ניגון יחיד ומיוחד "היהלום שבכתר" ביצירותיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך. הוא מקודש ביותר ומקפידים לשיר אותו רק בזמנים מיוחדים.

כל דבר שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו.

ומיוחד בכך הניגון שהוא בעל ערך וחשיבות נעלה ביהדות ובהדגשה רבה בחסידות.

לניגון כח רוחני עצום שמעל למילים, ובמקום בו נגמרות המילים מתחיל הניגון שמעל לטעם ודעת.

שאם הלשון הוא קולמוס הלב הרי שהניגון הוא קולמוס הנפש (אדמו"ר הזקן).

ובמיוחד ניגון מכוון שחיברו אחד מאדמו"רי חב"ד,

המבטא את תנועת הנפש: שמחה, געגועים, דביקות וכיו"ב,

ומאחוריו מסתתרות כוונות נשגבות שלמעלה מניגון חסידי רגיל.

וכשהוא משתלב בתפילה ובהתוועדות הוא מרומם את הנפש ומעצים את הכוונה.

*   *  *

הרבה ניגונים חיברו רבותינו נשיאינו אך "ארבע בבות" הוא העמוק והמרכזי שבהם,

זהו הניגון שחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש,

ושכלל אותו אחר התמנותו לרבי.

לניגון ארבעה קטעים (ארבע בבות) בסדר מלמטה למעלה,

על דרך התפילה שיש בה ארבעה חלקים:

פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ושמונה עשרה.

וכמו בתפילה – שבה עולים בארבעה עולמות הרוחניים: עשיה, יצירה, בריאה ואצילות,

ארבעת העולמות המקבילים לארבע אותיות שם הוי' בסדר מלמטה למעלה,

והמקבילים גם לדרגות הנשמה: נפש, רוח, נשמה וחיה (יחידה) –

בניגון ארבע בבות, הבבא הראשונה הקשורה לעולם העשיה

פותחת בהתבוננות בתכלית ירידת הנשמה לעולם,

התבוננות המעתיקה אותנו מעולם החולין לעולם רוחני נשגב וקדוש.

וכשמגיעים לעולם היצירה ושואפים להתקרב לאלוקות מרגישים מרירות על הריחוק מאלוקות,

אך מתעלים לתקוה של דביקות, עד שבעולם הבריאה מגיעים לרוממות והשתפכות הנפש.

ובעולם האצילות הנעלה שלא בערך מעולמות: עשיה, יצירה ובריאה

מגיעים לשיא של עליצות שלמעלה מרוממות.

*   *  *

מכיון שכל תנועות הניגון "ארבע בבות" מכוונות לעניינים רוחניים נזהרים לנגנו בדייקנות גדולה

ורק במועדים מיוחדים כמו שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז, ימי הסליחות,

כשמובילים את החתן לחופה וכשהכלה סובבת סביב החתן וכיו"ב.

*   *  *

הרבי הריי"ץ אמר על ניגון ארבע בבות:

"כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו הזמן המוכשר לתשובה והתקשרות,

וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות

לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק

אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".

*   *  *

ראויים עם ישראל בני מלכים להתבונן בניגון "ארבע בבות" בהתבוננות עמוקה

עד לדביקות התכללות והתאחדות במלך מלכי המלכים הקב"ה.

שתשובה אמיתית אינה דוקא על חטא ועוון אלא שיבה אל הקב"ה –

"והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה" – נשמה בגוף!…

והלואי שנזכה לשוב בתשובה שלימה אל אבינו שבשמים,

הקורא ומצפה לנו: "שובו אלי ואשובה אליכם".