תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
איך לקרב את הלמדן גס הרוח?
הקראת כתבהבַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת (מְדֻבָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ שָׁם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא יוֹמַיִם) יוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הָיָה אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד. וְכֵן הָיָה מְשׂוֹחֵחַ אוֹדוֹת דַּרְכּוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁהֵבִיאָה לְדֶרֶךְ בְּטוּחָה בְּהַדְרָכַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
*
וְסִפֵּר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן:
חָבֵר מֻבְהָק הָיָה לַבַּעַל שֵׁם טוֹב, גָּאוֹן מֻפְלָג וְצַדִּיק נִסְתָּר. אֲשֶׁר כָּל יָמָיו נָדַד בְּהַצְנֵעַ לֶכֶת מִמָּקוֹם לַמָּקוֹם, בְּחַפְּשׂוֹ יְהוּדִים שֶׁנִּכְשְׁלוּ בָּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וְיֵשׁ צֹרֶךְ לְהַחְזִירָם בַּתְּשׁוּבָה.
צַדִּיק נִסְתָּר זֶה, הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה מקרמניץ, הֶעֱלִים כָּל יָמָיו אֶת שְׁמוֹ. וְגַם עָשָׂה כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ אַף מֵאֵיזוֹ עִיר הוּא.
בְּסֵדֶר עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל רַבֵּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה, הוּא הָיָה הוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר וּמִיִּשּׁוּב לְיִשּׁוּב וּבְכָל מָקוֹם הָיָה אוֹמֵר דְּרָשָׁה בָּרַבִּים – שֶׁהָיְתָה מֻרְכֶּבֶת מִלַּמְדָנוּת מֻפְלָאָה וּמִדִּבְרֵי מוּסָר עֲמֻקִּים, כַּאֲשֶׁר בְּסִיּוּמָהּ הָיָה סִפּוּר.
רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה הָיָה גָּאוֹן גָּדוֹל בְּנִגְלָה. כָּל עִנְיָן עָמֹק בְּלִמּוּד, הָיָה אוֹמְרוֹ בִּבְהִירוּת וּבְשָׂפָה קַלָּה, כָּךְ שֶׁגַּם בְּנֵי הַתּוֹרָה הַפְּשׁוּטִים הֱבִינוּהוּ הֵיטֵב. וְהַלּוֹמְדִים הָיוּ מִתְפַּלְּאִים מִשְּׂפָתוֹ הַבְּהִירָה הַיּוֹצֵאת מִן הַכְּלָל. וּבְשִׂימַת לֵב מְיֻחֶדֶת, הָיוּ מַאֲזִינִים לְסִפּוּרָיו.
כָּל סִפּוּרָיו הָיוּ אוֹדוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. הוּא הָיָה מְסַפֵּר אֶת פְּרָטֵי הָעִנְיָנִים, מֶה הָיוּ הָעֲבֵרוֹת, וּמַה הֵן הַסִּבּוֹת שֶׁהֱבִיאוּהוּ לְכָךְ. וְכֵן הָיָה מַאֲרִיךְ בְּהַסְבָּרַת חֻמְרַת הָעֲבֵרָה, וּבְתִקּוּנָהּ הָאֶפְשָׁרִי עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה. עַד שֶׁהֵבִיא אֶת מַאֲזִינָיו לִידֵי תְּשׁוּבָה.
שׁוֹמְעֵי דְּבַר הַמּוּסָר וְהַסִּפּוּרִים חָשׁוּ, שֶׁאֶת הַכֹּל הוּא יוֹדֵעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
בְּעִיר אַחַת, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הִגִּיעַ רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה מִזְּמַן לִזְמַן. הָיָה בַּעַל בַּיִת נִכְבָּד, בַּעַל צְדָקָה גָּדוֹל וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁמֹעַ אֶת רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה, וְהָיָה מְחַפֵּשׂ כָּל מִינֵי דְּרָכִים כֵּיצַד לְהִשְׁתַּמֵּט מִלְּהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ.
רַבִּי יִשְׂרָאֵל יִצְחָק נַדְבָן, כָּךְ קָרְאוּ לְאוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת, הָיָה לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁלָּמַד יוֹמָם וָלַיְלָה בְּהַתְמָדָה. וְלוֹ הָיְתָה מְבַשֶּׁלֶת שֵׁכָר שֶׁהֵבִיאָה לוֹ פַּרְנָסָה טוֹבָה בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה, כָּךְ שֶׁהָיָה יָכוֹל לָתֵת צְדָקָה בְּיָד רְחָבָה – וְאָכֵן, הוּא חִלֵּק הַרְבֵּה צְדָקָה, וְעָסַק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים בְּיָד רְחָבָה.
"גְּמִילוּת חֶסֶד" שֶׁלָּקְחוּ מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל יִצְחָק, הָיְתָה מְבִיאָה הַרְבֵּה הַצְלָחָה. גְּדוֹלִים כִּקְטַנִּים הָיוּ מַגִּיעִים אֵלָיו לָקַחַת מִמֶּנּוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים לְהַצְלָחָה, וְהוּא הָיָה נוֹתֵן זֹאת בַּהֲנָאָה מְרֻבָּה.
אוּלָם, מִזְּמַן לִזְמַן, גָּדְלָה רוּחוֹ שֶׁל "רַבִּי יִשְׂרָאֵל יִצְחָק מַצְלִיחַ" וּשְׂבִיעוּת רְצוֹנוֹ מֵעַצְמוֹ. וְאַף שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם גָּדוֹל וְלַמְדָן, חָשַׁב אֶת עַצְמוֹ לְבַעַל מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה, וּבְכָךְ הִצְדִּיק אֶת בִּרְכַּת הַהַצְלָחָה שֶׁל הַגְּמָ״חִים שֶׁלּוֹ.
בְּשָׁמְעוֹ שֶׁרַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה בָּא לָעִיר וּמַטִּיף דִּבְרֵי מוּסַר חֲרִיפִים, חָשַׁשׁ שֶׁמָּא הָאוֹרֵחַ לֹא יְכַבֵּד אוֹתוֹ בַּכָּבוֹד הָרָאוּי כְּפִי שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ לְדַעְתּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה אֶת הַכֹּל כְּדֵי לֹא לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ.
רַבֵּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה יָדַע שֶׁרַבֵּי יִשְׂרָאֵל יִצְחָק מִתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ, בִּגְלַל פַּחֲדוֹ שֶׁמָּא יִפְגַּע בִּכְבוֹדוֹ. בְּרַם, הוּא חָשׁ הֶכְרֵחַ לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ.
בִּפְגִישַׁת הַהֶכֵּרוּת שֶׁלָּהֶם, שָׁאַל רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה עִנְיָן בְּלִמּוּד, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל יִצְחָק עָנָה דְּבָרִים בְּרוּרִים. נֶהֱנָה רַבִּי אַהֲרֹן מָשָׁה מְאֹד וְאָמַר לוֹ "דַּע לְךָ, כִּי רַחְמָנוּת גְּדוֹלָה עַל תּוֹרָתְךָ", כְּשֶׁהוּא מַסְבִּיר לוֹ אֶת מַאֲמַר חז״ל (סַנְהֶדְרִין קא, ב) "גַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁבּוֹ טְרָדַתּוּ מִן הָעוֹלָם".
רַבִּי יִשְׂרָאֵל יִצְחָק נִפְגָּע מְאֹד. חָרוּ לוֹ מְאֹד דִּבְרֵי רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה. גַּסּוּת רוּחוֹ לֹא אִפְשְׁרָה לוֹ לְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה, וְהַדָּבָר בִּלְבֵּל אוֹתוֹ מְאֹד בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה.
רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה חָשׁ, שֶׁעֵקֶב דִּבְרֵי הַמּוּסָר שֶׁלּוֹ, יָרַד רַבִּי יִשְׂרָאֵל יִצְחַק מִמַּדְרֵגָתוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וּבְהַצְלָחַת הַלִּמּוּד. וְהָיְתָה לוֹ, לְרַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה, עָגְמַת נֶפֶשׁ מְרֻבָּה מִכָּךְ.
וּכְשֶׁהִתְרָאָה רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה לְאַחַר מִכֵּן עִם מוֹרוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, סִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הָעִנְיָן. וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁגַּם אֶת גַּס הָרוּחַ אִישׁ הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לְעוֹרֵר עִם אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל כָּךְ יֵשׁ לְקָרְבוֹ עַד שֶׁהוּא יָחוּשׁ אֶת חֶסְרוֹנוֹ.
*
וְסִיֵּם אַדְמוֹר הַזָּקֵן: דֶּרֶךְ זוֹ מָסַר לִי מוֹרִי הָרַב הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיטְשׁ בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, בְּתוֹסֶפֶת בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת שֶׁבֵּרְכַנִי בִּמְיֻחָד, שֶׁתִּהְיֶה הַצְלָחָתִי לְדוֹרוֹתַי בְּ"אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל". (סה"ש לה"ק ש"ת-קכ)
פרסום תגובה חדשה