הסוד שגילו לבעל שם טוב

מסופר על הבעל שם טוב הקדוש – רבי ישראל בן אליעזר, שיום אחד גילו לו מן השמים שיש יהודי צדיק שעובד את השם יותר ממנו, ואם ירצה יוכל לפגוש אותו ולהיווכח במו עיניו.

סיפר הבעל שם טוב את הסוד שגילו לו משמים לתלמידיו, והזמינם להכיר את הצדיק.

התלמידים נדהמו, ולא האמינו למשמע אוזניהם… אולם הבעל שם טוב ביקש מהם להצטרף אליו כדי לחזות במו עיניהם את הנהגותיו של הצדיק.

לשם כך ביקש הבעל שם טוב מתלמידיו לבוא עמו אל היער, ולהתחבא מאחורי עצים, בהסבירו להם ששם עומד הצדיק להתגלות אליהם. נכנסו התלמידים לתוך היער הסתתרו מאחורי העצים מתוך ציפיה לפגוש איזה צדיק גדול. שיערו בנפשם שאולי יזכו לראות את משה רבנו רבן של נביאים, או אולי דוד המלך נעים זמירות ישראל…

הנער הכפרי

בעודם מתרגשים ממה שהם עתידים לגלות, עבר לפניהם נער כפרי ההולך לדרכו לרעות את צאנו… אולם איש מהם לא שת לבו לנער הזה…

לתדהמתם החל הנער כורע על ברכיו וקרא בקול גדול:

ריבונו של עולם! אני כל כך אוהב אותך! רק אתה יודע עד כמה אני אוהב אותך! אבל מה אעשה ואיננו יודע מה לעשות! להתפלל – אינני יודע! לקרוא אינני יודע! ללמוד תורה איני יודע!

אבל מה? יש דבר אחד שיודע אני לעשות! אני יודע לחלל בחליל, אז זה מה שאעשה!

לקח הנער את חלילו והחל לחלל בכל כוחו לכבוד הקב"ה… מרוב מאמץ התעלף הנער ונפל על הרצפה.

עברו דקות מספר שוב התעורר הנער ושוב קרא בקול: ריבונו של עולם! אני אוהב אותך, אני נשבע שאני אוהב אותך. מה אני יכול לעשות עבורך? אתה יודע מה? יודע אני לקפוץ ולהתגלגל! אז זאת אעשה למענך!

ומיד החל הנער לקפוץ ולהתגלגל על הרצפה לכבוד השם, וגם הפעם עשה זאת עד שאפסו כוחותיו והתעלף…

הביטו תלמידי הבעל שם טוב בתעלוליו של הנער, ולא הבינו למה הם מבטלים לימוד תורה ומציצים מבין העצים על מעשיו של נער שוטה. אולם הבעל שם טוב הביט על הנער כשהוא מחייך וכולו רועד, ומאיץ בתלמידיו לשתוק ולהמשיך להביט בנער.

שוב התעורר הנער וזעק בקול גדול: ריבונו של עולם אני אוהב אותך, ורוצה לתת לך מתנה, ומה אעשה וכסף אין לי? או, יש לי פרוטה שחוקה אחת! אותה רוצה אני לתת לך, תוכל לקנות בה מה שתרצה! מיד זרק הנער את הפרוטה כלפי מעלה…

באותו רגע יצאה יד מן השמים ותפסה את הפרוטה. מתנתו של העני התקבלה!!!

או אז הבינו התלמידים שיהודי זה ומעשיו רצויים ואהובים לפני ה'! הנער שהיה פשוט ותמים באהבתו לה', נתן לה' את כל אשר לו במסירות נפש וכידוע, רחמנא ליבא בעי – הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב! את העבודה הפנימית והאמיתית, את אהבת ה' ויראתו הכנים והפשוטים.