הרב בנימין קליין מספר:

אחד החסידים שאינם מחסידי חב"ד סיפר לי:

הוריי גרים בשכונת 'בורו פארק'. לאמי יש אחות שגרה בארץ ישראל, ובאחד הימים הגיעה אחות אמי לארצות הברית כדי לבקר את אחותה-אמי. באחת משיחותיהן שפכה האחות את לבה בפני אמי, על כך שיש לה בת נשואה זה שנים ארוכות, אך טרם זכתה לילדים. כל הטיפולים הרפואיים שעשו, עלו בתוהו.

אמי יעצה לאחותה – היות והרבי מליובאוויטש מחלק בכל יום ראשון בשבוע דולרים לצדקה ומעניק ברכות באופן אישי, והברכות מחוללות פלאים, היא מציעה לה אפוא שביום ראשון הקרוב תלך אל הרבי לבקש את ברכתו.

דודתי קיבלה את ההצעה וביום ראשון הגיעה ל-770. כשהגיע תורה, ביקשה ברכה עבור בתה לזרע של קיימא. הרבי שמע את בקשתה והניף את ידו הקדושה בביטול, בסמנו כי היא יכולה להמשיך בדרכה. זו נבהלה וכשדמעות בעיניה שוב חזרה על בקשתה, אך הרבי שוב הגיב באופן דומה…

כשחזרה לביתנו לאחר מכן, היתה מודאגת מאד. היא שאלה את אמי האם מכך עליה להבין שנגזרה הגזירה ואין מה לעשות, ולעולם לא יהיו להם ילדים?! אמי הייתה נבוכה ולא ידעה מה להשיב.

שעות מספר לאחר מכן התקשרה בתה מהארץ אל אמה, ומבשרת לה כי ביקרה באותו יום אצל הרופא שעשה בדיקות, והתוצאות הראו שהיא נפקדה…

או אז הבינו כולם את תגובתו של הרבי, שאין מקום לבקש ברכה בשביל מצב שכבר קיים.