פעם, בליל ראש השנה, סיים המגיד ממעזריטש את תפילתו וגם תלמידיו סיימו, רק אדמו"ר הזקן טרם סיים. כמנהגו, היה המגיד עורך את שולחנו יחד עם תלמידיו הקדושים, אולם הפעם הורה המגיד להמתין לזלמניו, עד שיסיים את תפילתו.

מאחר שהרבי היה צעיר תלמידיו של המגיד, עלתה במחשבתם של התלמידים קפידא על אדמו"ר הזקן, על כך שרבם צריך להמתין לו עד בוש.

הרגיש המגיד במחשבתם ואמר להם:

"זלמניו, כשהוא אומר 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו', הוא איננו זז מהסטנדר שלידו הוא מתפלל, עד שהסטנדר אכן ירגיש 'כי אתה פעלתו'…"

(שמועות וסיפורים)