רמז בשם השנה

האם שמתם לב ששנת ה'תשע"ה בניקוד מלא ביטויה ומשמעה הוא שנת הַתְּשֻׁעָה, שנת הַגְּאֻלָּה? ולמי שסובר שהמילה "תְּשׁוּעָה" רק בו"ו, נעיר שגם בתנ"ך מופיעה המילה הַתְּשֻׁעָה בלי ו"ו בספר שמואל ב' יט ג: וַתְּהִי הַתְּשֻׁעָה בַּיּוֹם הַהוּא. ואולי צירוף "הַתְּשֻׁעָה" ל"בַּיּוֹם הַהוּא" בפסוק זה מרמז ברמז שקוף לשנת התשועה בגאולה האמיתית והשלמה – ל"בַּיּוֹם הַהוּא יהיה השם אחד ושמו אחד".

הרמז של אדמו"ר הזקן מפרשת פקודי

לא היינו אומרים כל זאת, אלמלא כבר נתפרסם לאחרונה הסיפור על אדמו״ר הזקן (בעל התניא והשולחן ערוך), שפעם כשקרא בשבת פרשת פקודי את הפסוק: וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם (שמות ל"ח כ"ח) – במקום לקרוא את המלה: הָאֶלֶף (ה"א בקמץ), אמר הֵאֶלֶף (ה"א בצירה). משמע, ה' אלפים ושבע מאות וחמישה ושבעים (5775).

הגבאי שעמד ליד אדמו"ר הזקן ניסה לתקן אותו, ובכל זאת, אדמו"ר הזקן חזר על קריאתו כבראשונה. הגבאי שוב ניסה לתקן אותו, ובכל פעם חזר אדמו"ר הזקן, כביכול, על אותה "שגיאה". ובפעם הרביעית, אמר בהתפעלות עצומה, שהמילים בפסוק זה מרמזות לזמן ביאת המשיח בגאולה האמיתית והשלימה. היינו לשנת ה'תשע"ה.

סיפור זה התגלגל גם למקורות שמחוץ לחב"ד, למשל בספר "כוננת מאז" לרבי אברהם משה רבינוביץ, עד שנתקבל ששנת ה'תשע"ה היא "שנת הקץ" של אדמו"ר הזקן. היינו, שנת הגאולה!

הרבי: 770 שלימות עבודת עם ישראל ובשביעית 775 נגאלים!

בקונטרס בית רבנו שבבבל (סעיף ז) מעיר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, שיש לקשר את תוכן המספר 770 עם הגאולה, כי המספר 770 מורה על שלימות עבודת עם ישראל בבירור העולם.

ובלשון קודשו: "המספר שבע מאות ושבעים מורה על השלימות דמספר שבע – שבע כפי שכל אחד כלול מעשר (מספר השלם) שבעים, ויתירה מזה, כפי שכל אחד כלול ממאה (עשר פעמים עשר), שבע מאות, ועד לצירוף שניהם יחד, שבע מאות ושבעים.

והענין בזה: מספר שבע קשור עם מציאות העולם, שנברא בשבעה ימים, שבעת ימי הבנין (שבע מידות), וקשור גם עם בירור העולם ע״י עבודתם של ישראל, שנחלקים לז' סוגים, ז' מדרגות בעבודת ה' (שבע מידות), שבעת קני המנורה. ועפ״ז, השלימות דמספר שבע (שבע מאות ושבעים) מורה על שלימות עבודתם של ישראל בבירור העולם ע״י מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות, שאז נגאלים מן הגלות וחוזרים ובאים לארץ ישראל".

וליתר דיוק מוסיף הרבי בהערה 95 שם: להעיר שגאולה שייכת לשביעי – ״גאולה בשביעית… שעתידין ליגאל בשביעית״ (מגילה י״ז, ב).

כלומר, בשלימות המקום 770 ובשלימות הזמן 770, ודוקא בשנה השביעית, שנת השמיטה – 775 – ה'תשע"ה !!!

שלמות הזמן היא שנת תש"ע 770 "שאז נגאלים מן הגלות וחוזרים ובאים לארץ ישראל", אולם מכיון ששנת 770 היא השניה במנין השמיטה, וגאולה בשביעית דוקא, הרי שהגאולה היא בשלימות 770, כלומר, בשנת השמיטה שלה 775, התשע"ה! כמו שכל יום מימות השבוע שלימותו היא בשבת קודש!

גילוי הקץ – צו השעה!

הרבי בשיחת ש"פ ויחי ה'תשמ"א אומר: יהודי צריך לרצות ולבקש שיהי' גילוי הקץ, שזה גופא (הבקשה וההתבוננות בזה) נותן סיוע ועידוד רב בעבודת ה'.

ובמיוחד היום כאשר כבר כלו כל הקיצים בפשטות, ואנו חיים בזמן שתהפוכות בעולם נעשות חדשים לבקרים, ואין לנו שליטה עליהם, עד שאנו מצפים בכל רגע להתגלות המלך המשיח שיוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה.

ומתוך הידיעה ש"הנה הנה משיח בא" אנו רואים שמתקיימים דברי המצודת דוד לדניאל יב, שבבוא עת הקץ יופקחו עיני כל להבין רמזי זמן הגאולה. ועוד כמו שהוא אומר שם, דברי הגאולה יהיו סתומים וחתומים ברמז לבל ידעום עד עת קץ, אבל בבוא הקץ יתחכמו הכל להבין הרמז.

לעיון בקונטרס בית רבינו שבבבל

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

מצוה לפרסם לעידוד ולזיכוי הרבים