּרֻשּׁוֹת רַק בָּנִים יָכְלוּ לָרֶשֶׁת אֶת אֲבוֹתֵיהֶם. אוּלָם לְאַחַר מְחָאַת בְּנוֹת צְלָפְחָד נִקְבַּע, שֶׁגַּם בָּנוֹת יוֹרְשׁוֹת אֶת חֵלֶק הָאָב בַּנַּחֲלָה בָּאָרֶץ. אֶלָּא שֶׁאָז הִתְעוֹרְרָה בְּעָיָה, שֶׁאִם הַבָּנוֹת יִנָּשְׂאוּ לִגְבָרִים מִשֵּׁבֶט אַחֵר, הַנַּחֲלָה תַּעֲבֹר בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְשֵׁבֶט הַבַּעַל. לָכֵן נִקְבַּע שֶׁהַבָּנוֹת הַיּוֹרְשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ לִבְנֵי שִׁבְטָן בִּלְבַד. אוּלָם לְאַחַר כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ וַחֲלֻקָּתָהּ לִשְׁבָטִים, הֻתְרוּ הַשְּׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה וְהֻתַּר לַבָּנוֹת לְהִנָּשֵׂא לִגְבָרִים מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וְזֶה הִתְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה רַבָּה. דָּבָר זֶה אֵרַע בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב.
ג. בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹפְטִים לְאַחַר מַעֲשֶׂה "פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה" הִכְרִיזוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִלְחָמָה עַל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין וְגַם נִשְׁבְּעוּ שֶׁלֹּא יִתְּנוּ מִבְּנוֹתֵיהֶם לְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין לְנָשִׁים. אוּלָם לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הֵבִינוּ שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְהַכְחִיד שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, לָכֵן הֻתַּר לְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין לָבוֹא בַּקָּהָל בִּדְרָכִים שֶׁל עֲקִיפַת הַשְּׁבוּעָה. כַּאֲשֶׁר נִשְּׂאוּ לִנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד וְלַבָּנוֹת הַחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים בַּחֲמִשָּׁה עֶשֶׂר בְּאָב לְשִׂמְחַת כֻּלָּם.
ד. בִּימֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֵבִיאוּ מִשְׁפָּחוֹת מִתְנַדְּבוֹת אֶת "קָרְבַּן הָעֵצִים" לְהַסָּקַת הַמִּזְבֵּחַ לְקָרְבָּנוֹת. חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב נִקְבַּע כַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לִכְרִיתַת עֵצִים לַמַּעֲרָכָה, כִּי בְּיוֹם זֶה הַשֶּׁמֶשׁ פָּסְקָה מִלִּזְרֹחַ בִּמְלוֹא עֻזָּהּ וְהָעֵצִים לֹא הָיוּ יְבֵשִׁים דַּיָּם, וְלָכֵן הוּא נִקְרָא "יוֹם שְׁבִירַת הַמַּגָּל".
יֵשׁ לְהָעִיר, שֶׁהַשִּׂמְחָה שֶׁפָּסְקוּ לִכְרוֹת עֵצִים לַמַּעֲרָכָה לֹא הָיְתָה עִנְיָן טֶכְנִי בִּלְבַד. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהָאֵשׁ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ יָרְדָה מִשָּׁמַיִם, וְהָיָה צָרִיךְ לִשְׁמֹר עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה". דָּבָר שֶׁגָּרַם לְהִתְעוֹרְרוּת יִשְׂרָאֵל כָּאן לְמַטָּה, לְלַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִלְּמַעְלָה.
וּכְשֶׁעָלוּ עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה מִבָּבֶל לָאָרֶץ, הָאָרֶץ הָיְתָה שׁוֹמֵמָה מֵעֵצִים שֶׁנֶּעֶקְרוּ עַל יְדֵי הָאוֹיְבִים, וְהָיָה צֹרֶךְ בְּעֵצִים לְבִנְיַן הַמִּקְדָּשׁ וַעֲבוּר הַמַּעֲרָכָה (עֲבוֹדַת הַמִּזְבֵּחַ) אָז נֶעֶשְׂתָה נִדְבַת הָעֵצִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל מַמָּשׁ. כִּי הָאוֹיְבִים שֶׁרָצוּ לְהַשְׁבִּית אֶת בִּנְיַן הַמִּקְדָּשׁ וַעֲבוֹדַת הַמִּזְבֵּחַ, הָיוּ מוֹשִׁיבִים מִשְׁמָרוֹת בַּדְּרָכִים לִמְנֹעַ אֶת הֲבָאַת הָעֵצִים לַמִּקְדָּשׁ. וְהַמִּתְנַדְּבִים נֶאֶלְצוּ לְהָבִיא אֶת הָעֵצִים מִמֶּרְחַקִּים. וּבְכָל אֹפֶן, הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָעֵצִים בְּשִׁירָה וְזִמְרָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וּמִשֶּׁהִשְׁלִימוּ אֶת הַמִּצְוָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
ה. בְּרֵאשִׁית תְּקוּפַת הַמְּלָכִים מָרַד יָרָבְעָם בֶּן נְבָט בִּרְחַבְעָם בְּנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה וְהֵקִים אֶת "מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל" שֶׁכָּלְלָה אֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְנוֹסָף לָעֻבְדָּה שֶׁהִצִּיב יָרָבְעָם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּדָן וּבְבֵית אֵ-ל, הִצִּיב מַחְסוֹמִים בַּדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת לִירוּשָׁלַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם. לְאַחֵר הַרְבֵּה שָׁנִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב בִּטֵּל הַמֶּלֶךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה אֶת הַמַּחְסוֹמִים, וְאָמַר: "כָּל הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם – יַעֲלֶה". כָּךְ נִפְתְּחוּ כָּל הַדְּרָכִים לִירוּשָׁלַיִם לִכְלַל יִשְׂרָאֵל.
ו. לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַיְּהוּדִים וּבְרֹאשָׁם בַּר כּוֹכְבָא מָרְדוּ בָּרוֹמָאִים שֶׁשָּׁלְטוּ בָּאָרֶץ. הַמֶּרֶד נִכְשַׁל וְהָעִיר בֵּיתָר נָפְלָה בִּידֵי הָרוֹמָאִים. אַדְרִיָּאנוּס שֶׁהָיָה אָז קֵיסַר רוֹמָא הֶחְרִיב אֶת בֵּיתָר וְהָרַג אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף לְלֹא רַחֵם. הוּא אַף גִּדֵּר כֶּרֶם גָּדוֹל מְגוּפוֹת הֲרוּגֵי בֵּיתָר, עַד שֶׁבָּא מֶלֶךְ אַחֵר וְהִתִּיר לְהָבִיא אֶת הֲרוּגִי בֵּיתָר לִקְבוּרָה, הָיָה זֶה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב. לְזֵכֶר שִׂמְחָה זוֹ תֻּקְּנָה גַּם בִּרְכַּת "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. "הַטּוֹב" – עַל שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ הַגּוּפוֹת, וְ"הַמֵּטִיב"- עַל שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה.
הַחוּט הַמְּקַשֵּׁר אֶת כָּל הָאֵרוּעִים הָאֵלֶּה הוּא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִיּוּם תַּהֲלִיךְ, סְגִירַת מַעְגָּל, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מְבַטֵּא תְּשׁוּבָה וְכַפָּרָה. זוֹהִי הַשִּׂמְחָה שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב. שִׂמְחָה שֶׁל תְּשׁוּבָה הַבָּאָה מִתּוֹךְ שִׁבְרוֹן לֵב! בָּזֶה מִתְבַּטֵּא גַּם הַקֶּשֶׁר שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים בִּמְיֻחָד.
גַּם לְאַחַר שֶׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ, הִמְשִׁיכוּ לִנְהֹג בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב מִקְצַת יוֹם-טוֹב. יוֹם הַמְּבַטֵּא אֶת הָעֲלִיָּה שֶׁאַחַר הַיְּרִידָה – אֶת הַגְּאֻלָּה שֶׁצּוֹמַחַת מִתּוֹךְ הַחֻרְבָּן שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב. עַל כֵּן, אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן, עוֹרְכִים בּוֹ הִתְוַעֲדֻיּוֹת וּמְקַבְּלִים הַחְלָטוֹת טוֹבוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁמִּיּוֹם זֶה וָאֵילָךְ הַיָּמִים מִתְקַצְּרִים וְהַלֵּילוֹת מִתְאָרְכִים, לְפִיכָךְ יֵשׁ לְהוֹסִיף בְּלִמּוּד תּוֹרָה בַּלֵּילוֹת. יֵשׁ לְהָקִים שִׁעוּרִים חֲדָשִׁים וּלְחַזֵּק אֶת הַקַּיָּמִים.
נוֹסָף עַל כָּךְ, עַל פִּי הַהֲלָכָה מִיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וָאֵילָךְ אָדָם יָכוֹל לְאַחֵל לַחֲבֵרוֹ: "כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה", וּכְבָר לְהַתְחִיל בְּתַהֲלִיךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל.
וְאָכֵן חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב הוּא יוֹם שֶׁל שִׂמְחָה בִּהְיוֹתוֹ יוֹם שֶׁל תְּשׁוּבָה יוֹם שֶׁל תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת בְּדֻגְמַת יוֹם הַכִּפּוּרִים.
שִׂמְחַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
הַמִּשְׁנָה מַדְגִּישָׁה אֶת שִׂמְחַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, וְאוֹמֶרֶת: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְכַיּוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁבָּהֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן (בְּגָדִים) שְׁאוּלִים, כְּדֵי לֹא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לָהּ, וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (רוֹקְדוֹת) בַּכְּרָמִים, וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת: "בָּחוּר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה אַתָּה בּוֹרֵר לְךָ? אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בְּנוֹי, תַּן עֵינֶיךָ בְּמִשְׁפָּחָה. שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם הִיא תִּתְהַלָּל".
חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב הָיָה יוֹם מְיֻחָד בּוֹ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל חוֹלוֹת בַּכְּרָמִים, וּבוֹ הֵן נוֹשְׂאוֹת תְּפִלָּה בִּמְצִיאַת שִׁדּוּךְ.
אָמְנָם דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר עַל אִשָּׁה, אוּלָם כָּאן נוֹתֶנֶת הַתּוֹרָה לָאִשָּׁה אֶת הַזְּכוּת לְחַזֵּר אַחַר הָאִישׁ, בְּחִינַת "נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר". כְּמוֹ שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל "הַכַּלָּה" מֵחַזֶּרֶת אַחֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "הֶחָתָן". וְאָכֵן, בַּיּוֹם הַזֶּה הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מוֹצְאוֹת אֶת הַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְזָכוּ לְהָקִים בָּתִּים נֶאֱמָנִים בְּיִשְׂרָאֵל וּמָעֲלָה גְּדוֹלָה בָּזֶה.
שָׁלוֹשׁ מַדְרֵגוֹת בִּתְפִלַּת הַנָּשִׁים עַל הַזִּוּוּג
"תָּנוּ רַבָּנָן, יְפֵיפִיּוֹת שֶׁבָּהֶן, מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת: תְּנוּ עֵינֵיכֶם לְיֹפִי שֶׁאֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְיֹפִי, מְיֻחָסוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ אוֹמְרוֹת: תְּנוּ עֵינֵיכֶם לְמִשְׁפָּחָה לְפִי שֶׁאֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים, מְכֹעָרוֹת שֶׁבָּהֶן מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת: קְחוּ מִקְחֲכֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבִלְבַד שֶׁתְּעַטְּרוּנוּ בִּזְהָבִים" (תַּעֲנִית ל"א.).
מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹשׁ דְּרָגוֹת שֶׁל נָשִׁים. וּכְגֹדֶל הַשִּׁפְלוּת שֶׁל הָאִשָּׁה כֵּן גְּדוֹלָה קִרְבָתָהּ לָאֱלֹקִים. כְּכָל שֶׁהַכְּלִי רֵיקָן, כֵּן יִתְמַלֵּא בְּשֶׁפַע רוּחָנִי עַד בְּלִי דַּי.
דַּרְגַּת הַיְּפֵיפִיּוֹת הַצַּדִּיקוֹת בַּעֲלוֹת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, שֶׁבְּוַדַּאי רָאוּי לִבְחֹר בָּהֶן, הִיא כַּמּוּבָן דַּרְגָּה גְּבוֹהָה. אוּלָם עוֹלוֹת עֲלֵיהֶן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן תּוֹלוֹת בִּזְכוּת מַעֲשֵׂיהֶן, אֶלָּא אוֹמְרוֹת: "מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֶׂה אֲבוֹתַי", וּמִתְפַּלְּלוֹת לְהִוָּשַׁע בִּזְכוּת הָאָבוֹת. הֵן נוֹשְׂאוֹת עֵינֵיהֶן לָאָבוֹת בִּתְפִלָּה: "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי" הָרִים הֵם הַהוֹרִים, הָאָבוֹת, שֶׁבְּיַחַס אֲלֵיהֶם, הֵן מַרְגִּישׁוֹת "אַיִן", וּבִזְכוּת זֶה מְיַחֲלוֹת שֶׁ"יָבֹא עֶזְרִי", וּמִתְחַנְּנוֹת "אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בְּנוֹי, תַּן עֵינֶיךָ בְּמִשְׁפָּחָה". בְּרַם לְמַעְלָה מֵהֶן, הֵן הַ"מְכֹעָרוֹת" שֶׁמַּרְגִּישׁוֹת שֶׁאֲפִלּוּ זְכוּת אָבוֹת כְּבָר אֵין לָהֶן. וְהֵן תּוֹלוֹת בַּקָּשָׁתָן רַק עַל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאוֹמְרוֹת: "קְחוּ מִקְחֲכֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם". וּמוֹסִיפוֹת וְאוֹמְרוֹת: "וּבִלְבַד שֶׁתְּעַטְּרוּנוּ בִּזְהָבִים", בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. הֵן חָשׁוֹת שֶׁבִּשְׁאִיפָה זוֹ הֵן מְסֻגָּלוֹת יוֹתֵר מִכֻּלָּן לְהִתְקָרֵב לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּלְהִתְיַפּוֹת, לָכֵן כָּל מְבֻקָּשָׁן הוּא לְהַגִּיעַ לְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲמִתִּית, וְלָכֵן מְסַיֶּמֶת הַמִּשְׁנָה בַּפָּסוּק: "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם הִיא תִּתְהַלָּל". וְאָכֵן, יִרְאַת הַשֵּׁם הַבָּאָה מִתּוֹךְ עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת צְרִיכָה לִהְיוֹת תַּכְלִית הַכֹּל, עַד שֶׁגַּם הַיָּפוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶן וְהַמְּיֻחָסוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן זְכוּת אָבוֹת, יִשְׁאֲפוּ לְהוֹסִיף בְּיִרְאַת הַשֵּׁם טְהוֹרָה הָעוֹמֶדֶת לָעַד, שֶׁכֵּן, יִרְאַת הַשֵּׁם הִיא אוֹצָרוֹ, וְאִם יִזְכּוּ בָּהּ, מִמֵּילָא יִצְטָרְפוּ לְכָךְ שְׁאַר סְגֻלּוֹתֵיהֶן הַטּוֹבוֹת.
לָכֵן יוֹצְאוֹת בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין לִיצֹר אֲוִירָה שֶׁל שִׁוְיוֹן בֵּין הַבָּנוֹת, שֶׁלֹּא יִתְפָּאֲרוּ בִּלְבוּשֵׁיהֶן – הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, אוֹ יִחוּס הָאָבוֹת, וְיוֹצְאוֹת בַּמָּחוֹל עִם הַ"מְכֹעָרוֹת" בַּעֲלוֹת הָעֲנָוָה, שֶׁאֵינָן מֵחֲשִׁיבוֹת עַצְמָן. שֶׁהֲרֵי "מָחוֹל" שֶׁהוּא כְּמַעְגָּל שֶׁאֵין לוֹ רֹאשׁ וְסוֹף כּוֹלֵל אֶת כֻּלָּן בְּהַשְׁוָאָה אַחַת.
אֵיךְ צָרִיךְ לִבְחֹר בֶּן זוּג?
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹצְאוֹת בִּמְחוֹלוֹת אוֹמְרוֹת: "בָּחוּר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה… תְּנוּ עֵינֵיכֶם לְיֹפִי… תְּנוּ עֵינֵיכֶם לְמִשְׁפָּחָה… קְחוּ מִקְחֲכֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם". מִמִּשְׁפָּטִים אֵלֶּה נִתָּן לִלְמֹד, אֵיךְ עָלֵינוּ לִבְחֹר בֶּן זוּג.
רֵאשִׁית הַכֹּל, "שָׂא נָא עֵינֶיךָ", "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם" הַבִּיטוּ הַשָּׁמַיְמָה אֶל הַהֲוָיָה הָרוּחָנִית הָעֶלְיוֹנָה. הֲרֵי עִקָּר וִיסוֹד תַּכְלִית הַשִּׁדּוּךְ הוּא אִחוּד שְׁנֵי חֲצָאֵי נְשָׁמוֹת לְאַחַת. אַחֲרַי זֶה "תְּנוּ עֵינֵיכֶם לְיֹפִי" – לַיֹּפִי הַגַּשְׁמִי הַמְּשַׁקֵּף אֶת כָּל מַהוּת הָאָדָם: שִׂכְלוֹ וּמִדּוֹתָיו. אַחַר כָּךְ "תְּנוּ עֵינֵיכֶם לְמִשְׁפָּחָה" – לִבְנוֹת בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ כֵּן, "תְּנוּ עֵינֵיכֶם לַמִּשְׁפָּחָה" – בַּהוֹרִים וּבַמְּחַנְּכִים, לָדַעַת אֵיזֶה חִנּוּךְ קִבֵּל בֶּן הַזּוּג, וּמַה הֵן תְּכוּנוֹת נַפְשׁוֹ. וְעִקַּר הָעִקָּרִים, "קְחוּ מִקְחֲכֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם" – מְשִׂימַת חַיֵּי הַנִּשּׂוּאִים צְרִיכָה לִהְיוֹת "לְשֵׁם שָׁמַיִם".
וּמִכֵּיוָן שֶׁהַבְּחִירָה בֶּאֱמֶת הִיא בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה. אֵיךְ נֵדַע מִיהוּ הַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁלָּנוּ? לְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּבְבִטָּחוֹן בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בּוֹרֵא הָעוֹלָם וּמַנְהִיגוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, שֶׁבְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְכַוֵּן אֶת כָּל צְעָדֵינוּ, וְהוּא מַנְחֶה אוֹתָנוּ לִמְצֹא אֶת הַזִּוּוּג שֶׁלָּנוּ. גַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם בּוֹחֵר עַל פִּי טֶבַע, עַל פִּי הֲבָנַת הַשֵּׂכֶל וּמְשִׁיכַת הַלֵּב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיְּעוֹ.
פרסום תגובה חדשה