תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
יששכר וזבולון
כְּשֶׁבָּא יִשָּׂשׂכָר לִטֹּל חֶלְקוֹ בְּגַן עֵדֶן בָּדְקוּ בְּסִפְרוֹ וּמָצְאוּ כָּתוּב יִשָּׂשׂכָר עָסַק בַּתּוֹרָה שְׁנֵי יָמִים.
עָמַד יִשָּׂשׂכָר תָּמֵהַּ (=מִתְפַּלֵּא). אָמַר, אֶפְשָׁר אֲנִי שֶׁכָּל יָמַי לֹא מַשְׁתִּי (=זַזְתִּי) מֵאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהִטֵּיתִי שִׁכְמִי לִסְבֹּל עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה לֹא יָצְאוּ לִי אֶלָּא שְׁנֵי יָמִים בַּתּוֹרָה.
אָמְרוּ לוֹ: יִשָּׂשׂכָר בָּעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִשָּׁם חַיֶּיךָ מִנַּיִן הָיוּ? (=אֵיךְ הִתְפַּרְנַסְתָּ?)
אָמַר לָהֶם: אָח הָיָה לִי וּזְבוּלוּן שְׁמוֹ וְעָשָׂה עִמִּי שֻׁתָּפוּת. הוּא יוֹשֵׁב לְחוֹף יָמִים וְיוֹצֵא לִפְרַקְמַטְיָא (=לְמִסְחָר) בִּסְפִינוֹת וּמִשְׂתַּכֵּר (=וּמְקַבֵּל שָׂכָר) וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּי וַאֲנִי יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה.
אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן תּוֹרָתְךָ שֶׁל זְבוּלוּן הִיא, שֶׁאִלְמָלֵא זְבוּלוּן שֶׁעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא לֹא הָיִיתָ אַתָּה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּכְבָר אָכַלְתָּ עוֹלָמְךָ בְּחַיֶּיךָ (=כְּבָר קִבַּלְתָּ שְׂכָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה). וּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ שֶׁכְּתוּבִים עַל שִׁמְךָ, אֵלּוּ שְׁנֵי יָמִים שֶׁהִשְׁהָה אָחִיךָ מִלְּהָבִיא (=שֶׁעִכֵּב) לְךָ אֶת מְזוֹנוֹתֶיךָ וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִנַּחְתָּ אֶת מְקוֹמְךָ וּמָשַׁכְתָּ בְּעֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה.
אָמַר יִשָּׂשׂכָר: וְדִינוֹ שֶׁל זְבוּלוּן מַהוּ? הֵבִיאוּ פִּנְקָסוֹ וּמָצְאוּ כָּתוּב זְבוּלוּן עָסַק בַּתּוֹרָה כָּל יָמָיו חוּץ מִשְּׁנֵי יָמִים. כִּוְּנוּ אֶת הַיָּמִים וּמָצְאוּ שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵי יָמִים שֶׁהִשְׁהָה שְׂכָרוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר.
נִתְאַנֵּחַ יִשָּׂשׂכָר אֲנָחָה גְּדוֹלָה וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּגַן עֵדֶן.
אָמַר זְבוּלוּן: דּוֹמֶה עָלַי קוֹל זֶה כְּקוֹלוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר אָחִי, אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה. מְצָאוֹ לְיִשָּׂשׂכָר מֵצֵר (=עָצוּב).
אָמַר זְבוּלוּן: הֲלֹא כָּל הַטּוֹבָה שֶׁקִּבַּלְתִּי לֹא בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשָּׂשׂכָר אָחִי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁלֹּא פִּרְנַסְתִּי אֶת יִשָּׂשׂכָר אֶלָּא שֶׁיִּשָּׂשׂכָר פִּרְנֵס אוֹתִי וְעַכְשָׁו אֵלֵךְ וְאֶטֹּל אַף אֶת חֶלְקוֹ בְּגַן עֵדֶן? חָס לוֹ לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבָּא. אֶלָּא יֵלֵךְ יִשָּׂשׂכָר לִמְקוֹמִי בְּגַן עֵדֶן.
אָמַר לוֹ יִשָּׂשׂכָר: וְכִי כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ אָחִי שֶׁאֶטֹּל חֶלְקְךָ בְּגַן עֵדֶן. אֶפְשָׁר שֻׁלְחָנְךָ חָסֵר וְשֻׁלְחָנִי מָלֵא.
אָמַר לוֹ זְבוּלוּן: לֹא חֶלְקִי אֶלָּא חֶלְקְךָ הוּא, שֶׁכָּל הַטּוֹב שֶׁמְּתֻקָּן לִי כָּאן לֹא בָּא אֶלָּא בִּזְכוּת תּוֹרָתְךָ שֶׁלָּמַדְתָּ.
זְבוּלוּן לֹא חָזַר לִמְקוֹמוֹ בְּגַן עֵדֶן מִפְּנֵי צַעֲרוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר וְיִשָּׂשׂכָר לֹא נִכְנַס בִּמְקוֹמוֹ מִפְּנֵי חִבָּתוֹ לִזְבוּלוּן.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן אַתֶּם צִמְצַמְתֶּם עַצְמְכֶם זֶה מִפְּנֵי זֶה, אַהֲבַתְכֶם (גּוֹרֶמֶת) שֶׁאֲנִי מַרְחִיב מְקוֹמְכֶם.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְרַחֵב מְקוֹמוֹ שֶׁל זְבוּלוּן בְּגַן עֵדֶן וְנִתְפַּנָּה מָקוֹם אַף לְיִשָּׂשׂכָר. וַעֲדַיִן יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן יוֹשְׁבִים בְּגַן עֵדֶן וְעוֹסְקִים כְּאֶחָד בַּתּוֹרָה וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹמֵךְ כְּבוֹדוֹ עֲלֵיהֶם. מִפְּנֵי שֶׁתָּמַךְ זְבוּלוּן בְּיָדָיו שֶׁל יִשָּׂשׂכָר וְיִשָּׂשׂכָר תָּמַךְ גּוֹרָלוֹ שֶׁל זְבוּלוּן תָּמַךְ עֲלֵיהֶם הקב״ה כְּבוֹדוֹ.
מַה לוֹמְדִים מִסִּפּוּר זֶה?
יְלָדִים יְקָרִים, מִסִּפּוּר זֶה לוֹמְדִים כַּמָּה חֲשׁוּבָה אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, וְאַהֲבָה בֵּין אַחִים בִּפְרָט. כָּךְ אָמַר לָהֶם הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וּמְכַבְּדִים זֶה אֶת זֶה.
פרסום תגובה חדשה