את המאמר הראשון "באתי לגני" אמר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א בקבלו את נשיאות חסידות חב"ד בי' שבט תיש"א (ה'תשי"א).

במאמר זה קובע הרבי את תפקיד דורנו (הדור השביעי מאדמו"ר הזקן), דור אחרון לגלות וראשון לגאולה: "והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על פי בחירתנו ולא על ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה – לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא".

במאמר זה רומז הרבי ברורות להיותו המלך המשיח.

במילים אלה פותח הרבי את מאמרו:

כותב כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר, במאמרו ליום הסתלקותו, יו"ד שבט השי"ת:

באתי לגני אחותי כלה, ואיתא במדרש רבה (במקומו)  לגן אין כתיב כאן אלא לגני, לגנוני, למקום שהיה עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה. עד כאן לשונו. ולהבין דיוק הלשון עיקר שכינה, הנה בפירוש שכינה מבאר כבוד קדושת אדמו"ר הזקן שנקרא שכינה על שם ששוכנת ומתלבשת, מלשון ושכנתי בתוכם, שהוא ראשית התגלות אור אין סוף. והנה ממה שכותב שראשית התגלות אור אן סוף נקרא בשם שכינה, מובן מזה שענין שכינה הוא למעלה מעלה מאצילות גם כן, גם בבחינת האור שלפני הצמצום, שהרי ראשית ההתגלות הוא באור אין סוף שלפני הצמצום, וכמו שכתב כבוד קדושת אדמו"ר האמצעי כי הארת הקו וחוט לגבי עצמיות אור אין סוף נקרא בשם שכינה. כי ענין שכינה הוא בכל מקום לפי ענינו. לגבי אצילות הנה המלכות נקראת בשם שכינה. וגם בזה מה שמלכות דאצילות נקרא שכינה מבאר כבוד קדושת אדמו"ר הצמח צדק שזהו דוקא כמו שנעשית בחינת עתיק לעולם הבריאה, אבל בהיותה באצילות היא מיוחדת עמהם (עם הספירות דאצילות) ולא שייך לשון שכינה. ומכל מקום אין זה סותר למה שכתוב לעיל שהקו נקרא בשם שכינה, כי שכינה שנאמר בדברי רבותינו ז"ל היינו מלכות דאצילות, ואף גם זאת רק כשנעשית בחינת עתיק לבריאה דוקא, אבל בשרשה, היינו כמו שהוא לגבי אור אין סוף, הנה גם הקו נקרא בשם שכינה. ואחד הטעמים מה שהקו נקרא בשם שכינה לגבי אור אין סוף, כתב ככבוד קדושת אדמו"ר מהר"ש לפי שהקו כוונת המשכתו בשביל שיתלבש בעולמות ונשמות ישראל, ולכן הנה גם בראשיתו נק' בשם שכינה…

לקריאת המאמר בשלימותו לחצו על הלינק שלפניכם: מאמרו הראשון של הרבי "באתי לגני" ה'תשי"א