אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק שֶׁל הָרַב הַמַּגִּיד מַמְשִׁיכוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, צַדִּיק בַּעַל נְשָׁמָה חֲדָשָׁה שֶׁיָּרְדָה לְעוֹלָם לְגַלּוֹת אֶת תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, יָשַׁב בְּבֵית סֹהַר בְּשֶׁל קִטְרוּגִים מִלְּמַעְלָה שֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלוּ לְמַטָּה בְּצוּרַת הַלְשָׁנוֹת שֶׁל מִתְנַגְּדִים.   

שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, יְלָדִים יְקָרִים, אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ וְטָהוֹר יוֹשֵׁב בְּבֵית סֹהַר בְּשֶׁל גִּלּוּי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הַמְּכִינָה אוֹתָנוּ לְקַבֵּל פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּשֵׁם הַחֹק הוּא עוֹבֵר בְּדִיקָה פְּסִיכִיַּאטְרִית. רוֹפֵא פְּסִיכִיַּאטְרִי מֻמְחֶה בָּדַק אוֹתוֹ עַל מְנַת לַחֲווֹת דַּעְתּוֹ עָלָיו.

וּמַהִי חַוַּת דַּעְתּוֹ עַל הָאָסִיר הֶחָסִיד וְהֶעָנָו?…

אֲנִי חָשׁ, אָמַר הַפְּסִיכִיָּאטֶר, שֶׁלָּאִישׁ הַזֶּה יֵשׁ תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה בְּיוֹתֵר לְדָבָר שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהַשִּׂיג…

לְפִי זֶה, טָעֲנוּ הַמַּלְשִׁינִים שֶׁאָכֵן אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מוֹרֵד בְּמַלְכוּת וְשׁוֹאֵף לְהָקִים מַמְלָכָה מִשֶּׁלּוֹ. וְאִם זֶה הָיָה פֵּרוּשׁ הַמַּלְשִׁינִים, מַה יָּכְלוּ לַעֲנוֹת אַחֲרֵיהֶם הַגּוֹיִים הַמְּגֻשָּׁמִים?… הֵם קִבְּלוּ אֶת דִּבְרֵי הַמַּלְשִׁינִים וּפָסְקוּ שֶׁהָרַבִּי שׁוֹאֵף לַכֶּתֶר שֶׁל הַצַּאר הָרוּסִי.

הֵם לֹא יָכְלוּ לְהָבִין אֶת גָּדְלוֹ וְעָצְמָתוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה מְחֻבָּר רַק לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְפִי שֶׁהֵעִיד עַל עַצְמוֹ הָיְתָה לוֹ אַהֲבָה עַצְמִית (כְּמוֹ שֶׁאָדָם אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ) רַק לְקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַהֲבָה תְּמִידִית שֶׁחָשׁ אוֹתָהּ בְּגָלוּי.   

וּמְעַנְיֵן שֶׁכַּעֲבֹר שָׁנִים מֵאָז הַמַּאֲסָר הִזְדַּמֵּן כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן לְיָדֶיהָ שֶׁל גְּרָפוֹלוֹגִית מִקְצוֹעִית חֲשׁוּבָה וּמְפֻרְסֶמֶת. וּכְמוֹ הַפְּסִיכִיָטֶר הַמֻּמְחֶה שֶׁבָּדַק אֶת אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּבֵית הַסֹּהַר גַּם הִיא חָשָׁה בַּתְּשׁוּקָה הָעַזָּה שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן לַנַּעֲלֶה מִכָּל.

הִיא צִיְּנָה שֶׁהָרַבִּי הוּא בַּעַל אִישִׁיּוּת חֲזָקָה מְאֹד, וְהִיא נְתוּנָה תַּחַת הַשְׁפָּעַת יִרְאַת הַכָּבוֹד לִפְנֵי הַשְׁרָאַת כּוֹחוֹת רוּחָנִיִּים. וּכְמוֹ כֵן, הוּא מְסֻגָּל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הִתְמוֹדְדוּת בֵּין שְׁתֵּי שְׁאִיפוֹת בְּנַפְשׁוֹ… הַשְּׁאִיפָה לְפַתֵּחַ אֶת כָּל חוּשָׁיו… עִם הַשְּׁאִיפָה לְהַעֲלוֹת וּלְהַאֲצִיל וְלַהֲפֹךְ כָּל דָּבָר גַּשְׁמִי לְרוּחָנִי בִּלְבַד. וְלֹא בָּרוּר: מֶה הָיָה חָזָק בְּלִבּוֹ יוֹתֵר, הָרָצוֹן לָתֵת כָּל אוֹצְרוֹתָיו הָרוּחָנִיִּים לַזּוּלַת, אוֹ לְהַקְדִּישׁ עַצְמוֹ בְּלִי גְּבוּל לָ"אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא" עַצְמוֹ.

(על פי אוצר סיפורי חב"ד, חלק ד, עמ' 267; הניתוח הגרפולוגי התפרסם במעיינותיך מס' 8).