"לְךָ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ",

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ לָצֵאת מִמְּקוֹמוֹ וְלָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר.

מַהִי הַמַּשְׁמָעוּת הָרוּחָנִית שֶׁל הֲלִיכָה… שֶׁל יְצִיאָה מִמָּקוֹם?

נְשָׁמָה יָרְדָה לָעוֹלָם וְהִתְלַבְּשָׁה בְּגוּף כְּדֵי לָלֶכֶת מֵחַיִל אֶל חַיִל, כְּדֵי לְהִתְקַדֵּם!…

קֹדֶם יְרִידָתָהּ לָעוֹלָם הָיְתָה בִּבְחִינַת "עוֹמֵד" כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "חַי הַשֵּׁם אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו",

דֻּגְמַת הַמַּלְאָכִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ".

תַּכְלִית הַיְּהוּדִי הִיא – לֹא לִדְרֹךְ בַּמָּקוֹם אֶלָּא לַעֲלוֹת מִשָּׁלָב אֶחָד לְשָׁלָב גָּבֹהַּ יוֹתֵר,

עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִרְאֶה "שָׁמַיִם חֲדָשִׁים" וְ"אֶרֶץ חֲדָשָׁה".

אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו נֶאֱמָר: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם",

נִקְרָא אַבְרָהָם הָעִבְרִי, כִּי הוּא מֵעֵבֶר אֶחָד שֶׁל הָעוֹלָם וְכָל הָעוֹלָם מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

וְאָמְנָם זָכָה אַבְרָהָם אָבִינוּ לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בִּצְדָקָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים,

וּלְפַרְסֵם בָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים וְאוֹתוֹ צָרִיךְ לַעֲבֹד.

שָׁנִים רַבּוֹת עָבַד אַבְרָהָם עֲבוֹדָה קָשָׁה כָּל כָּךְ לְלֹא לֵאוּת.

עַכְשָׁו כְּשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה!… וְהוּא זָקֵן מֻפְלָג…

הָיִינוּ חוֹשְׁבִים אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֵּצֵא לְנֹפֶשׁ… לִמְנוּחָה… אוֹ לְגִמְלָאוֹת…

אוּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: עַכְשָׁו אַתָּה רַק מַתְחִיל!…

"לְךָ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ!"

עַד עַכְשָׁו הָיִיתָ רַק אַבְרָם – אָב לַאֲרָם,

מֵעַתָּה אַתָּה אַבְרָהָם – אַב הֲמוֹן גּוֹיִם.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְזַכֵּךְ אֶת הָעוֹלָם!

צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַקְּדֻשָּׁה הָאֱלֹקִית בָּעוֹלָם.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְחַבֵּר עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים!

מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עַד עַכְשָׁו הָיָה טוֹב וְנִפְלָא,

אוּלָם הָעוֹלָם עֲדַיִן מְצַפֶּה לְטוֹב נַעֲלֶה מִזֶּה,

יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה מַה לַּעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם.

מֵעַכְשָׁו מַתְחִילָה תְּקוּפָה חֲדָשָׁה בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל הָעוֹלָם!

עַד עַכְשָׁו הָיוּ אַלְפַּיִם שְׁנוֹת תֹּהוּ, מֵעַתָּה מַתְחִילוֹת אַלְפַּיִם שְׁנוֹת תּוֹרָה.

הָעוֹלָם צָרִיךְ לְהִתְכּוֹנֵן לְמַתַּן תּוֹרָה.

וּמַעֲשֵׂה אָבוֹת סִמָּן לְבָנִים!

כְּמוֹ אַבְרָהָם שֶׁלֹּא הִסְתַּפֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁעָשָׂה עַד גִּיל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ,

וְיָצָא לַעֲבוֹדַת קֹדֶשׁ נַעֲלֵית יוֹתֵר "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה",

וְהִשְׁפִּיעַ עַל כָּל הָעוֹלָם וְזִכֵּךְ אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַבֵּר עִם הָעֶלְיוֹנִים.

כָּךְ אָנוּ, אַף שֶׁקִּבַּלְנוּ כְּבָר אֶת הַתּוֹרָה בְּמַעֲמַד הַר סִינַי,

צְרִיכִים לְהַרְגִּישׁ שֶׁכָּל יוֹם אָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ,

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּכָל יוֹם עָלֵינוּ לְהִתְקַדֵּם וְלַעֲלוֹת לְשָׁלָב גָּבֹהַּ יוֹתֵר.

אָנוּ חַיָּבִים לָצֵאת מֵהָרְגִילוּת שֶׁלָּנוּ יוֹם יוֹם וּלְגַלּוֹת אֶת הַכֹּחוֹת הַנֶּעֱלָמִים שֶׁבָּנוּ,

לְהוֹסִיף בְּלִמּוּד תּוֹרָה וּבְעִקַּר פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה וּלְהַדֵּר בְּמִצְווֹת.

וְכָל הַזְּמַן לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה וּמֵחַיִל אֶל חַיִל.

עַד שֶׁנַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת עֶשֶׂר כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ.

וְהָעִקָּר, עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן לִשְׁלֵמוּת מַתַּן תּוֹרָה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה,

עַד לְ"תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵּצֵא",

וּכְמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נָנוּחַ וְלֹא נִשְׁקֹט,

עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְתַשְׁפִּיעַ בְּכָל הָעוֹלָם;

עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם בִּלְבַד,

יְהוּדִים וְלֹא יְהוּדִים יֵדְעוּ אֶת הַשֵּׁם, וַאֲפִלּוּ חַי וְצוֹמֵחַ וַאֲפִלּוּ דּוֹמֵם,

עַד שֶׁ"אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה".

וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הִגַּעְנוּ לִשְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה יַמְשִׁיךְ לְהַדְהֵד בְּאָזְנֵינוּ הַצִּוּוּי: לְךָ לְךָ,

וְנִפְעַל לְפִי צִוּוּי זֶה וְנִצְעַד קָדִימָה מֵחַיִל אֶל חַיִל לְלֹא הֶפְסֵק.