ב"ה. יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, פרשת וזאת הברכה אשר ברך משה, ששי לחודש השביעי, שנת תנש"א

ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

פותחין בברכה, ברכת חתימה וגמר חתימה טובה לכל אחד ולכל אחת, בתוככי כלל ישראל שליט"א.

בבואנו מימי ראש-השנה ויום שבת קודש (שבת שובה) הבא מיד אחריהם, דרוש להתעמק יותר במה שדובר במכתבים הקודמים, שהשנה הנוכחית מצטיינת מיד בתחילתה במספר "חזקה" של שלוש:

שני ימי ראש השנה, ה"ראש" של השנה, הובילו מיד לשבת-קודש, כך שהשנה החלה ב"חזקה" של שלושה ימי -קדושה רצופים, ויותר מזה: במשך חודש תשרי (אותיות "רשית" — החודש הכללי של כל השנ) באה "חזקה" זו לידי ביטוי (בחוץ-לארץ) שלוש פעמים: גם אחרי שני הימים הראשונים "יום-טוב" של חג הסוכות, וממילא גם אחרי הימים האחרונים, שמיני-עצרת ושמחת-תורה, מגיע מיד יום שבת-קודש.

* * *

את הדגש על המספר שלוש אנו מוצאים בראש-השנה גופו, כפי שחז"ל אומרים שהעבודה של ראש-השנה מתבטאת בשלושה עניינים: "אמרו לפני בראש-השנה מלכיות, זכרונות ושופרות" (הקב"ה אומר לישראל שיאמרו לפניו פסוקים המבטאים ענייני מלכויות, זכרונות ושופרות).

אחד ההסברים בדבר הוא:

העבודה של ראש-השנה היא ה"ראש", היסוד, של עבודת ה' במשך כל השנה. ראש-השנה הוא הזמן שבו יהודי מקבל על עצמו את מלכותו של הקב"ה, והרי קבלת עול מלכות שמים היא הראשית והיסוד של קיום התורה והמצוות כפי שחז"ל אומרים: "קבלו מלכותי ואחר כך אגזור עליכם גזירות".

וראש-השנה הוא הרי גם ההזכרה של יום מתן-תורה, כפי שאנו אומרים בפירוט בפסוקי השופרות. העבודה של ראש-השנה, קבלת עול מלכותו יתברך, מביאה לקבלת עול מצוות, שהיא התוכן של מתן-תורה וקבלת התורה.

וכשם שהתורה חלוקה (וקשורה) למספר של שלוש, כפי שחכמינו ז"ל אומרים שהתורה היא "אוריין תליתאי" (תורה משולשת: תורה, נביאים וכתובים) וניתנה ל"עמא תליתאי" (לשלושת הסוגים של עם ישראל: כהנים, לויים וישראלים). — כך גם עבודת -היסוד והתפילה של ראש-השנה, קבלת עול מלכות שמים, חלוקה ומורכבת משלושה עניינים, מלכיות, זכרונות ושופרות.

* * *

את הקשר שבין ראש-השנה לבין המספר שלוש אנו מוצאים גם בהפטרה של היום הראשון של ראש-השנה הכוללת את תפילת חנה.

ידוע הרמז, כי שלוש האותיות של השם "חנה" מציינים את שלוש המצוות שניתנו, במיוחד ובראש ובראשונה, לנשי ישראל (ואשר שמה של כל אחת משלוש מצוות אלה מורכב משלוש אותיות): חלה, נדה, הנר (הדלקת הנר).

שלוש המצוות הללו — שהן (במשמעותן הכללית):קדושת (כשרות) המזון והמשקה, טהרת המשפחה, והדלקת נרות שבת ויום-טוב — מייצגות, כידוע, את שלושת עמודי התווך שעליהם בנויים ומבוססים הבית היהודי וחיי המשפחה היהודיים, והן הוענקו במיוחד לאשה היהודיה, עקרת הבית, שיש לה את האחריות והזכות הבלתי רגילים להקים ולהנהיג את הבית היהודי.

* * *

תכלית השכר של מעשינו ועבודתנו בזמן הזה היא הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי דוד מלכא משיחא.

וכשם שהתורה ועבודת היסוד של בני ישראל — קבלת עול מלכות שמים — מורכבים משלוש, — כך גם שלימות הגאולה — הגאולה השלישית, הקשורה בבית המקדש השלישי, כנגד יעקב אבינו, השלישי בין שלושת האבות, אשר "קראו בית", הבית אשר יכיל את החוזק האמיתי והיציבות הממושכת האמיתית, ויהיה בית נצחי.

וגם שלימות הגאולה השלישית רמוזה בנבואת חנה: סיום הנבואה (וכך גם סיום ההפטרה של היום הראשון של ראש-השנה) הוא במלים "וירם קרן משיחו", שמשמעותן היא תכלית הרוממות של הגאולה על-ידי דוד מלכא משיחא — גם השם "דוד" הוא בן שלוש אותיות.

מכל ענין יש ללמוד לקח לגבי עבודת ה' של כל יהודי, עד למעשה בפועל.

עבודת ה' מקיפה את שלושת "לבושי הנפש": מחשבה, דיבור ומעשה. יהודי אין לו להסתפק בהחלטות טובות ורעיונות טובים, אף לא במחשבות נעלות ודיבורים נעלים על תורה ומצוות. הוא חייב גם, ובעיקר, להתמסר לענין השלישי, לקיום המצוות במעשה דווקא, כמאמר המשנה: "לא המדרש עיקר אלא המעשה".

ויהי רצון, שכל אחד ואחת, בתוך כלל ישראל, יפעל ויצליח בכל שלושת העניינים במלוא התוקף, ב"חזקה" משולשת, והעיקר — "חזקה" במעשה בפועל.

ובוודאי יביא הדבר שברכת החתימה וגמר החתימה הטובה לכל אחד ואחת, בתוככי כלל ישראל, תהיה בתוקף גדול עוד יותר ובמידה חזקה עוד יותר.

ויש לומר שיש רמז בקשר לכך שפרשת "וזאת הברכה אשר ברך משה" נקראת השנה שלוש פעמים (במשך שלושה שבועות), דבר המורה על תוספת מרובה בברכות הניתנות במיוחד בשנה הזאת, עד לברכה העיקרית והמושלמת, שאליה "קווינו כל היום" — ביאת דוד מלכא משיחא, "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", וכל אחד ואחת יברכו ויודו תמיד לה': "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", במצב ובזמן הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.

בכבוד ובברכת חתימה וגמר חתימה טובה

מנחם שניאורסאהן