תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
אהבת ישראל של הרבי הריי"צ
הקראת כתבהבִּימֵי מֶמְשֶׁלֶת רוּסְיָה הַצָּארִית, שָׁלַט כַּמָּה שָׁנִים רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה סטוליפין, שֶׁהִצְטַיֵּן בְּשִׂנְאָתוֹ לַיְּהוּדִים וּבִגְזֵרוֹתָיו הַקָּשׁוֹת שֶׁהִטִּיל עֲלֵיהֶם.
פַּעַם, נוֹדַע לְרַבִּי הרש״ב (רַבִּי שָׁלוֹם דֹּב בֶּער) נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן עַל אַחַת הַגְּזֵרוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל סטוליפין לִגְזֹר. וּמָסַר לִבְנוֹ, הָרַבִּי הריי׳׳צ (רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק), לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִטּוּלָהּ.
מִיָּד נָסַע הָרַבִּי הריי״צ לפעטערבורג עִיר הַבִּירָה, לְטַכֵּס עֵצָה וּפְעֻלָּה עִם עַסְקָנִי הַכְּלָל שֶׁהָיוּ שָׁם. וְכַאֲשֶׁר כָּל הָאֶמְצָעִים לֹא הוֹעִילוּ, הֻחְלַט לְהַפְעִיל אֶת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁל הַשַּׂר פאביעדאנאסצעוו, שסטופילין הֶעֱרִיצוֹ מְאֹד וְהָיָה מֻשְׁפָּע מִמֶּנּוּ בְּמִדָּה מְרֻבָּה. הַשַּׂר פאביעדאנאסצעוו לַמְרוֹת שֶׁגַּם הוּא הָיָה שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל, בְּכָל זֹאת, בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ אָדוּק בֶּאֱמוּנָתָם הֶחְשִׁיב בַּעֲלֵי דָּת וּלְהַבְדִּיל גַּם רַבָּנִים.
לְאַחַר מַאֲמַצִּים מְרֻבִּים הִסְכִּים הַשַּׂר פאביעדאנאסצעוו לִקְבֹּעַ רֵאָיוֹן. וֶהֱיוֹת שֶׁהָרֵאָיוֹן נִקְבַּע לְלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְהַשַּׂר גָּר בְּפַרְוַר פֶּטֶרְבּוּרְג רָחוֹק מֵהָעִיר כַּמָּה פַּרְסָאוֹת. נֶאֱלַץ הָרַבִּי הריי״צ לִנְסֹעַ מִפֶּטֶרְבּוּרְג לַפָּרְוָר עוֹד בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְלִשְׁהוֹת שָׁם כָּל שְׁעוֹת יוֹם הַשַּׁבָּת.
עִיר הַבִּירָה פֶּטֶרְבּוּרְג וּסְבִיבוֹתֶיהָ, הָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם מִחוּץ לִתְחוּם מוֹשַׁב הַיְּהוּדִים. הָאֱמֶת הִיא, כִּי בָּעִיר עַצְמָהּ גָּרוּ כַּמָּה מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר סוֹחֲרִים בַּעֲלֵי דַּרְגָּא גְּבוֹהָה, רוֹפְאִים וְכַדּוֹמֶה, וְעַל יָדָם הָיָה אֶפְשָׁר לִפְעָמִים גַּם לִיהוּדִים אֲחֵרִים לִהְיוֹת בָּעִיר (עַל יְדֵי "עֵצוֹת" מְיֻחָדוֹת). אֲבָל בְּפַרְוַר הָעִיר, לֹא גָּר אַף אֶחָד מֵהֶם.
וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם בַּיִת שֶׁיְּהוּדִי יוּכַל לְהִמָּצֵא שָׁם, וְגַם בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְטַיֵּל מִצַּד גֹּדֶל הַקֹּר וּמִצַּד הַסַּכָּנָה, הֻכְרַח הָרַבִּי לִמְצֹא לוֹ מְקוֹם מַחֲסֶה בְּבֵית מַרְזֵחַ. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת יָשַׁב הָרַבִּי בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ, עַד שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַקְּבוּעָה שֶׁל זְמַן הָרֵאָיוֹן. וְאַחֵר שֶׁהִצְלִיחַ וּפָעַל מַה שֶּׁפָּעַל, חָזַר לְבֵית הַמַּרְזֵחַ וּבִלָּה שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת.
*
נָקֵל לְצַיֵּר, אֵיךְ הִרְגִּישׁ הָרַבִּי בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ בֵּין שִׁכּוֹרִים רוּסִיִּים, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם כָּל הַמֵּעֵת לְעֵת, וּבִפְרָט כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּיוֹם הַשַּׁבַּת קֹדֶשׁ! וְזֹאת בְּנוֹסָף, לְגֹדֶל הַסַּכָּנָה לְהִמָּצֵא בֵּין עֲרֵלִים שִׁכּוֹרִים, שֶׁהָיוּ מֻבְהָקִים בְּשִׂנְאָתָם לִיהוּדִי.
אוּלָם, בְּתִקְוָה שֶׁאוּלַי עַל יְדֵי זֶה תִּבָּטֵל גְּזֵרָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּרוּר שֶׁכָּל זֶה הָיָה כְּדַאי לוֹ לָרַבִּי.
יִתָּכֵן מְאֹד, שֶׁעַל פִּי הַ"חֶשְׁבּוֹן", אוּלַי לֹא הָיָה מָקוֹם לְהַנְהָגָה כָּזוֹ. כִּי מִמַּה נַּפְשְׁךָ, אִם בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה פָּסְקוּ שֶׁהַגְּזֵרָה תִּתְקַיֵּם, הֲרֵי לֹא תּוֹעִיל הַהִשְׁתַּדְּלוּת אֵצֶל הַשַּׂר. וְאִם הַפְּסַק דִּין שֶׁלְּמַעְלָה הוּא שֶׁהַגְּזֵרָה תִּתְבַּטֵּל, הֲרֵי בִּטּוּלָהּ תִּהְיֶה גַּם בְּלִי הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ. הֵן אֱמֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְזֶהוּ הַכְּלִי לַהַשְׁפָּעָה מִלְּמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּבֵרַכְךָ הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה". אֲבָל אֵין זֶה עִנְיָן לִפְעֻלָּה הַכְּרוּכָה בְּסַכָּנַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, פְּעֻלָּה הַמַּכְרִיחָה לְבַלּוֹת בְּמֶשֶׁךְ כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת בֵּין שִׁכּוֹרִים.
נָכוֹן שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן הוּא חֶשְׁבּוֹן, וְיֵשׁ לוֹ מָקוֹם בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ. אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְרַבִּי הריי"צ שְׁמוּעַת הַגְּזֵרָה וְצַעֲרָם שֶׁל יְהוּדִים, נָגַע הַדָּבָר בְּעֶצֶם נַפְשׁוֹ – בְּאוֹתָהּ מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, שֶׁשָּׁם אֵין לוֹ מָקוֹם לַעֲשִׂיַּת חֶשְׁבּוֹנוֹת. וְהָרַבִּי עָשָׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, גַּם בִּשְׁבִיל הַסָּפֵק אוּלַי יַצְלִיחַ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה.
*
הָרַבִּי הריי"צ לֹא סִפֵּר לָנוּ סְתָם סִפּוּר בְּעָלְמָא אֶלָּא כְּדֵי לָתֵת לָנוּ הוֹרָאָה לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתָיו:
כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה לְאָזְנֵנוּ יְדִיעָה עַל צַעֲרוֹ שֶׁל יְהוּדִי, צַעַר גַּשְׁמִי וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה צַעַר רוּחָנִי. הִנֵּה מִצַּד עִנְיַן אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ צַעֲרוֹ שֶׁל הַזּוּלָת לָגַעַת לָנוּ עַד לְעֶצֶם הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ. וַאֲפִלּוּ עַל סְפֵק הַצְלָחָה, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַתָּלוּי בָּנוּ לְלֹא כָּל חֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֵי לְהַצִּילוֹ.
פרסום תגובה חדשה