הוא הלך לכיתתו דרך פרוזדור ארוך ולפתע ראה את הדבר האחרון שציפה לו… הוא ניסה ללכת הצידה ו…

הוא היה בהלם. לפגישה כזו לא התכונן כלל. היה בטוח שפה לעולם לא ידעו שהוא יהודי ושיוכל  להתנהג ככל העולה על רוחו…  לתדהמתו ראה אברך חסידי מזוקן ההולך לקראתו ומסתכל עליו בחוזקה. ברגע האחרון הלך הצידה כדי שלא לפגוש בו מקרוב אבל האברך נטה אף הוא מדרכו, החיש צעדיו, ואז עמד מולו פנים אל פנים. בטרם הספיק מיודענו להתאושש פנה אליו האברך ושאל אותו באידיש: "יונגערמאן, תפילין האסטו שוין היינט געלייגט?" (איש צעיר, האם הנחת תפילין היום?)

מרוב בהלה והפתעה (איך הוא יודע שאני יהודי? ומנין לו שאני דובר אידיש?) לא היה לו מה לענות, לך תסביר לו שזה עתה הגיע לפאריז במטרה לברוח מהיהדות ומיד שואלים אותו על התפילין…

האברך לא נתן לו לחשוב הרבה, לקח אותו הצידה, הוציא תפילין מצרורו והניח לו. אחר כך הבחין שהוא מניח תפילין לעשרות יהודים כל יום. מאז מידי יום ביומו היה מניח לו תפילין עד שיום אחד הודיע הבחור שהוא מתחיל להניח בעצמו ומצווה גררה מצווה עד שחזר בתשובה שלימה.

בבורו פארק שבניו יורק פורחת קהילה מחסידי פאפא. אם תיכנסו לבית הכנסת של הקהילה ותשאלו על שרגא פייבל מזקני החסידים, היום, עם זקנו הלבן היורד על מידותיו, עם הברק הפיקחי בעיניים שלא עומעם במשך השנים לא תאמינו שזה אותו נער שהשאיר אחריו את התפילין והכיפה ונסע לפריז ואם הוא יהודי חסידי הרי זה רק בזכות  הרבי שהוא הוא אותו אברך חסידי שהניח לו תפילין החל מיומו הראשון שם!