"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" –

מה טעם מפרשת התורה ש"ארץ מגורי אביו" היא "ארץ כנען"?

וכי לא ברור (אף לבן חמש למקרא), שיצחק אבינו "עולה תמימה"

מקיים את ציווי ה' "גור בארץ הזאת!",

שלכן גר בארץ כנען עד סוף ימיו (ואינו יוצא ממנה)?…

אין זאת אלא שהזכרת "ארץ כנען" בא ללמד עניין חדש ומיוחד.

וראיה לדבר, שגם לאחר ש"ארץ כנען" הפכה להיות "ארץ ישראל",

היא מכונה בתורה "ארץ כנען"…

והרי כנען הוא בנו של חם, ומהו שבח ארץ ישראל בזה?…

*   *   *

"גם את זה לעומת זה עשה האלוקים" – לכל דבר שורש בקדושה.

גם לשלושת בני נח יש שורש למעלה בקדושה.

"כנען" בקדושה פירושו "סוחר".

ומהו עניינו של סוחר?  – מסחר, קניה ומכירה.

סוחר אמיתי אינו שוטה הקונה בכסף וחוזר ומוכר בלא כסף,

ואף אינו מוכר במחיר שקנה…

סוחר מפזר הרבה מרשותו על מנת להוסיף עוד – "יש מפזר ונוסף עוד".

לא רק שמחזיר לעצמו מה שפיזר אלא נוסף לו עוד לגבי מה שהיה לו קודם לכן.

זהו עניין ירידה צורך עליה…

*   *   *

השכינה בגלות נמשלה לסוחר…

השכינה היא כנסת ישראל (מקור נשמות ישראל) יורדת לגלות בבחינת משפיע,

כדי לברר את ניצוצות הקדושה.

כך נשמה יורדת לעולם הזה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא –

לעולם חשוך מלא קליפות, כשכל מעשי העולם הזה קשים ורעים.

ירידה גדולה ביותר!…

וקודם ירידתה לעולם מראים לה את כל הדרך שעליה לעבור בעולם הזה,

ואף על פי כן, היא יורדת ברצון טוב ובהסכמה מלאה.

מדוע?…

הרי שם למעלה היתה קרובה לה' והתענגה בתענוג נפלא…

שם היתה קשורה ומיוחדת במקורה ושורשה במאצילה

ברשפי אש האהבה כשלהבת העולה מאליה,

והיו לה אהבה ויראה טבעיים בגילוי רב.

למה הסכימה לרדת לגלות, למקום שהקב"ה מסתתר ומתעלם…

וגם האהבה ויראה שהיו לה שם למעלה מכוסות ומסותרות בלב הגשמי?…

*   *   *

לכאורה (על פי נגלה) – "על כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי"…

"נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא"…

ואמנם כך נראים הדברים כאן למטה בעולם הזה,

אך שם למעלה בשרשם ובפנימיותם של הדברים הכל נראה אחרת.

שם ברור ש"טוב לו לאדם שנברא יותר משלא נברא" –

נשמה למעלה שטעמה את התענוג של קרבה לה'

שואפת לעלות מחיל אל חיל.

היא יודעת שעל מנת כן, היא צריכה לרדת לעבודה בעולם הזה.

ברור לה שכל הירידה היא לצורך עליה גדולה ביותר –

היא יודעת שעקב הירידה היא עתידה להגיע למקום נעלה

הרבה יותר מהמקום שירדה ממנו.

הנשמה הדומה לסוחרת "ממולחת" יודעת שהעסק משתלם!…

והיא מתרצה לרדת לעולם הזה…

*   *   *

אמנם נשמה טרם ירידתה להתלבש בגוף הרגישה יראה ואהבה ודבקות בשורשה,

אך רק לפי ערך השגתה…

והרי הקב"ה רם ונישא מגדר השגה – "לית מחשבה תפיסא ביה כלל!"…

אולם דוקא בעולם הזה כשהנשמה מתבוננת ומבינה

ששכל האדם אינו יכול לתפוס את ה',

אז היא זועקת במר נפשה – "ממעמקים קראתיך ה'!"…

בהרגשת כיסופים וכלות הנפש היא שואפת לצאת ממאסר הגוף

ולהשתפך אל חיק אביה.

ברעותא דלבא מקרב איש ולב עמוק היא יכולה להגיע לדרגה של תשובה עילאה.

עד שנפשה יכולה להידבק באלוקים חיים

בדבקות נפלאה בפנימיות לבה הרבה יותר ממה שידעה קודם ירידתה.

*   *   *

"ארץ כנען" בהיותה "ארץ", היא דרגה תחתונה ביותר שאין דרגה למטה ממנה.

ברור שבעולם הבנוי מארץ וז' רקיעים, הארץ היא התחתונה שבהם.

מה גם שארץ עשויה מ"עפר" – היסוד התחתון ביותר מארבע יסודות.

ומתוך הארצות הקרויות "ארצות החיים" – "הארץ העליונה" ו"הארץ התחתונה",

הרי שהארץ התחתונה היא בעולם הזה התחתון, שאין תחתון למטה ממנו.

*   *   *

צריך ללמוד את "כללי המסחר" ולדעת שדוקא מהארץ התחתונה

אפשר להגיע לעליה הגדולה ביותר שאין למעלה ממנה…

דוקא על ידי הירידה ב"ארץ מגורי אביו, ארץ כנען" – הארץ התחתונה,

אפשר להגיע אל העליה הנעלית ביותר.

אפשר להגיע למקום שלמעלה מגדר ירידה ועליה, למעלה מגדר עליון ותחתון.

אפשר להגיע לדרגת "וישב יעקב" – לישיבה בהתיישבות ומנוחה.

*   *   *

הנשמות למעלה שהיו בבחינת "עומדים",

("חי ה' אשר עמדתי לפניו") –

יודעות שלמטה הן בבחינת "מהלכים" –

("ונתתי לך מהלכים בין העומדים").

על ידי הירידה למטה הנשמות יכולות ללכת בכיוון של עליה למעלה.

ועל ידי זה עתידות להגיע לבחינת "סובב כל עלמין", שאין בו מעלה ומטה,

בחינת התיישבות ומנוחה ועמידה שלמעלה מבחינת הליכה.

*   *   *

בכללות העבודה יש עליון ותחתון – מעלה ומטה.

אך דוקא על ידי הירידה למטה אל התחתון ביותר

באים אל העליה לבחינת העליון ביותר, שאין בו עליון ותחתון.

גם בסדר הזמן יש מעלה ומטה, שנחלק לפי ציור קומת האדם.

יש זמנים בבחינת ראש, יש זמנים בבחינת גוף,

ויש זמנים בבחינת רגל, ואפילו עקב עד לעקב שבעקב.

דורנו דור "עקבתא דעקבתא" – ירידה גדולה ביותר,

אך דוקא על ידי ירידה זו עולים לבחינת "משיחא".

עד לבחינת משיח שהוא רם ונישא וגבוה מאד –

"מאד" הוא בחינת היחידה הכללית… שלמעלה מבחינת אדם.

אכן עליה למקום ודרגה שלמעלה מגדר עליון ותחתון ולמעלה מגדר עלי' וירידה.

לא רק שעולים לבחינת "סובב כל עלמין",

אלא שמעלים את בחינת "ממלא כל עלמין" שבעבודתנו עתה

לבחינת "סובב כל עלמין" שלעתיד לבוא.

מחברים את העבודה של הליכה עם העמידה שלמעלה מהליכה.

עד ל"רצוא" ו"שוב" ב"שמים חדשים וארץ חדשה"…

"רצוא" לרום השמים ו"שוב" לעומק הארץ,

בשילוב עם העמידה שלמעלה מגדר הליכה ועלי' –

עמידה לפני עצמות ומהות ה' ית'.

*   *   *

אבותינו סללו לנו את הדרך בהליכה מחיל אל חיל ומשמשים לנו דוגמה ומופת!…

יעקב ירד ירידה גדולה בבית לבן בחרן –

"זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה.. ושש שנים…

הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני".

יעקב סבל מחום וקור מחורב וקרח וחוסר שינה… תכלית הירידה…

ובעקבות זה מגיע לעליה…

בשרשרת של ירידות ועליות, ירידה אחר ירידה…

הוא מגיע בסוף למנוחה של "ויחי יעקב בארץ מצרים" –

ששם היו שנות חייו הטובות ביותר.

בכל זאת, כל זמן שלא באה הגאולה עדיין ימיו חסרים…

יעקב וגם אנו כמוהו מצפים לעליה שאין אחריה ירידה…

*   *   *

ו"מעשה אבות סימן לבנים!"…

אנו נמצאים בתקופה קשה מאיימת ומפחידה שהעבודה בה קשה ביותר,

אך עלינו להיות סמוכים ובטוחים שעל ידי הירידה של "קץ הימים",

אנו מגיעים ל"קץ הימין" –

("ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין").

לקבל את שכרנו על עבודתנו כל זמן משך הגלות,

ובמיוחד את שכרנו על העבודה בזמן עקבתא דמשיחא.

דוקא על ידי העבודה בזמן ה"עקביים" – תכלית הירידה,

מתגלה משיח צדקנו –

"יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו…

ויכוף עם ישראל לילך בה ולחזק בדקה".

ובקרוב ממש נראה את יחוד יהודה ואפרים שיהיו לעץ אחד ("ויגש") –

("אחד באחד יגשו").

ותכף ומיד נזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו,

לראות אלוקות בפשיטות כאן למטה ללא יניקה לחיצונים,

כי ה' יעביר את רוח הטומאה מן הארץ.

*   *   *

אמנם אנו כבר נמצאים בימות המשיח, והראיה שאין שעבוד מלכויות.

כל יהודי בכל מקום בעולם יכול ללמוד תורה כאוות נפשו.

אך אנו מצפים שמהתקופה הראשונה של ימות המשיח נעבור מיד ממש

לתקופה שבה "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד",

(שזה כולל כל באי עולם).

אנו מצפים להיות פנויים רק ללימוד התורה וחכמתה,

כדי שנשיג דעת בוראנו כפי הכח האמיתי שלנו, כשיתגלו כוחותינו הנעלמים.

ותתקיים בנו הנבואה "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

*   *   *

וכמו שהעולם בתחילת ברייתו היה מלא מים במים,

רק שה' גזר "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותיראה היבשה",

כך בקרוב ממש העולם יהיה "כמים לים מכסים" (שנעוץ סופן בתחילתן).

אלא שזה יהיה באופן נעלה יותר בגלל עבודת האדם…

לאחר הירידה הגדולה ביותר, תהיה העליה הגדולה ביותר…

ידיעת אלוקות…

*   *   *

יהי רצון שמיד עכשיו בעגלא דידן עוד לפני סיום האלף הששי

נבוא אל יום המנוחה – "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

יום שכולו שבת ומנוחה בפשטות ובשמחה ובטוב לבב.

(על פי מאמר הרבי ש"פ וישב – וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, תשמ"ו)