מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה

פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא דָּנָה בְּמִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה,

מִצְוָה הַכּוֹלֶלֶת הַרְבֵּה הֲלָכוֹת הַמְּלַמְּדוֹת אוֹתָנוּ,

עַד כַּמָּה רְכוּשׁ הַזּוּלָת צָרִיךְ לִהְיוֹת נוֹגֵעַ לָנוּ.

יֵשׁ לָנוּ סִפּוּרִים רַבִּים וּמְרַגְּשִׁים עַל צַדִּיקִים,

שֶׁקִּיְּמוּ מִצְוָה זוֹ בְּהִדּוּר רַב,

אַף שֶׁזֶּה עָלָה לָהֶם בַּמַּאֲמָץ וּבִיגִיעָה.

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וְהַתַּרְנְגוֹלוֹת

אַחַד הַסִּפּוּרִים הַמְּפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר הוּא עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא,   

שֶׁמָּצָא בַּחֲצֵרוֹ סַל וּבְתוֹכוֹ תַּרְנְגוֹלוֹת.

מִשֶּׁלֹּא נִמְצָא אֶת בַּעַל הָאֲבֵדָה,

הִכְנִיס רַבִּי חֲנִינָא אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילָן וְהִשְׁקָן.

כָּךְ עָבְרוּ יָמִים, שָׁבוּעוֹת וְאַף חֳדָשִׁים בָּהֶם רַבִּי חֲנִינָא הִמְשִׁיךְ לְטַפֵּל בַּתַּרְנְגוֹלוֹת,

מֵאַחַר וְאִישׁ לֹא הִגִּיעַ לְחַפֵּשׂ אוֹתָן.

בֵּינְתַיִם הַתַּרְנְגוֹלוֹת הֵטִילוּ בֵּיצִים, וּמֵהַבֵּיצִים בָּקְעוּ אֶפְרוֹחִים,

וְגַם הָאֶפְרוֹחִים נַעֲשׂוּ לַתַּרְנְגוֹלוֹת וְאַף הֵן הֵטִילוּ בֵּיצִים.

עַד שֶׁהַתַּרְנְגוֹלוֹת הִרְעִישׁוּ וְלִכְלְכוּ אֶת הַבַּיִת, וְהָיָה קָשֶׁה לַעֲמֹד בְּסֵבֶל זֶה.

מֶה עָשָׂה רַבִּי חֲנִינָא?

מָכַר אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת, וּבַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל קָנָה עִזִּים.

עָבְרוּ שָׁנִים וְהִנֵּה בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד קוֹלְטוֹת אָזְנָיו שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא

קוֹלוֹ שֶׁל עוֹבֵר אֹרַח הַמְּסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ:

"לִפְנֵי שָׁנִים שָׁכַחְתִּי פֹּה אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי".

מִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע רַבֵּי חֲנִינָא דְּבָרִים אֵלּוּ,

מִהֵר לְאוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לוֹ:

אַתָּה מֻזְמָן לְקַבֵּל אֶת אֲבֵדָתְךָ בַּחֲזָרָה.

לָקַח רַבִּי חֲנִינָא אֶת עוֹבֵר הָאֹרַח לְדִיר הָעִזִּים, וְאָמַר לוֹ:

עִזִּים אֵלּוּ שֶׁלְּךָ הֵם.

תָּמַהּ הָאִישׁ וְאָמַר: "הִשְׁאַרְתִּי כָּאן רַק כַּמָּה תַּרְנְגוֹלוֹת וְלֹא עֵדֶר עִזִּים".

סִפֵּר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה,

אֵיךְ שֶׁמִּמִּסְפָּר קָטָן שֶׁל תַּרְנְגוֹלוֹת נוֹצַר עֵדֶר עִזִּים שָׁלֵם.

אָכֵן, רַבֵּי חֲנִינָא קִיֵּם אֶת מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה בִּמְלוֹאָהּ.

הוּא רָאָה אֶת הָאֲבֵדָה וְלֹא הִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה.

הוּא לָקַח אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ וְשָׁמַר עָלֶיהָ וְאַף טִפֵּל בָּהּ כָּרָאוּי,

עַד שֶׁהִגִּיעַ בַּעַל הָאֲבֵדָה לְקַבֵּל אוֹתָהּ חֲזָרָה.

הֲשָׁבַת אֲבֵדָה בְּרוּחָנִיּוּת

הָרַבִּי מוֹסִיף וּמַסְבִּיר שֶׁמִּצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה יֵשׁ לְקַיֵּם גַּם בְּרוּחָנִיּוּת.

יְהוּדִי יָכֹל לְאַבֵּד גַּם אֲבֵדָה רוּחָנִית,

כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת כָּרָאוּי.

גַּם עַל זֶה בָּאָה הַתּוֹרָה וּמְצַוָּה אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם.

חַיָּבִים לַעֲזֹר לְכָל יְהוּדִי, אַף אֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ.

צָרִיךְ לַעֲזֹר לוֹ לְהָשִׁיב אֶת אֲבֵדָתוֹ,

לְלַמֵּד אוֹתוֹ וּלְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ לְהִתְנַהֵג עַל פִּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

"עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ" – עַד שֶׁתִּפְעַל בּוֹ אֶת הָרָצוֹן לְקַבֵּל אֶת אֲבֵדָתוֹ חֲזָרָה.

עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ מִבַּעַל אֲבֵדָה שֶׁחָסֵר לוֹ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת,

וְיִהְיֶה מוֹפֵת לָרַבִּים בְּהַנְהָגָה טוֹבָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְפָּאֵר בּוֹ.

עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל, חֹדֶשׁ הַתְּשׁוּבָה,

יֵשׁ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ בְּכָל הַתֹּקֶף.

עָלֵינוּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל חֲבֵרֵינוּ בְּדַרְכֵי נֹעַם וְדַרְכֵי שָׁלוֹם,

לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים,

כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה.