באחד הימים, התוועד הרבי, או כפי שקראו לו אז "הרמ"ש", עם החסידים בפריז ותבע מהם הפצת מעיינות החסידות לרבים. החסידים הגיבו שהקרירות לקדושה הינה כה גדולה שאי אפשר להצליח. הרבי פנה אל אחד מהם ושאל אם יש לו טנדר. החסיד המופתע הנהן בראשו והרמ"ש ביקש מכולם להצטרף אליהם לנסיעה. מופתעים יצאו כולם בעקבותיו ונכנסו למכונית. לאחר נסיעה לא קצרה ברחובות פריז הורה הרמ"ש לעצור במקום ההומה בני אדם, עלה על גג המכונית הוציא ממחטה מכיסו והחל לנופף בה. כשהתקבץ ציבור גדול של סקרנים מסביב למכונית החל הרמ"ש לנאום בפניהם על תכלית בריאת העולם – הפיכתו מעולם גלותי לעולם גאולתי כלומר לעולם שכולו טוב ע"י מצוות ומעשים טובים. הרבה זרעים נזרעו אז בליבות הסובבים שנבטו במשך השנים וכפי שהרבנית, אשת הרבי, אמרה לשלוחים שם: 'בעלי חרש וזרע ואתם תקצרו'. הרבי חרש וזרע בסורבון בפרט ובפריז בכלל אצל יהודים וגויים את זרעי המהפכה הצרפתית החדשה, כפי שראינו התעוררות חזקה וצימאון ליהדות אצל יהודי צרפת, ואת התוצאות שקצרו השלוחים רואים היום בגדול!