תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת בלק לילדים – איך להתייחס לחומריות?
הקראת כתבה
בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מְפַחֵד מֵעַם יִשְׂרָאֵל
וְלָכֵן נִמְנָע מִלָּצֵאת אִתָּם לְמִלְחָמָה בַּחֶרֶב,
הוּא מַעֲדִיף לְהִלָּחֵם בָּהֶם בִּקְלָלוֹת.
הוּא פּוֹנֶה לְבִלְעָם הָרָשָׁע לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל,
בִּלְעָם מְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה אֶת עֲצַת בָּלָק,
אֶלָּא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ,
כִּי הֲרֵי כָּל כּוֹחוֹ בָּא לוֹ מִלְּמַעְלָה,
וְכָל הַצְלָחָתוֹ בִּפְעֻלּוֹתָיו תְּלוּיָה בִּרְצוֹן הַשֵּׁם.
בְּכָל זֹאת, מֵרֹב שִׂנְאָתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל הוּא מַשְׁכִּים קוּם,
וְהוּא עַצְמוֹ חוֹבֵשׁ אֶת אֲתוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן בָּלָק.
אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ:
רָשָׁע, כְּבָר קָדַם לְךָ אַבְרָהָם אֲבִיהֶם שֶׁל אֵלֶּה,
שֶׁהִשְׁכִּים קוּם וְחָבַשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ כְּדֵי לַעֲקֹד אֶת בְּנוֹ.
בִּלְעָם פָּעַל מֵרֹב שִׂנְאָה וְאַבְרָהָם אָבִינוּ פָּעַל מֵרֹב אַהֲבָה.
כְּשֵׁם שֶׁאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה,
כָּךְ שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה,
אֲבָל בָּטוּחַ שֶׁהָאַהֲבָה תְּנַצֵּחַ!…
וּמִכָּאן הוֹרָאָה לְכָל יְהוּדִי.
לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ חֲמוֹר אוֹ אָתוֹן, עָלָיו נִשְׁמָתוֹ רוֹכֶבֶת!
הַגּוּף הַחָמְרִי הוּא הַמֶּרְכָּבָה לַנְּשָׁמָה!
עָלִינוּ לָדַעַת שֶׁבְּכָל יוֹם אָנוּ צְרִיכִים לַחֲבֹשׁ אֶת "הַחֲמוֹר שֶׁל אַבְרָהָם" בִּזְרִיזוּת,
תָּמִיד עָלֵינוּ לְשַׁעְבֵּד אֶת הַגּוּף לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
לֹא נִשְׁבֹּר אֶת הַגּוּף בְּתַעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים, אֶלָּא נַעֲבֹד יַחַד אִתּוֹ וּנְתַקֵּן אוֹתוֹ.
נִדְאַג לַגּוּף, נְסַפֵּק לוּ אֶת כָּל צְרָכָיו בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לְבוּשׁ הוֹלֵם וּמְנוּחָה.
וְעִם זֹאת נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רַק לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְעַל יְדֵי כָּךְ נְעַדֵּן אוֹתוֹ.
וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר הַגּוּף יְשָׁרֵת אוֹתָנוּ רַק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים,
כְּשֵׁם שֶׁחֲמוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֵׁרֵת אוֹתוֹ בְּמִצְוַת הָעֲקֵדָה,
מֻבְטָח לָנוּ שֶׁהוּא יִהְיֶה גּוּף בָּרִיא שָׁמוּר וּמְעֻדָּן.
הַבְּעָיָה הִיא, וְזֹאת עָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד,
שֶׁיֵּשׁ לָנוּ גַּם חֲמוֹר אַחֵר הוּא "אֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם".
יֵשׁ דְּבָרִים חָמְרִיִּים שֶׁמִּזְדַּמְּנִים לָנוּ, לִפְעָמִים גַּם בְּלִי שֶׁהִזְמַנּוּ אוֹתָם כְּלָל,
וְשֶׁאִתָּם אָסוּר לָנוּ לִיצֹר שׁוּם קֶשֶׁר.
אֵלֶּה תַּאֲווֹת וְאִסּוּרִים הַשּׁוֹאֲפִים לְהַשְׁפִּיל אֶת הָאָדָם וְלַהֲרֹס אוֹתוֹ.
מֵהֶם צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק! אוֹתָם צָרִיךְ לִדְחוֹת! וַאֲפִלּוּ לִשְׁבֹּר!
לִפְנֵי שֶׁיָּעֵזּוּ לִפְגֹּעַ בָּנוּ.
וְעִנְיָן זֶה מַצְרִיךְ זְרִיזוּת וְהַשְׁכָּמָה הַמְּקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה,
בִּבְחִינַת: הַקָּם לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ.
וְהִנֵּה הַסִּפּוּר עַל עֲווֹן פְּעוֹר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ,
שֶׁאִם אֵין מִזְדָּרְזִים בְּכָל הַכֹּחַ עֲלוּלִים לְהִכָּשֵׁל.
וְאָכֵן עַם יִשְׂרָאֵל נִכְשַׁל בַּעֲווֹן פְּעוֹר בִּגְלַל בְּנוֹת מִדְיָן.
הוּא נִכְשַׁל בִּגְלַל תַּאֲוָה לְעֹנֶג חָמְרִי הָאָסוּר מִכָּל וְכָל.
וְכָאָמוּר, מֵחָמְרִיּוּת כָּזוֹ הַמַּכְשִׁילָה אֶת הָאָדָם יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד,
ולְהִזְדָּרֵז לִשְׁבֹּר אוֹתָהּ בְּכָל הַכֹּחַ!
מִתַּאֲוָה כָּזוֹ צָרִיךְ לִבְרֹחַ בְּעוֹד מוֹעֵד!
לוּ עָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּנִסְיוֹן הַפִּתּוּי שֶׁל בְּנוֹת מִדְיָן,
הָיוּ נִצּוֹלִים מֵהַחֵטְא הֶחָמוּר וּמֵהָעֹנֶשׁ הַקָּשֶׁה שֶׁל הַמַּגֵּפָה הָאֲיֻמָּה,
וּשְׂכָרָם הָיָה רַב.
עַל כֵּן עָלֵינוּ לִלְמֹד מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁקִּלְקֵל אֶת הַשּׁוּרָה מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם,
וְשִׁעְבֵּד אֶת גּוּפוֹ וְאַף אֶת חֲמוֹרוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם,
וּלְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִתְפַּתּוֹת לְתַאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה,
הַמְּקַלְקְלוֹת אֶת הַשּׁוּרָה וּמוֹנְעוֹת אוֹתָנוּ מִן הַטּוֹב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים.
הַפִּתְרוֹן לְכָךְ הוּא לָדַעַת בִּידִיעָה בְּרוּרָה וּפְנִימִית,
שֶׁהַשֵּׁם הוּא אֶחָד הָאֱמֶת וְאֶפֶס זוּלָתוֹ.
עָלֵינוּ לִלְמֹד תּוֹרָתוֹ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו.
וְעַל יְדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ וּלְמִצְווֹתָיו,
מֻבְטָחִים אָנוּ שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד.
וּשְׂכָרֵנוּ יִהְיֶה רַב בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.
פרסום תגובה חדשה