מוח שליט על הלב

אדם הוא יצור מורכב, לא רק גוף ונפש אלא כוחות נפש הבנויים מנטיות, רגשות, יצרים ורצונות שמנסים להשתלט על לבושי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. אולם לעולם נזכור, שיש בעל בית השליט על כל כוחות הנפש והוא: המוח!

חסידות חב"ד – חכמה, בינה, דעת, מעמידה במרכזה את המוח ואת כוחות השכל. השכל שהוא האמצעי ליצור חיים אמיתיים וטובים על פי תורה ודרך ארץ. המוח מסייע לנו לחיות באהבת השם וביראתו באמונה וביטחון באהבת ישראל ובעיקר בשמחה. עלינו מוטלת העבודה לשפר המידות ולהתעלות מגשמיות לקדושה, מחיים פסיביים לחיים פעילים, מיאוש ודיכאון לשמחה ואושר כאשר ה"מוח שליט על הלב".

אכן המוח יכול לשלוט על הלב ולקבוע את הרגשות ואת הרצונות. הוא יכול לבטל רצונות והרגשות שליליים מחד, ולעורר רצונות והרגשות חיוביים מאידך. המוח יכול לבטל תאוות, לבטל מידות רעות, לבטל כעסים, חרדות ושאר רגשות שליליים.

היהדות ובמיוחד החסידות דורשת התבוננות: צריך לחשוב, מה התועלת לעומת הנזק במחשבה, דיבור ומעשה לא ראויים. צריך לחשב שכר עברה כנגד הפסדה, והפסד מצוה כנגד שכרה. לזכור שהשם ניצב עלינו. תמיד הוא מביט בנו, מאזין ומקשיב לנו ובוחן ליבותינו וכליותינו, אם אנו עובדים אותו כראוי. המזל הוא ש“המוח שליט על הלב בתולדתו וטבע יצירתו”.

קשה לנצח את הרגש אבל אפשר

מאחר שהחיים מזמנים לאדם גלים של קשיים והתמודדויות מסובכות והלב מוצף ברגשות שבאים כמערבולת המטלטלת את עולמו הפנימי של האדם. קשה לעמוד מנגד ולא להיסחף. אולם עלינו לזכור שתפקידנו בחיים להתמודד ולעמוד בנסיונות על ידי לימוד והתבוננות, הקשבה לבורא עולם לעצמנו ולזולת – זוהי כל התורה כולה על רגל אחת! לשם כך יש להטעין את כלי המוח בלימוד תורה ודרך ארץ באופן תמידי. אם כלי המוח לא הוטענו די, זה עלול לגרום לכישלון בהתמודדות, להרס נפשי, חברתי וכיוצא בזה. ואכן שליטת המוח כרוכה במאמץ הגוף והנפש הבהמית לבצע וליישם את הוראות השכל. לפעמים זה כרוך בויתורים כואבים, אבל זה משתלם, כי לפום צערא אגרא. אסור למוח לוותר על זכותו להיות בעל הבית על כל הכוחות המשניים, הוא חייב לשלוט עליהם.

אז, כאמור, קודם כל צריך להתמיד בלימוד תורה ופנימיות התורה – חסידות. חסידות מכוונת את האדם לבחור בטוב. בלי ללמוד חסידות אדם יכול להיות מבולבל עד כדי כך שעלול לחשוב שדוקא התאוות הנובעות משרירות הלב הן הדרך הנכונה עבורו. החסידות מדריכה להגביר את הנפש על הגוף, היא מעלה את האדם לדרגות גבוהות של קדושה ומסייעת לו להתגבר על הקליפה המעלימה ומסתירה את האמת, היא מרוממת את האדם לדביקות בהשם ומסייעת לו למלא את תפקידו וייעודו עלי אדמות.

כאשר עומדים רגש מול שכל, אז אם האדם אינו חזק הרגש יכול להציף אותו. הרגש מטבעו סוחף, מבלבל ומדהים בעוצמתו. הרגש אחראי על רבים מהקונפליקטים והכישלונות האנושיים, אישיים ובינאישיים כאחד. הוא יכול להתפרץ כמו הר געש, להצית להבות אש שלכאורה הן מרהיבות, אולם למעשה הן מפיצות גזים רעילים, ומכלות כל חלקה טובה וגורמות לאסונות, השם ישמור.

כאמור, החסידות מלמדת אותנו להשתמש בשכל ובהגיון, היא מכריחה התבוננות ושיקול דעת. לכן בכל פעם שמרגישים שהרגש מציף אותנו בקול רעש גדול עלינו לעצור ולהתבונן, ולשאול את עצמנו: על מה קמה המהומה הרגשית הזאת? אין מנוס מהמפגש בין השכל והרגש והשקלא וטריא ביניהם. זוהי עבודה יום יומית, כאשר לרוב נוצר מאבק ביניהם, כשכל אחד נלחם על מקומו ומעמדו, וכל אחד רוצה לנצח, וכשזה קם זה נופל ולהיפך. מבחינתנו עלינו לדאוג שהשכל ינצח.

הלב יכול להתמלא ברגשות שליליים כמו תחושות כעס, רגשי אשמה, תסכול וחרדות או רגשות חיוביים כמו אהבה, חמלה, אמונה וביטחון. ובכל מקרה הוא צריך את שליטת המוח, כדי שהלב יפעל במיטבו. בשליטת המוח אדם יכול למשול גם ברגשות החזקים ביותר. הכל תלוי ברצונו שבמוחו. עד כדי כך , שאדם יכול להסיח דעתו מרגשותיו, ואפילו להפוך דעתו, מחשבותיו והרגשותיו מקצה לקצה.

זהו כוחו של המוח שיכול להפעיל את מערכת הכוחות האנושיים לאן שירצה. אדם יכול להתגבר על כעסים, חרדות ודמיונות על ידי התבוננות של המוח. הוא יכול לשנות דעתו השלילית על אנשים, עד כדי הפיכת אויב לאוהב, והוא גם יכול להפוך את מידותיו השליליות לחיוביות.

האומנם נוכל לשנות את מידותינו?

אכן השכל יכול לכוון אף מידות מולדות לכיוון הנכון, עד ליצירת תכונות ורגשות חדשים בנויים ומשוכללים.

אדם יכול להפוך מידת קמצנות לנדיבות, אכזריות לרחמנות, אדם יכול לשנות את דרכו מרעה לטובה. אדם המכור לסמים ועישון יכול להפסיק לעשן למרות הרגלו הרע זה שנים, כמו שהוא יכול להוריד ממשקלו על ידי התגברות על תאוותיו. ובעצם הוא יכול לחזור בתשובה שלימה.

ומי שיש לו ספק בכך יתבונן בכל החוזרים בתשובה איך שינו דרכם מקצה לקצה, או שיתבונן בילדים שהתבגרו כיצד השתנו פלאים. שהרי ילד, שהוא אנוכיי מטבעו ואינו מתחשב באחרים, מתייחס לעניינים פעוטים וחסרי ערך, כל זמן שהרגש שלו שליט על השכל. וכשהוא מתבגר שכלו מתפתח עמו ויכול להשפיע על הרגש. ובהנחיית השכל הוא יכול לפעול בהיגיון ולבחור במעשים טובים ובעלי תועלת וערך. עם זאת, הוא גם לומד להישמר מסכנות ומדברים לא רצויים.

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע העיד פעם על עצמו שטבעו הוא "מרה לבנה" – ודווקא מפני שעבד על עצמו ושינה את טבעו לגמרי, לא יכול לסבול "ליצנות". וכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שיל”ו העיד על עצמו כי הוא בטבעו "מרה שחורה” – ודווקא לכן אינו יכול לסבול הנהגה של עצבות ומרה שחורה..

מדוע חשוב הדבר במיוחד בימינו?

הדבר חשוב במיוחד בימינו, מאחר שהמגמה ברחוב היא  לתת שליטה לרגשות, לדחפים וליצרים. לכן עלינו להנחיל לכלל את ההתווייה לחיים של משמעות, לחיים שיש בהם שליטה. להחזיר לאדם את עליונותו על בעלי חיים. לתת לו את הרגשת האחריות לכל מה שקורה סביבו.

והנה דוגמה נפלאה לאדם שהשליט את המוח על הלב, הוא הסיפור על החסיד רבי משה מייזליש, שבמלחמה בין רוסיה לצרפת, פעל מורו ורבו אדמו"ר הזקן לטובת רוסיה ושלח אותו לצרפת לרגל לטובת הרוסים בשל היותו מוכשר ומלומד בשפות. ואכן רבי משה הצליח לחדור לדרגים הגבוהים בצבא הצרפתי. פעם אחת נכנס נפוליאון לחדר בו ישבו הקצינים וניהלו את המלחמה, וראה את רבי משה. הוא פנה אליו בצעקה: אתה מרגל! תוך שהוא מניח ידו על ליבו של רבי משה כדי לבדוק את פעימות ליבו. אולם רבי משה שהרגיל עצמו להשליט את המוח על הלב, לא נבהל מהצעקות, וליבו המשיך לפעום כרגיל, דבר שהציל את חייו.

מה עלינו לעשות?

כאשר אנו מוצפים רגשות המובילים אותנו למקום שלילי: כעס, חרדה, אכזריות וכדומה, עלינו לעצור!… לשקול! להתייעץ עם חבר או משפיע. וכשאין לנו עם מי לחלוק את רגשותינו נשוחח עם עצמנו אפילו על ידי העלאת הדברים בכתב. נסכם לעצמנו את כל התחושות, את המחשבות, את הרצונות. נשקול את הטוב לעומת הרע, את החיובי לעומת השלילי. ננסה להבין את הויכוח בין השכל לרגש, ונשתדל מאוד להשליט את המוח על הלב, ולהתנהג על פי השכל וההיגיון. ומכיוון שאדם נפעל לפי פעולותיו ואחרי המעשים נמשכים הלבבות, נפעל בדרך הטובה שהנחה אותנו השכל ומובטחת לנו הצלחה. וכפי שמסביר הרבי במאמרו מערב חג הסוכות תשכ"א, שגם אדם אכזר העושה מעשי חסד נחשב לחסיד, וגם טיפש החוזר על דברי חכמים נחשב לחכם, שהרי הלבושים: מחשבה דיבור ומעשה מייפים את האדם. וכמו אדם המתלבש יפה שנראה טוב.