ניגון רוסטוב הוא ניגונו הידוע של הרבי הרש"ב שנהג להשמיעו בשבתות וימים טובים בעת שהותו ברוסטוב בזמן מלחמת העולם הראשונה. והוא נקרא הניגון מרוסטוב או ניגונו של הרבי [דעם רבינ'ס ניגון] או ניגון הכנה למאמר.

מפאת קדושתו של הניגון בהיותו ניגון מכוון של הרבי הרש"ב הנוגע בעצם הנפש ומעורר את האדם לדבקות בה', התקבל ניגון זה אצל החסידים כניגון הכנה למאמר חסידות.

כידוע, נהגו אדמו"רי חב"ד לומר מאמרי חסידות הכוללים דברי תורה עמוקים על פי המדרש והקבלה, כאשר הם סוללים דרך בעבודת ה' בהבנה שכלית באור החסידות.

כאשר רבי משמיע "מאמר" הריהו עולה לעולמות עליונים ושכינה מדברת מגרונו, לכן מאמר חסידות נחשב לדא"ח (דברי אלוקים חיים), וכל מאמר נאמר בטקס מיוחד ומלווה בניגון הכנה.

רבותינו נשיאינו הותירו לנו אוצר בלום של מאמרי חסידות וחסידים מתייחסים למאמרים אלה ביראת כבוד ומשתדלים ללמוד כמה מהם בעל פה בהקפדה על דיוק המילים. ובכל אופן נוהגים החסידים לחזור בעל פה על מאמר חסידות בהתוועדויות ובהזדמנויות חגיגיות שונות כולל יום הולדת, בר מצווה וחתונה וכמובן, קודם לכן שרים את ניגון ההכנה למאמר.

ומספר הרבי מלך המשיח בדבר מלכות לפרשת פינחס שבהתוועדות אחת הרגיש הרבי הרש"ב שהחסידים שרים את ניגון ההכנה למאמר בזריזות מפאת תשוקתם לשמוע את המאמר. וכתגובה לכך הקדיש הרבי הרש"ב שיחה שלימה, להסביר לחסידים, שעבודת היהודי צריכה להיעשות בשלימות. כלומר, שגם כאשר נמצאים בהקדמה והכנה לדבר, צריכים להיות מונחים בזה עד הסוף, ובמיוחד כאשר מדובר בענייני קדושה.

ואכן אם נתבונן היטב הרי שנראה שכל דבר שבקדושה גם ההכנה לו היא עבודת ה' קדושה והוא ערך חשוב בפני עצמו. כי איך תיראה השבת בלי הכנה לשבת?… ואיך תהיה התפילה בלי הכנה לתפילה?… וכמה עונג יש לנו בשמיעת מאמר לאחר שהכנו את הלב ואת הנפש לכך!… וכמו שאין אנו יכולים לחשוב איך תהיה הלידה בלי ההכנה של ההריון, כך אי אפשר לחשוב איך נוכל לחוש גאולה בלי ההקדמה של הגלות!… לכן בכל מקום ומצב שבו אנו נמצאים עלינו להיות בשמחה ובלבד שיהיה זה מעמד טעון קדושה.