"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע וְיֵלֵךְ חָרָנָה".

פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא פּוֹתַחַת בְּסִפּוּר יְצִיאַת יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע וַהֲלִיכָתוֹ לְחָרָן.

רַשִׁ"י מַקְשֶׁה, לָמָּה צָרִיךְ לְסַפֵּר שֶׁיַּעֲקֹב יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע, דַּי הָיָה לִכְתֹּב שֶׁהָלַךְ לְחָרָן.

וְלָמָּה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת הַתּוֹרָה בַּפֹּעַל "וַיֵּצֵא" בִּמְקוֹם "וְיֵלֵךְ"?…

אֶלָּא שֶׁמִּכָּאן לְמֵדִים שֶׁכַּאֲשֶׁר צַדִּיק יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ אֵין זֶה עִנְיָן שֶׁל מַה בְּכָךְ.

הַצַּדִּיק הוּא כְּמִגְדַּלּוֹר לִסְבִיבָתוֹ, וִיצִיאָתוֹ מִמְּקוֹמוֹ עוֹשָׂה רֹשֶׁם,

בִּיצִיאָתוֹ מִמְּקוֹמוֹ נֶעֱלַם הַהוֹד הַזִּיו וְהֶהָדָר שֶׁהִקְרִין עַל סְבִיבָתוֹ.

אוּלָם מַה שֶּׁבָּטוּחַ שֶׁהָאוֹר הַמְּלַוֶּה אֶת הַצַּדִּיק בִּיצִיאָתוֹ יַמְשִׁיךְ לְהָאִיר לוֹ בְּדַרְכּוֹ.

וּמִכָּאן בָּרוּר, לָמָּה יוֹצֵא יַעֲקֹב מִמְּקוֹמוֹ בִּבְאֵר שֶׁבַע לְחָרָן – "חֲרוֹן אַף שֶׁל עוֹלָם".

הוּא יוֹצֵא לְמַלֵּא שְׁלִיחוּת!… הוּא יוֹצֵא לְבָרֵר אֶת הָעוֹלָם וּלְזַכֵּךְ אוֹתוֹ.

אָכֵן יְרִידָה צֹרֶךְ עֲלִיָּה.

וּמַעֲשֵׂה אָבוֹת סִמָּן לְבָנִים. כָּל יְהוּדִי הוּא בְּדֻגְמַת יַעֲקֹב אָבִינוּ.

נְשָׁמָה יוֹצֵאת מִמְּקוֹם כְּבוֹדָהּ שָׁם לְמַעְלָה בִּ"בְאֵר שֶׁבַע".

שָׁם הָיְתָה דְּבוּקָה וַחֲבוּקָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

שָׁם הָיְתָה קְרוֹבָה לְאוֹר הָאֵין סוֹף וְנֶהֱנֵית מִזִּיו הַשְּׁכִינָה.

כְּדֵי לָרֶדֶת לְחָרָן, לַ"חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם" – לָעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן שֶׁאֵין תַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ!

אָכֵן יְרִידָה גְּדוֹלָה לַנְּשָׁמָה!… אוּלָם צֹרֶךְ עֲלִיָּה!…

לָמָּה יָצְאָה הַנְּשָׁמָה מֵאוֹר גָּדוֹל כָּל כָּךְ וְיָרְדָה לְעוֹלָם אָפֵל וְחָשׁוּךְ,

לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה בִּתְנָאִים קָשִׁים כָּל כָּךְ,

הֲרֵי הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה עַצְמָהּ אֵינָהּ צְרִיכָה תִּקּוּן?…

נְשָׁמָה יָרְדָה לְעוֹלָם לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּת.

תַּפְקִיד הַנְשָׁמָה הוּא לְזַכֵּךְ אֶת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית וְאֶת חֶלְקָהּ בָּעוֹלָם.

הַנְּשָׁמָה "מִתְנַדֶּבֶת" לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר פָּנִים.

אוּלָם דַּוְקָא בִּזְכוּת זֶה הִיא זוֹכָה לַעֲלִיָּה.

וְאָכֵן, זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא לַנְּשָׁמָה לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה.

יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא!…

לָכֵן הַנְּשָׁמָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּגוּף וְיוֹרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹשָׂה שְׁלִיחוּתָהּ בְּשִׂמְחָה.

בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ יָצְאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ הָיָה לָהּ תַּעֲנוּג נִפְלָא,

מִשָּׁם שָׁאֲבָה כֹּחַ לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁלִיחוּתָהּ, בִּמְיֻחָד שֶׁרֹשֶׁם מֵאוֹתוֹ תַּעֲנוּג נִשְׁאַר מְנַת חֶלְקָהּ,

מַה גַּם שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא תָּשׁוּב אֶל מְקוֹמָהּ הַטִּבְעִי וְהָאֲמִתִּי,

כְּשֵׁם שֶׁיַּעֲקֹב יָדַע שֶׁיָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִיו וְהַשֵּׁם יִהְיֶה לוֹ לָאֱלֹקִים.

אִם כֵּן, כֻּלָּנוּ מְצַפִּים לְגִלּוּי הַשֵּׁם בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה בִּזְכוּת מַעֲשֵׂינוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ.

גִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲלֶה וְשֶׁלֹּא בְּעֵרֶךְ לַגִּלּוּיִים בְּגַן עֵדֶן שָׁם נֶהֱנִים רַק מִזִּיו הַשְּׁכִינָה.

שֶׁהֲרֵי כָּאן תִּתְגַּלֶּה מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ.