♦לסדר ספירת העומר של השנה 

מידת ההוד, היא מידת הענוה והביטול, המידה המרוממת את האדם ומיפה אותו. במידה זו ניחנו כל המנהיגים הגדולים כמשה רבינו כרבי שמעון בר יוחאי, שהם ראויים להוד, והענוה ראויה להם. לכן כאשר הקדוש ברוך הקדוש ברוך הוא  מצווה את משה רבינו למנות את יהושע למנהיג תחתיו הוא מבקש ממנו : "ונתת מהודך עליו". גם שלמה המלך החכם מכל האדם אשר על פני האדמה זכה שה' גידל אותו לעיני כל ישראל ונתן עליו "הוד מלכות" מיוחד שלא היה על שום מלך ישראל שקדם לו.

זהו עניינה של מלכות אמיתית, שכולה הוד והדר, שהיא מעידה על התנשאותו של המלך על כל העם דוקא כאשר היא מונהגת במידת הענווה.

היום כאשר אנו מתקרבים לסיום והשלמת עבודת המידות של ספירת העומר, לאחר שהפנמנו את כל המידות הטובות רובן ככולן ומשתדלים להפנים אותן על כל הנהגות חיינו, אנו צועדים לקראת מתן תורה בחג השבועות. ואין אנו מצפים אלא למלך המרומם לבדו מאז, מלך מלכי המלכים, שהוד והדר לפניו, שיתגלה אלינו בחג מתן תורה במלוא הודו והדרו. ומאחר שהפנמנו את מידת הביטול והענוה והרי אנו כבני מלכים, בנים למקום, נרגיש את אחדות ה' בעולם ש"אין עוד מלבדו", ונקבל עלינו עול מלכות שמים ועול מצוותיו באהבה. וכך נקיים את מה שאנו אומרים בכל יום על קריאת שמע – "אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה הדבר הזה" חמישה עשר ביטויים שכולם מבטאים את אחדות ה'. כך נחוש מקרוב את "הדבר הזה"… עניין "אחדות ה'", ש"אין עוד מלבדו" ו"אפס זולתו". שהרי אלוקות זה הכל והכל זה אלוקות. זהו יופי אמיתי.

ואכן ביום חתונתו זה מתן תורה, כאשר כנסת ישראל זוכה להיכנס לחופה עם מלך מלכי המלכים, נזכור את "הדבר הזה" (=מלכות שמים) שקיבלנו על עצמנו, עול מלכותו של בורא עולם. ולא נשכח שמלכותו ואמונתנו בו נצחיים, ודבריו חזקים ומוצקים נאמנים ונחמדים מזהב ומפז, וכל דבריו מקובלים על אבותינו ועלינו ועל בנינו לדורות עולמים, שהרי כולנו "זרע ישראל עבדיך".

וכאשר אנו מקבלים את הוד מלכות ה' באהבה וענוה וברצון ועושים דברו, אז גם אנו זוכים לקבל מהודו עלינו בהיותנו בניו ועבדיו, שהרי עבד מלך מלך.