פרשת יתרו – נשים עם בפני עצמן הן

הקראת כתבה
יום רביעי י״ד שבט ה׳תשע״ד
פרשת יתרו עוסקת במתן תורה, בו קיבלו נשים לא רק מה שהן יכולות לשמוע, אלא אדרבה הן קיבלו את "עצם התורה וכלליה", שהרי נשים שייכות לכל התורה כולה… ואכן נשים קיבלו את כל התורה ומצוותיה כולל מצוות עשה שהזמן גרמן, אף שהן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן.
מאת שולמית שמידע
טבע

מעלת הנשים מתחילה להתגלות אצל האמהות

התורה אינה חוסכת במילים כדי לספר בשבח נשות ובנות ישראל.

מעלת הנשים מתגלה כבר אצל האמהות –

אברהם טפל לשרה בנביאות,

רבקה מצילה את יצחק מטעות כשבא לברך את עשו במקום את יעקב.

רחל מוסרת ללאה את הסימנים כדי שתוכל להינשא ליעקב… וכו'.

אמנם האבות מצד עצמם הם למעלה מן העולם,

אולם דוקא האמהות יורדות לברר את ענייני העולם יותר מהאבות…

וממילא פעולת האבות בעולם היא דוקא על ידי האמהות.

 

 

בנות החיל במצרים

גם במצרים פועלות נשות ישראל "בנות החיל" גדולות.

כשהיו בעליהן יגעים מעבודת פרך,

היו יוצאות לשדה ומוליכות לבעליהן מאכל ומשתה ומאכילות אותם,

מעודדות אותם ונוטלות את המראות שבהן היו מתקשטות,

וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים, לומר "אני נאה ממך"…

ומתוך כך מביאות בעליהן לידי תאוה דקדושה,

ונזקקות להם ומתעברות ויולדות שם, שנאמר: "תחת התפוח עוררתיך".

לא לחינם היו מראות אלה חביבות על הקב"ה יותר מן הכל,

עד שמהם נעשה כיור המשכן, שעניינו לשים שלום בין איש לאשתו.

אכן בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים.

 

 

נשים מקבלות שכרן במתן תורה 

והקב"ה הנאמן לשלם שכר משלם לנשים הצדקניות במתן תורה כשנותן להן זכות קדימה –

"כה תאמר לבית יעקב" (אלו הנשים), ורק אחר כך "ותגיד לבית ישראל" (האנשים).

כל ענייני התורה נאמרו באופן רך – "תאמר", ובאופן קשה – "תגיד".

הכל תלוי בתכונות המקבל (נשים או אנשים).

 

על פי מדרש רבה, הקב"ה מבקש ממשה, "כה תאמר לבית יעקב" –

אמור להן את "ראשי הדברים" – דברים קצרים שיוכלו לקבלם.

נשים דעתן קצרה, לכן שנה להן דרך קצרה –

צמצם את כל אריכות השקלא וטריא וריבוי הפרטים,

אך "ותגיד לבני ישראל" –

לגברים תן את כל דקדוקי הדברים שהם יכולים לשמוע (על פי שמות רבה כ"ח ב).

לפי זה, אם ניתנו לנשים רק דברים קצרים שיוכלו לקבלם, אולי פחותות הן מאנשים,

אז למה הקדים נשים לאנשים?

ומתרץ המדרש רבה, כי הנשים מזדרזות במצוות,

וכדי שיהיו מנהיגות את בניהן לתורה.

 

על פי המכילתא הקב"ה ביקש ממשה לדבר עם הנשים בלשון רכה –

תן לנשים דברי פיוס, הסבר להן מעלת המצוות ושכר קיומן (ולא עונשים).

ועם האנשים תדקדק ותאמר להם דברים הקשים כגידין,

כולל עונשים ודקדוקים.

אך אין במכילתא התייחסות רק לתכונות מקבלי התורה – אנשים ונשים,

אלא יש התייחסות נוספת הקשורה בחפצא של תורה, בדברי תורה.

בתורה יש כללים ויש פרטים.

ומשה רבינו נצטווה למסור לנשים את כללי התורה ולגברים את פרטיה.

"ראשי דברים" הם הכלל שממנו מסתעפים כל פרטי העניין.

וכלל – דבר גדול הוא!

כמו המשנה, הכוללת את כל השקלא וטריא שבגמרא.

 

במתן תורה ניתנה כללות התורה 

ודוגמת מתן תורה, שאז ניתנו עשרת הדברות, שכל תרי"ג מצוות כלולים בהם.

שלכן "אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום",

כי הם כללות כל התורה כולה.

"אנכי" כולל כל מצוות עשה, ו"לא יהיה לך" כולל כל מצוות לא תעשה.

ואכן, זהו סדר נתינת התורה,

קודם כל כללים – "ראשי דברים" – שבהם נכללים כל הפרטים,

ורק אחר כך באים כל פרטי המצוות וההלכות.

ובזה קשור הנס המיוחד של מתן תורה, שב"דיבור אחד" אמר הקב"ה את עשרת הדברות.

דיבור שאין האוזן יכולה לשמוע… אז למה נאמר?…

כי כך הוא הסדר – כלל ואחריו הפרטים.

"דיבור אחד" הוא הכלל הגדול של כל התורה כולה,

שכל התורה כולה היא רק "דיבור אחד".

רק אחרי ה"דיבור אחד" ניתן כל הפירוט של התורה.

בתחילה כל דיבור בפני עצמו, ואחר כך תרי"ג מצוות,

עד לפרטי המצוות וההלכות – עד ל"ועלמות אין מספר"…

 

עצם התורה שייך לנשים דוקא

זהו ההבדל בין משמעות "ראשי דברים" על פי המכילתא

לבין משמעות "ראשי דברים" על פי המדרש רבה.

המדרש רבה מדבר על כלל בתורה שנשים שדעתן קצרה יכולות לשמוע,

דברים המתאימים לנשים בלבד, דברים קצרים שהן יכולות לקבל.

ואילו "ראשי דברים" על פי המכילתא הם "ראשי דברים בעצם!"

כללי התורה שמהם מסתעפים כל פרטי התורה.

ודבר זה – עצם התורה וכלליה – שייך לנשים דוקא!

 

אם כן, נשים קיבלו לא רק מה שהן יכולות לשמוע (מדרש רבה),

אלא אדרבה הן קיבלו את "עצם התורה וכלליה" (מכילתא).

ראשי דברים שמהם מסתעפים הדקדוקים.

מכאן ברור מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, כגון מצות תלמוד תורה,

שהרי נשים שייכות לכל התורה כולה…

נשים קיבלו את כל התורה ומצוותיה כולל מצוות עשה שהזמן גרמן,

והן פטורות רק במעשה קיומן.

[וזה לכולי עלמא, לא רק לדעת בן עזאי שאמר, חייב אדם ללמד את בתו תורה,

אלא גם לדעת ר' אליעזר, שאמר שלא ילמד אדם את בתו תורה].

 

לנשים ניתנה כל התורה

אם כן, לנשים ניתנה כל התורה,

וזה שאינן חייבות בעשייתן של מצוות עשה שהזמן גרמן אינו ממעט כלל בנתינה וקבלה שלהן.

ועוד שנשים הלומדות תורה בכלל, ולא רק מצוות הצריכות להן, יש להן שכר.

ה"הנחה" כביכול שקיבלו נשים, שאינן חייבות במצוות עשה שהזמן גרמן, קשורה לעובדה,

שאיש ואשה הם אחד – נשמה אחת.

וכל אחד לעצמו הוא "פלג גופא" (=חצי גוף).

וכשהאיש מקיים מצוות עשה שהזמן גרמן,

אין צורך שגם האשה תעשה אותן,

כי האשה נכללת עם האיש בשעה שעושה את המצוה.

ונכון הדבר לא רק לגבי נשים נשואות אלא גם לגבי בנות ישראל שעדיין לא נישאו,

כי גם לפני חיבור שני החצאים יחד, כשכל אחד בפני עצמו הוא "פלג גופא",

מועיל המעשה של האיש לאשה שהיא החצי השני שלו.

וזהו סוד מאמר רז"ל – "אשתו כגופו דמיא".

 

לכן דוקא למכילתא המכיר במעלת הנשים על האנשים ברור,

למה נאמרו כללי התורה לנשים תחילה,

שלנשים ניתן עצם התורה וכלליה, שמהם מסתעפים כל הפרטים.

ומוסיף המכילתא שיש לומר לנשים כללי תורה חשובים אלה בלשון רכה, דברי פיוס.

שגם זה קשור במעלת תכונת הנשים על האנשים.

בשעה שהמדרש רבה, שלדעתו אין מגלים לנשים דברי תורה כמו לאנשים,

השמיט ביטוי זה של לשון רכה.

ואכן, יש מעלה בנשים לגבי אנשים בעבודת ה' בכלל.

נשים חזקות באמונה ויראת ה' בגילוי יותר מהאנשים.

לכאורה, יכולנו לחשוב שהטעם לכך קשור בחיסרון בנשים,

כי אין בנשים שכל חזק כל כך כמו באנשים,

שלכן הן מקבלות דברים באמונה פשוטה בקלות בלי לעשות חקירה.

אך אדרבה תכונה זו של אמונה חזקה ופשוטה מעלה גדולה ויתירה היא,

כי האמונה היא מעל השכל, ובמקום שהשכל נגמר שם מתחילה האמונה.

 

אצל הנשים מאירה האמונה 

ואולי אפשר לומר, שדוקא עניין זה המבדיל בין איש לאשה,

שאצל הנשים מאירה האמונה כפי שהיא מצד הקב"ה,

לכן זכו הנשים, שעצם כללות ישראל תלוי דוקא בהן,

ורק מי שנולד לאם ישראלית הוא יהודי גם כשהאב אינו יהודי.

(ורק בני ישראל גופא, כהן לוי וישראל, תלויים במשפחת האב).

ומכיון שתורה ומצוות ניתנו לישראל דוקא,

לכן זכו הנשים והאמהות בישראל שבהן תלויה קדושת ישראל,

לנתינה מיוחדת של כלל התורה.

הם ראשי הדברים השייכים לאמונה בה' ויראת ה',

שהם כלל כל התורה כולה –

"ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה'" גו'.

ולאנשים, האבות שבהם תלויים ההבדלים וחילוקי המדרגות הפרטיות של ישראל

(כהן לוי וישראל),

ניתנו במיוחד דקדוקי הפרטים של התורה ומצוותיה.

 

מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן?

מכאן שהטעם לזה שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן,

קשור בעובדה, שנשים שייכות באופן מיוחד לכלל התורה והמצוות –

"מצוות לא תעשה" ו"מצוות עשה" שאין הזמן גרמן –

שלא נמשכו ובאו בפרטי הגבלות הזמן כמצוות עשה שהזמן גרמן.

לכן  נשים חייבות רק ב"מצוות לא תעשה" וב"מצוות עשה" שאין הזמן גרמן.

ואילו המצוות והפעולות בפרטי הגבלות הזמן שייכות ל"פלג גופא" השני –

לחלק הזכר של הנשמה.

וכאמור, האשה נכללת עם בעלה בשעה שעושה מצות עשה שהזמן גרמא.

 

בזכות נשים צדקניות אנו נגאלים 

ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"

כשם שביציאת מצרים נגאלו ישראל בזכות נשים צדקניות,

ועל ידי זה קיבלו בני ישראל את התורה.

כך יהיה בגאולה העתידה שבזכות נשים צדקניות יוצאים מן הגלות

וזוכים ללמוד תורתו של משיח.

שילמד תורה את כל העם כולו למקטנם ועד גדולם,

והלימוד יהיה באופן של ראיה,

שילמדו את הכלל גדול שבתורה – עצם פנימיות התורה –

במהרה בימינו ממש.

 

(על פי ליקוטי שיחות ל"א עמ' 93-98)

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email