פרשת משפטים לילדים – כל יהודי הוא עבד עברי

הקראת כתבה
יום שישי כ״ג שבט ה׳תשע״ד
מפרשת משפטים למדים שכָּל יְהוּדִי הוּא "עֶבֶד עִבְרִי" בִּהְיוֹתוֹ עֶבֶד הַשֵּׁם!… מֵאַחַר שֶׁעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם בְּקַבָּלַת עֹל כְּמוֹ עֶבֶד. "עֶבֶד" גַּם מִלְּשׁוֹן "עוֹרוֹת עֲבוּדִים" (=עוֹרוֹת שֶׁמְּעַבְּדִים אוֹתָם), וּמִכָּאן שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְעַבֵּד אֶת טִבְעוֹ וּלְשַׁנּוֹת אֶת הֶרְגֵּלָיו. וְעוֹד וְעִקָּר שֶׁעָלֵינוּ לִהְיוֹת עֲבָדִים לְהַשֵּׁם הַמְקַיְּמִים כָּל מִצְווֹתָיו, הַמּוּבָנוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן מוּבָנוֹת לָנוּ, רַק מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ צִוָּה.
מאת שולמית שמידע
פרחים

לְאַחַר פָּרָשַׁת יִתְרוֹ בָּהּ קִבֵּל עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה,

בָּאָה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים לְלַמְּדֵנוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה לִפְרָטֵיהֶם,

וְהִיא פּוֹתַחַת בְּדִינֵי "עֶבֶד עִבְרִי"…

לָמָּה דַּוְקָא דִּינֵי עֶבֶד עִבְרִי, הֲרֵי מִצְוַת עֶבֶד עִבְרִי הִיא מִצְוָה נְדִירָה

הַנּוֹהֶגֶת רַק בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג,

מַדּוּעַ הִיא קוֹדֶמֶת לִשְׁאַר הַמִּצְווֹת הַשַּׁיָּכוֹת לְחַיֵּי יוֹם יוֹם הַמֻּזְכָּרוֹת בְּפָרָשָׁתֵנוּ?…

 

כִּי מִצְוָה זוֹ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא "עֶבֶד עִבְרִי" בִּהְיוֹתוֹ עֶבֶד הַשֵּׁם!…

מֵאַחַר שֶׁעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם בְּקַבָּלַת עֹל כְּמוֹ עֶבֶד.

"עֶבֶד" גַּם מִלְּשׁוֹן "עוֹרוֹת עֲבוּדִים" (=עוֹרוֹת שֶׁמְּעַבְּדִים אוֹתָם),

וּמִכָּאן שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְעַבֵּד אֶת טִבְעוֹ וּלְשַׁנּוֹת אֶת הֶרְגֵּלָיו.

וְעוֹד וְעִקָּר שֶׁעָלֵינוּ לִהְיוֹת עֲבָדִים לְהַשֵּׁם

הַמְקַיְּמִים כָּל מִצְווֹתָיו, הַמּוּבָנוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן מוּבָנוֹת לָנוּ, רַק מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ צִוָּה.

כֻּלָּנוּ נוֹטִים לְקַיֵּם מִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כִּי יֵשׁ בָּהֶם הִגָּיוֹן אֱנוֹשִׁי,

בְּכָל זֹאת עָלֵינוּ לְקַיְּמָן לֹא רַק מִצַּד הַטַּעַם הַשִּׂכְלִי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ הַשֵּׁם צִוָּה.

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּבְּרָכוֹת "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ".

מִלִּים הַמְּבַטְּאוֹת קַבָּלַת עֹל בַּעֲנָוָה וּבִטּוּל.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" בְּקַבָּלַת עֹל,

וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹסִיף וְסִיֵּעַ לָנוּ שֶׁ"כָּפָה עָלֵינוּ הַר כְּגִיגִית",

כָּךְ הָפַכְנוּ עַבְדֵי הַשֵּׁם וְלֹא עֲבָדִים לָעֲבָדִים…

וְרַק עֶבֶד הַשֵּׁם הוּא חָפְשִׁי בֶּאֱמֶת,

וּלְמַעְלָה מִזֶּה, עֶבֶד מֶלֶךְ – מֶלֶךְ.

 

וְאָכֵן יֵשׁ לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת בְּקַבָּלַת עֹל בְּדֻגְמַת עֶבֶד.

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַמִּצְווֹת הֵן חָכְמַת הַשֵּׁם וּרְצוֹנוֹ שֶׁלְּמַעְלָה מֵהֲבָנָה וְהַשָּׂגָה שֶׁלָּנוּ,

וְרַק בִּגְזֵרַת הַשֵּׁם מִתְלַבְּשׁוֹת חֵלֶק מִן הַמִּצְווֹת בְּשֵׂכֶל הָאָדָם.

וְעוֹד, עָלֵינוּ לָתֵת אֶת דַּעְתֵּנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמְּלוֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ,

נִצָּב תָּמִיד לְיַד כָּל יְהוּדִי וּמַבִּיט עָלָיו –

וְרוֹאֶה אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ אֶת דַּבּוּרָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו;

וְהוּא גַּם בּוֹחֵן כִּלְיוֹתָיו וְלִבּוֹ – וְיוֹדֵעַ מַה הוּא מַרְגִּישׁ;

וּבוֹחֵן אוֹתוֹ אִם הוּא עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי.

וְכַאֲשֶׁר אָנוּ מִתְבּוֹנְנִים וְרוֹאִים אֵיךְ הָאֵ-ל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא

מַנִּיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִתְבּוֹנֵן רַק בָּנוּ וּבוֹחֵן כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּאֹפֶן אִישִׁי,

וְאֵין אִישׁ מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לְהִתְחַבֵּא מִמֶּנּוּ וְאִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מִפָּנָיו,

אָנוּ מִתְרַגְּשִׁים מְאֹד וְאֵימָה גְּדוֹלָה נוֹפֶלֶת עָלֵינוּ.

זוֹהִי יִרְאַת הַשֵּׁם טְהוֹרָה, וְהִיא רֵאשִׁית וְשֹׁרֶשׁ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְעִקָּרָהּ מַמָּשׁ.

כָּךְ יְהוּדִי מוּכָן בְּקַלּוּת לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּלְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַמֶּלֶךְ,

וְגוֹרֵם נַחַת רוּחַ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמִּתְעַנְיֵן בּוֹ כָּל כָּךְ,

וּכְשֶׁמְּבִינִים שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא תַּעֲנוּג מִזֶּה גַּם אָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת תַּעֲנוּג הַבּוֹרֵא,

וְזֶה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה מִתּוֹךְ אַהֲבַת הַשֵּׁם.

 

אִם כֵּן, "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" .

כָּל יְהוּדִי נִבְרָא יְחִידִי וְיֵשׁ לוֹ אַחְרָיוּת לְמַה שֶּׁמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם.

הַשֵּׁם בָּרָא עוֹלָם וּבָרָא אֶת הָאָדָם – "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ".

חַיָּב אָדָם לוֹמַר: "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם" –

"אֲנִי לֹא נִבְרֵאתִי אֶלָּא לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי".

כְּאִלּוּ הוּא לְבַדּוֹ עוֹמֵד לִפְנֵי הַשֵּׁם וְעוֹשֶׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם וּמְתַקֵּן אוֹתוֹ.

וּבֶאֱמֶת יְהוּדִי אֶחָד בְּמַעֲשֶׂה אֶחָד יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנֶּאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר נוֹתֵן לְכָל אֶחָד אֶת שְׂכָרוֹ עַל הָעֲבוֹדָה.

 

אָז הָבָה, יְלָדִים יְקָרִים, נְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה אֶת תַּפְקִידֵנוּ כְּעַבְדֵי הַשֵּׁם.

וְנִזְכֹּר שֶׁכְּמוֹ עֶבֶד עִבְרִי הַיּוֹצֵא לַחָפְשִׁי לְאַחַר שֵׁשׁ שְׁנוֹת עַבְדוּת,

גַּם אָנוּ מִתְקָרְבִים לְסִיּוּם הָעֲבוֹדָה שֶׁל שֵׁשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים שֶׁל קִיּוּם הָעוֹלָם.

וְעוֹד לִפְנֵי סִיּוּם הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי נָבוֹא מִיָּד לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email