פרשת נח – תוכן הפרשה

יום שלישי ט״ו מרחשון ה׳תשע״ט
עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת חָלְפוּ מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם מִתְדַּרְדֵּר וְשׁוֹקֵעַ בַּחֲטָאִים, עַד לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהִגְדִּיל לַחְטֹא.
מלחמת_ מדין

נֹחַ אִישׁ צַדִּיק בְּדוֹר שֶׁל רְשָׁעִים בּוֹנֶה תֵּבָה

עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת חָלְפוּ מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם מִתְדַּרְדֵּר וְשׁוֹקֵעַ בַּחֲטָאִים, עַד לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהִגְדִּיל לַחְטֹא. הַקְּלָלָה: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה" (בראשית ג יז) נִתְקַיְּמָה בּוֹ. קוֹצִים וְדַרְדָּרִים עוֹלִים מִן הָאֲדָמָה, פָּרוֹת מְסָרְבוֹת לַעֲבֹד… וְהָעוֹלָם – עוֹלָם עָצוּב מְלֵא דְּאָגוֹת וּפְחָדִים.
כְּשֶׁנּוֹלַד נֹחַ הִגִּיעַ עִמּוֹ עִדָּן חָדָשׁ לָעוֹלָם! בָּאָה מְנוּחָה לָעוֹלָם! הָאֲדָמָה נוֹתֶנֶת פִּרְיָהּ, הַפָּרָה חוֹרֶשֶׁת, הָרָעָב חוֹלֵף הוֹלֵךְ לוֹ, וּבְנֵי אָדָם עוֹשִׂים בִּידֵיהֶם מְלָאכוֹת בְּהַצְלָחָה.
וְאָכֵן, מִיָּד כַּאֲשֶׁר נוֹלַד נֹחַַ הֵבִין אָבִיו לֶמֶךְ שֶׁנֹּחַ יָבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם, וְאָמַר: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ הַשֵּׁם" (בְּרֵאשִׁית ה כט).
וּמִנַּיִן יָדַע זֹאת לֶמֶךְ? מִי גִּלָּה לוּ אֶת הָעִנְיָן?
כַּאֲשֶׁר קִלֵּל הַשֵּׁם אֶת הָאֲדָמָה, שָׁאַל אָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת הַשֵּׁם: "עַד מָתַי?" עָנָה לוֹ הַשֵּׁם: "עַד שֶׁיִּוָּלֵד אָדָם מָהוּל כְּמוֹ שֶׁאַתָּה נִבְרֵאתָ מָהוּל". וְעוֹד רָאָה לֶמֶךְ, שֶׁבְּלֵדַת נֹחַ הָיָה חִדּוּשׁ, שֶׁנּוֹלַד עִם אֶצְבָּעוֹת פְּרוּדוֹת, דָּבָר שֶׁהֵקֵל עַל עֲשִׂיַּת מְלָאכָה.
וְאָמְנָם, נֹחַ שֶׁנַּעֲשָׂה צַדִּיק הַדּוֹר, וְנוֹלְדוּ לוֹ שְׁלוֹשָׁה בָּנִים: שֵׁם, חָם וְיֶפֶת, הֵבִיא בְּרָכָה לָעוֹלָם. בְּנֵי דּוֹרוֹ זָכוּ לְשֶׁפַע כַּלְכָּלִי מְיֻחָד, רַק שֶׁמֵּרֹב טוֹבָה מָרְדוּ בְּרִבּוֹנָם, סָרוּ מֵהַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה, עַד שֶׁמָּלְאָה הָאָרֶץ חָמָס… עַד שֶׁהַשֵּׁם מַחְלִיט לְהָבִיא מַבּוּל וּמְצַוֶּה עַל נֹחַ לִבְנוֹת תֵּבָה.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחְלִיט לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הַחוֹטְאִים. אוּלָם קֹדֶם לָכֵן פָּנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדַרְכּוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר כְּדֵי שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָעוֹלָם, וְאָמַר לוֹ: "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי" (בראשית ו יג). וְאָז שָׁאַל נֹחַ: "וּמָה אִתִּי?" וְהִבְטִיחוֹ הַשֵּׁם לְהַצִּילוֹ בְּאוֹמְרוֹ לוֹ: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ"… (בראשית ו יח).
עַל מְנַת לְהַצִּיל אֶת נֹחַ וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וּנְשׁוֹתֵיהֶם וְגַם נְצִיגִים מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים מִן הַמַּבּוּל, מְצַוֶּה הַשֵּׁם אֶת נֹחַ לִבְנוֹת תֵּבָה מֵעֲצֵי גֹּפֶר וּלְצַפּוֹתָהּ בְּזֶפֶת. הַתֵּבָה תִּבָּנֶה מִתָּאִים תָּאִים וְתִהְיֶה בַּעֲלַת שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת. בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה יָדוּרוּ בְּנֵי הָאָדָם, בִּשְׁנִיָּה בַּעֲלִי הַחַיִּים וְהַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה תְּשַׁמֵּשׁ לִפְסֹלֶת. אָרְכָּהּ שֶׁל הַתֵּבָה יִהְיֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה (אֹרֶךְ אַמָּה הוּא כַּחֲצִי מֶטֶר), רָחְבָּהּ – חֲמִשִּׁים אַמָּה וְגָבְהָהּ – שְׁלוֹשִׁים אַמָּה. מִבְנֵה הַתֵּבָה יֵלֵךְ וְיֵעָשֶׂה צַר כְּלַפַּי מַעְלָה וּבְסִיּוּמוֹ יִהְיֶה גַּג אַמָּה עַל אַמָּה, וְרַק חַלּוֹן אֶחָד יִהְיֶה לַתֵּבָה.
אֶל הַתֵּבָה יִתְלַוּוּ גַּם בַּעֲלֵי חַיִּים: מִן הַבְּהֵמָה, הַחַיָּה וְהָעוֹף הַטְּהוֹרִים, שִׁבְעָה שִׁבְעָה מִכָּל מִין זָכָר וּנְקֵבָה; וּמִבַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁאֵינָם טְהוֹרִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם זָכָר וּנְקֵבָה.
נֹחַ גַּם מְצֻוֶּה לְהָכִין אֹכֶל שֶׁיַּסְפִּיק לִזְמַן שְׁהוּתָם בַּתֵּבָה.

 

בּוֹא אֶל הַתֵּבָה

נֹחַ בּוֹנֶה אֶת הַתֵּבָה – נוֹטֵעַ אֲרָזִים, מְצַפֶּה לִגְדִילָתָם, קוֹצֵץ אוֹתָם וּמֵכִין קְרָשִׁים לִבְנוֹת אֶת הַתֵּבָה… 120 שָׁנָה נִמְשֶׁכֶת בְּנִיַּת הַתֵּבָה.
וְלָמָּה נִמְשְׁכָה בְּנִיַּת הַתֵּבָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן? כְּדֵי שֶׁבְּנֵי דּוֹרוֹ שֶׁל נֹחַ יִרְאוּ אוֹתוֹ מִתְעַסֵּק בַּתֵּבָה, וּבְהִזְדַּמְּנוּת זוֹ יַזְהִיר אוֹתָם נֹחַ מֵהַמַּבּוּל וִיעוֹרְרֵם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אוּלָם בְּנֵי הַדּוֹר לֹא רַק שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים אֶת דִּבְרֵי נֹחַ אֶלָּא אַף מְלַגְלְגִים עַל בְּנִיַּת הַתֵּבָה הַגְּדוֹלָה.
עוֹבְרִים 120 שָׁנָה, הַשֵּׁם מְחַכֶּה לְמוֹתוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח וְעוֹד 7 יְמֵי אֶבְלוֹ, כְּדֵי לָתֵת עוֹד הִזְדַּמְּנוּת לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה שֶׁל בְּנֵי הַדּוֹר. וּמֵאַחַר שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה מָנוּי וְגָמוּר מֵעִם הַשֵּׁם לִמְחוֹת אֶת כָּל הַיְּקוּם.
שִׁבְעָה יָמִים קֹדֶם הַמַּבּוּל, קוֹרֵא הַשֵּׁם לְנֹחַ, וּמְצַוֶּה עָלָיו לְהִתְאַרְגֵּן לַכְּנִיסָה לַתֵּבָה. וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כְּשֶׁנֹּחַ בֶּן 600 שָׁנָה, וּבְנֵי הַדּוֹר מְאַיְּמִים עָלָיו שֶׁיִּשְׁבְּרוּ אֶת הַתֵּבָה וְיַהַרְגוּהוּ, בָּא נֹחַ עִם אִשְׁתּוֹ, בָּנָיו וְכַלּוֹתָיו אֶל הַתֵּבָה לְעֵינֵי כֻּלָּם כַּאֲשֶׁר מִצְטָרְפִים אֵלָיו בַּעֲלֵי הַחַיִּים עַל פִּי הַסֵּדֶר, כָּאָמוּר לְעֵיל, בְּדֶרֶךְ נֵס. וּבְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן, הִתְחִיל הַמַּבּוּל.

 

הַמַּבּוּל

בִּשְׁנַת א'תרנו (1656 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם) הִמְטִיר בּוֹרֵא עוֹלָם מַבּוּל מִן הַשָּׁמַיִם, מַעַיְנוֹת הַתְּהוֹם נִפְתְּחוּ וּמַיִם רַבִּים הֵצִיפוּ אֶת הָעוֹלָם בְּמֶשֶׁךְ 40 יוֹם. הַתֵּבָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁהָלְכוּ וְגָבְהוּ. וּבְמֶשֶׁךְ 150 יוֹם, הִמְשִׁיכוּ לִגְבֹּר עַד שֶׁגָּבְהוּ בַּחֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה אַמּוֹת מֵעַל הָהָר הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר. וְכָךְ מֵתוּ כָּל בְּנֵי הָאָדָם וְכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁהָיוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
רַק לְאַחַר 150 יוֹם, הִתְחִילוּ הַמַּיִם לִשְׁקֹעַ, עַד שֶׁהַתֵּבָה נָחָה עַל רֹאשׁ הַר אֲרָרָט. כַּעֲבֹר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם, פֶּתַח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה לָרִאשׁוֹנָה, וְשָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב כְּדֵי לִבְדֹּק אִם כָּלוּ הַמַּיִם וְאֶפְשָׁר לָצֵאת מֵהַתֵּבָה. הָעוֹרֵב חָזַר מִיָּד. לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים שָׁלַח נֹחַ אֶת הַיּוֹנָה. גַּם הִיא חָזְרָה. רַק לְאַחַר עוֹד שִׁבְעָה יָמִים, שׁוֹלֵחַ שׁוּב נוֹחַ אֶת הַיּוֹנָה שֶׁחוֹזֶרֶת רַק לְעֵת עֶרֶב כַּאֲשֶׁר עֲלֵה זַיִת בְּפִיהָ. רַק עַכְשָׁו הֵבִין נֹחַ שֶׁאָכֵן כָּלוּ הַמַּיִם. וּלְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים שׁוּב שָׁלַח נֹחַ אֶת הַיּוֹנָה, וּמֵאָז לֹא שָׁבָה הַיּוֹנָה עוֹד אֶל הַתֵּבָה.
רַק עַכְשָׁו מֵעֵז נֹחַ לְהָסִיר אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה. וְהִנֵּה יָבְשָׁה הָאֲדָמָה.

 

עוֹלָם חָדָשׁ

הַשֵּׁם מְצַוֶּה אֶת נֹחַ לָצֵאת מִן הַתֵּבָה, לְהוֹצִיא אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ בַּתֵּבָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ בָּעוֹלָם וַיִּפְרוּ וְיִרְבּוּ, וְיַתְחִיל סֵדֶר עוֹלָמִי חָדָשׁ.
נֹחַ יוֹצֵא מִן הַתֵּבָה וּמִתּוֹךְ הַרְגָּשַׁת גֹּדֶל הַנֵּס שֶׁנִּשְׁאָר חַי הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, הוּא בּוֹנֶה מִזְבֵּחַ לְהַשֵּׁם וּמַעֲלֶה עָלָיו קָרְבָּנוֹת מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים הַטְּהוֹרִים שֶׁנִּכְנְסוּ עִמּוֹ לַתֵּבָה.
הַקָּרְבָּנוֹת עוֹשִׂים נַחַת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁמַּחְלִיט שֶׁלֹּא יָבִיא עוֹד מַבּוּל עַל הָעוֹלָם. הוּא גַּם מְבָרֵךְ אֶת נֹחַ וּבָנָיו שֶׁיִּפְרוּ וְיִרְבּוּ וִימַלְּאוּ אֶת הָאָרֶץ, מִתּוֹךְ הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל עַל הָאָרֶץ. וְאוֹת לְכָךְ תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.
הַשֵּׁם מַתִּיר לְנֹחַ וּלְבָנָיו לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בַּעֲלֵי חַיִּים, רַק מַזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵיבָר מִבַּעַל חַיִּים בְּעוֹדוֹ חַי, וְגַם מַזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא לִרְצֹחַ.

שִׁכְרוּתוֹ שֶׁל נֹחַ, מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּתְגוּבַת נֹחַ

נֹחַ נוֹטֵעַ כֶּרֶם, מֵכִין יַיִן, טוֹעֵם אֶת טַעֲמוֹ הַמְּשֻׁבָּח, שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ לְשָׁכְרָה וּמִתְגַּלְגֵּל בְּאָהֳלוֹ. בְּנוֹ הָאֶמְצָעִי, חָם, רָאָה אֶת עֶרְוַת אָבִיו וְסִפֵּר לְאֶחָיו, אוּלָם הֵם סָלְדוּ מִמַּעֲשָׂיו, נָטְלוּ בֶּגֶד לְכַסּוֹת אֶת אֲבִיהֶם כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים אֲחוֹרַנִּית, וְנִזְהָרִים שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת עֶרְוָתוֹ.
כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ נֹחַ מִשִּׁכְרוּתוֹ הֵבִין מֶה עָשָׂה לוֹ חָם. הוּא קִלֵּל אֶת כְּנַעַן בְּנוֹ שֶׁל חָם כִּי יָדַע שֶׁהָיָה שֻׁתָּף לְמַעֲשֵׂה אָבִיו, וְאָמַר: "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" (בראשית ט כה). וּבֵרֵךְ אֶת שֵׁם וְאֶת יֶפֶת.

 

הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ

הַתּוֹרָה מְתָאֶרֶת בְּפֵרוּט אַךְ בִּקְצָרָה אֶת תּוֹלְדוֹת נֹחַ וּבָנָיו, וּמוֹנָה אֶת הָעַמִּים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶם.

דּוֹר הַפַּלָּגָה

כְּ-350 שָׁנָה עוֹבְרִים מֵאָז הַמַּבּוּל, הָאֲנָשִׁים הִתְרַבּוּ בָּעוֹלָם, אִם כִּי כֻּלָּם יָשְׁבוּ בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר וְדִבְּרוּ בְּאוֹתָהּ שָׂפָה. וְהִנֵּה עָלָה בְּדַעְתָּם לִמְרֹד בְּהַשֵּׁם וְלִבְנוֹת מִגְדָּל שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם. כִּבְיָכוֹל, לִמְנֹעַ מֵהָאֱלֹקִים אֶפְשָׁרוּת לָשׁוּב וּלְהַשְׁמִיד אוֹתָם. אוּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵפֵר מַחְשַׁבְתָּם וּבִלְבֵּל שְׂפָתָם. וּמֵהַקֶּצֶר הַתִּקְשָׁרְתִּי נוֹצְרוּ בֵּינֵיהֶם מַחֲלוֹקוֹת וּמִלְחָמוֹת, וְכָךְ הִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה וְהִתְפַּזְּרוּ לַאֲזוֹרִים מְרֻחָקִים. עַל שֵׁם זֶה נִקְרְאוּ "דּוֹר הַפַּלָּגָה" וְהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִבְלְלָה שְׂפָתָם נִקְרָא "בָּבֶל".

 

אַבְרָהָם אָבִינוּ

הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת לְתוֹלְדוֹת הָאָדָם. וּמוֹנָה אֶת עֲשֶׂרֶת הַדּוֹרוֹת מִנֹּחַ עַד אַבְרָהָם. הִיא מְסַפֶּרֶת שֶׁלְּתֶרַח נוֹלְדוּ שְׁלוֹשָׁה בָּנִים: אַבְרָם, נָחוֹר וְהָרָן. לְהָרָן נוֹלַד בֵּן הוּא לוֹט. הָרָן מֵת בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. אַבְרָם נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת אַחְיָנִיתוֹ שָׂרַי, וְנָחוֹר אֶת אֲחוֹתָהּ מִלְכָּה. שָׂרַי הָיְתָה עֲקָרָה וְלֹא נוֹלְדוּ לָהּ יְלָדִים.
תֶּרַח יוֹצֵא עִם אַבְרָם וְשָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְכָל שְׁאַר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְאֶרֶץ כְּנַעַן, הֵם נֶעֱצָרִים בְּחָרָן שָׁם מֵת תֶּרַח בֶּן 205 שָׁנָה.
הַתּוֹרָה אֵינָהּ מַאֲרִיכָה בְּתֵאוּר חַיֵּי אַבְרָהָם בְּאוֹתָהּ עֵת, אוּלָם חֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ, שֶׁבִּתְקוּפָה זוֹ חִפֵּשׂ אַבְרָהָם אֶת דַּרְכּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאֱמוּנָה בְּאֵ-ל אֶחָד, וּבִגְבוּרָה עֲצוּמָה נֶאֱבַק בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְהֵפִיץ אֶת שֵׁם הַשֵּׁם בָּעוֹלָם.

פרסום תגובה חדשה

test email