מבט למפעל השליחות המופלא של הרבי

הקראת כתבה
יום חמישי י״ד אדר ה׳תשע״ח
כמה דוגמאות קטנות מאלפי אלפי השלוחים הפזורים בכל פינה על פני הגלובוס, שבכל מקום דואגים גם לגשמיות של כל יהודי (וגם לגוים, בקשר לשבע מצוות בני נח) לכל מה שהוא צריך.
מאת הרב לויצ"ח גינזבורג
תפילין

סיפרתי במסגרת זו בעבר אודות בית חב"ד שבמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. הגעתי לשם ביום שישי לפנות ערב, כדי לשהות שם בשבת יחד עם אמי מורתי תחי' (מרת גאלדא (זהבה) מלכה בת ביילא בלומא לרפואה שלמה וקרובה) שאושפזה שם לפני שבת. לא הספקתי לדבר עם אף אחד ולא ידעתי איזו מין שבת תהי' זאת עבורי. אך השלוחים שם, הרב שמואל טורקוב והרב ישי קלי, דאגו לי לכל הפרטים הגשמיים והרוחניים, כמו לכל אורח שהגיע למקום, למרות שהגעתי ללא כל התראה מוקדמת. הן למטה לישון, ברמה של בית מלון חמשה כוכבים – מטות מפוארות, ארונות לחפצים, מזגנים, מזונות ושתי' חמה וקרה, אפשרות לפלטה חשמלית וכו'. הן למקווה, למניין חב"די, להתוועדות, ואפילו ל"יחי אדוננו" בתפילות. הזמינו אותי, כמו את כולם, לסעודות שבת בבית השליח, אך העדפתי לערוך אותם עם אמי שתחי'.

עברו כמה חודשים, ואמי אושפזה בבית הרפואה 'כרמל'. הפעם, כשהגעתי לשבת, דאגתי להתקשר קודם לשליח הרבי במרכז הכרמל, הרב יהודה דונין. והסיפור חזר על עצמו עם הוספות – קישרו אותי עם השליח בבית הרפואה ועם מי שדאג לדירה מרווחת עם מטות מפוארות וכו'. הי' לי מקווה ואף מניין חב"די עם כל הלוקסוס. שוב הזמינו אותי, כמו את כולם, לסעודות שבת בבית השליח, אך העדפתי לערוך אותם עם אמי שתחי'. בחצי שעה האחרונה לפני שבת פגשתי בבית הרפואה עוד אשה מאנ"ש, שהייתה שם גם בשבת שעברה וישנה על הכורסא במצב מאד לא נוח. התקשרתי לאותו רב שאחראי על הדירות שם, אך הדירה כבר הייתה תפוסה לגמרי, ובכל זאת הוא הפנה אותי לאחד מאנ"ש במקום, וממש בדקות האחרונות לפני שבת סידרו לה מקום לאכול ולישון אצלו.

עברו עוד כמה שבועות, ואמי תחי' אושפזה בבית הרפואה השיקומי "בית חם" בנשר. אחרי ההתנסויות הקודמות ידעתי כבר מה צריך לעשות, והתקשרתי לשליח המקומי, הרב משה קורנט, שהתברר שהוא גם הרב של בית הרפואה. אמנם לא הייתה לו דירה מיוחדת לאורחים, אבל הוא דאג לי לישון בביתו, ובשבת נוספת בבית חב"ד, עם כל הלוקסוס הגשמי והרוחני. שוב הי' לי מקווה, ספרי חסידות ומניין חב"די ואפילו התוועדות קצרה בזמן שלא הייתי צריך להיות ליד אמי. הספקתי גם להניח תפילין עם כמה יהודים, להדליק נרות עם כמה מהמאושפזות שם, עשיתי קידוש בלילה וביום והבדלה לכל המחלקה, ברכתי "המוציא" וחילקתי לכולם מהחלה, מה שהשליח עושה כל שבת בכל המחלקות. נוסף למה שהוא מגיע כמה פעמים בכל יום וגם בשבת (למרות שעליו לעלות במדרגות חמש קומות), שואל בשלום כל אחד במאור פנים, ונותן לכולם הרגשה נפלאה.

היהודים מתקרבים, כפי שאמר לי הרב טורקוב אז, עוד לפני שלומדים עמם חסידות. עצם הנתינה במאור פנים פותחת את לבם, וישנם כמה וכמה שמזה בלבד הפכו כבר לחב"דניקים לכל דבר. כמובן נוסף לזה יש שם פעילות עונתית – בפסח מחלקים מצות, בפורים משלוחי מנות, בחנוכה מדליקים נרות, מחלקים סופגניות ומשמחים, בפורים קריאת המגילה משלוחי מנות ומתנות לאביונים ושמחה גדולה, בראש השנה תקיעת שופר, בסוכות ד' מינים וכו'. אבל מה שמשפיע הכי הרבה  היא הנתינה במאור פנים ללא שום תמורה לאנשים שנקלעו למקום בעקבות אשפוז יקיריהם, ללא שידעו מראש כיצד הם מסתדרים שם, וממלאים את כל צורכיהם בשמחה. זה מה שפועל יותר מכל.

כך התוודעתי מקרוב שוב ושוב למפעל השליחות המופלא של הרבי שליט"א מלך המשיח, ששתל ושותל את שלוחיו הנאמנים בכל מקום לדאוג לכל יהודי. וכמובן אלו רק כמה דוגמאות קטנות מאלפי אלפי השלוחים הפזורים בכל פינה על פני הגלובוס, שבכל מקום דואגים גם לגשמיות של כל יהודי (וגם לגוים, בקשר לשבע מצוות בני נח) לכל מה שהוא צריך, ללא בקשת שום תמורה. וזה עצמו מביא אותו להתקרב לרוחניות ולאלקות לחב"ד ולרבי שליט"א בכל מאודו.

הייתה זו הצעת מורנו הבעש"ט, כחבר חבורת הצדיקים הנסתרים, שדאגו לצרכים הרוחניים של בני ישראל. הבעש"ט הציע שהחבורה תדאג גם לצרכים הגשמיים של ישראל, ללא בקשת שום תמורה. ואפילו לא להתנות את העזרה בגשמיות בכך שיהי' איזה שהוא שיפור ברוחניות. ובשנת תבוא עליו ברכה התקבלה הצעתו. זאת, למרות שלפי החשבון הי' אז מורנו הבעש"ט בן ארבע עשרה שנה בלבד, שהרי הוא נולד בשנת נח"ת.

כך אומר הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחת ו' מרחשוון תשנ"ב עם הגאון הרב מרדכי אלי-הו, שהי' אז אורח הכבוד ב"דינר" של כולל חב"ד. הרבי מדגיש שבחב"ד נהוג לדאוג גם לגשמיות של יהודים, גם ללא קשר לרוחניות שלהם. כי גם עצם מציאותו של יהודי, נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי, ואפילו לפני שהוא מקיים את התורה והמצוות, היא הדבר היקר ביותר. שהרי הוא בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. ויותר מזה, ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד. ואדרבה, אומר הרבי בדבר מלכות תבוא, דווקא אצל התינוקות שעדיין אינם לומדים תורה ומקיימים מצוות, וכן באותם "תינוקות שנשבו" ושלא באשמתם אינם לומדים תורה ומקיימים מצוות, דווקא אצלם מתגלה הקשר העצמי של יהודי עם הקב"ה שלמעלה מתורה ומצוות. וזה עצמו מביא אותם לתשובה אל ה', ללימוד התורה וקיום המצוות.

כשעוזרים ליהודי בגשמיות, ולא מתנים זאת בשום דבר, אפילו לא בהתקדמות שלו ברוחניות, מתגלה המציאות האמיתית של יהודי, כפי שהרבי שליט"א מסתכל עלי' ומלמד אותנו להסתכל עלי' – שכל כולה אך ורק אלקות, אמת וטוב וקדושה.

מהרבי מלך המשיח שליט"א, הנשיא שהוא הכל, הכל ממש, שיא ההתגלות האלוקית בעולם, מתפשטת הקדושה לעולם כולו לכל פרטיו. לגלות את המציאות האמיתית של הכל. לגלות קודם כל כי מציאותו האמיתית של כל איש ישראל היא היותו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. ויותר מזה, חלק אלוקה ממעל ממש, וישראל וקודשא בריך הוא כולא חד. ומזה מתפשט גם בכל העולם, ובכל דבר שבעולם, גם לכל הדומם הצומח והחי. לגלות בהם שלאמיתו של דבר המציאות האמיתית של כל דבר היא אך ורק אלקות, אמת וטוב וקדושה. כי "מאמיתת הימצאו נמצאו כל הנמצאים". וזה חודר בכל פרטי העולם.

כשם שהמוח שבראש מכיל בתוכו את כל פרטי הנפש. ומשם מתפשטים כל כוחות הנפש בכל פרטי אברי הגוף. וכך הופך הגוף כולו לגוף חי, גוף שכל פרטיו הם אברים של אדם חי. וזה בעצם מה שעושה את ההבדל בין גוף האדם לגוף של בעל חי. ההבדל מתחיל במוח, ומהמוח מתפשט הדבר בכל פרטי חלקי הגוף – כך בנמשל, קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו מאירה בגופו של הרבי שליט"א מלך המשיח, שהוא המוח והראש (וגם הלב) של כל עם ישראל ושל כל העולם כולו. ומשם מתפשטת הקדושה ומאירה בכל עם ישראל וגם בכל העולם כולו לכל פרטיו. מתגלה בכולם שכל מציאותם אינה אלא אך ורק אלקות, אמת וטוב וקדושה.

וזו בעצם המשמעות של ביאת המשיח בשלמותה. המלך המשיח מגלה בכל ישראל ובכל העולם את מציאותו האמיתית, ש"מאמיתת הימצאו נמצאו כל הנמצאים". וזה חודר בכל פרטי העולם, שמתגלה בהם שכל כולם טוב מושלם, טוב אלוקי אין סופי. וממילא נהי' טוב גם בפשטות בכל המובנים, גם בפרטים היותר גשמיים והיותר שוליים. ורואים זאת גם ודווקא באופן הכי פשוט והכי נמוך, באופן שאפילו גוי רואה ומבין זאת, "ראו כל אפסי ארץ". וזה יהי' ניכר אפילו במציאותם של הבהמות והחיות הטורפות. "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ושעשע יונק על חור פתן". ואפילו "אבן מקיר תזעק" ו"קורות ביתו של אדם מעידות בו" – הדומם הגשמי זועק אלקות. האדמה צועקת מדוע דרכו עלי' מבלי לומר דברי תורה. וגם כפי שהיא דומם ממש היא מגלה אלקות. ודווקא בזה מתבטאת עצמותו יתברך, בכך שזה חודר גם ודווקא בדברים הגשמיים הנחותים ביותר ובוקע ופורץ מתוך מציאותם הנמוכה ביותר. כי הכל הוא אלקות ואלקות הוא הכל.

ואת זאת תובעים מאתנו לפעול ולעשות עכשיו, לגלות את הרבי שליט"א מלך המשיח בכל מקום ובכל פינה. ובשליחותו של הרבי מלך המשיח לגלות בכל יהודי, וגם בכל העולם ובכל דבר בעולם, את מציאותו האמיתית.

לכן מצד אחד מגיעים בגאולה ל"ופרצת", פריצת כל הגדרים, "פרזות תשב ירושלים", ללא שום חומה וגדר, בלי גבול לגמרי. וביחד עם זה, "ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב", חומה, שהיא גדר וגבול. כי מה שמתגלה הוא עצמותו יתברך, ומצד זה גם הגבול עצמו הוא בלי גבול. המקום עצמו הוא אין סופי ומכיל את כולם. וכן זמן הגאולה הוא נצחי, "ה' ימלוך לעולם ועד". כלומר, יחד עם זה שישנה מציאות של זמן, שכל עניינו הוא שינויים תמידיים. יחד עם זה הזמן עצמו הוא נצחי, לעולם ועד. שכן הנצחיות היא לא רק מצד ה"למעלה", אלא, בגלל גילוי עצמותו יתברך, גם ב"מטה" מצד עצמו. וזה בוקע דווקא מתוך המטה עצמו, שהוא עצמו, העולם מצד עצמו, מכריז "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

 

פרסום תגובה חדשה

test email