על פי הבעל שם טוב יש השגחה פרטית על כל נברא

על פי הבעל שם טוב יש השגחה פרטי פרטית על כל נברא אף הזעיר ביותר ואף הנחות ביותר.

ההשגחה הפרטית על הנבראים היא המקור לחיות הנבראים, שהעולם לא נברא פעם אחת בלבד אלא בכל רגע מחדש.

ואכן יש השגחה פרטית על כל הנבראים למיניהם ולפרטיהם על ידי הבורא, והשגחה פרטית זו שהיא חיות הנברא וקיומו, כוללת השגחה על כל תנועה פרטית של הנברא, וכל תנועה של נברא קשורה לכוונת הבריאה בכללותה. כך לדוגמא תנועת עלה אחד הנמצא בעומק היער או על הר גבוה או במקום עמוק ביותר שלא עבר בו איש, היא מכוונת מלמעלה לימין לשמאל או למעלה ולמטה או לפנים ולאחור.

לפעמים ביום קיצי חם ובהיר כשהשמש זורחת בכל תוקפה, פתאום מתעוררת רוח חזקה המנענעת עץ ונתלשים ממנו כמה עלים, והרוח מעיפה אותם עם עוד כמה גרגירי חול ועפר, וכך הם עוברים ממקום למקום. לפתע שוקטת הרוח, והכל עומד במקומו. כל זה נגזר מלמעלה ומתאים לכוונה האלוקית.

אם כן, הבורא נתן לכל יצור זמן קצוב לחיות, ומספר קצוב של תנועות שגם האופן שבו הן מתנועעות מכוון מלמעלה. וכאמור, דבר זה משפיע על כל הבריאה. כי בצרוף ואיחוד של אין ספור פרטי התנועות בכל הנבראים לפרטיהם – דומם צומח חי נשלמת הכוונה העליונה בסוד הבריאה כולה.

עניין האמונה בהשגחה הפרטית אינו המצאה של החסידות. זהו יסוד באמונה היהודית ויש לו מקור בגמרא. כפי שמסופר על רבי יוחנן שראה עוף שנקרא שלך, שירד לעמקי הים למצוא טרפו בין הדגים, ואמר על כך רבי יוחנן: "משפטיך תהום רבה"… ופירש רש"י, משפטי ה' נמצאים בכל מקום אף במים, ששם ה' דן את הדגים לחיים ולהיפך מחיים. שגם בדגת הים יש דין ומשפט, וה' מזמין את השלך לשפוט את הדגים. גם המדרש אומר, שצפור אינה ניצודה בלעדי גזירת ה'.

ואם כך בדומם צומח וחי, כל שכן במין המדבר בכלל ובישראל "עם קרובו" בפרט, שיש השגחה עליונה פרטי פרטית, וברור שאנו וכל פרטי החיים שלנו מסורים בידי ה'.

מסקנה חשובה ועמוקה בעבודת ה'

והחי יתן אל לבו, אם תנועת עלה קטן משפיעה על כל הבריאה, ועל שלימות כוונת הבריאה, קל וחומר מעשה האדם. שכל פעולות האדם ותנועותיו הם בהשגחה פרטי פרטית, וכשותף לבריאה, הוא צריך להשתדל בכל מאודו שלא לקלקל, כדי שלא יגרום שום מניעה ועכוב בהשפעה העליונה.

מי שברא אותנו זן ומפרנס לכל בחן ובחסד וברחמים. לכן כל אדם צריך לתת לבו ודעתו להכין כלי לקבלת השפע ובמיוחד לשמור על טהרת הכלי, שהפרנסה תהיה טהורה על פי חוקי התורה, נקיה מכל סיג ופגם של אונאה וכד'. ומובן, שגם ההנהגה בחיי יום יום צריכה להיות על פי תורה ומצוות. צריך להקפיד שהתפילה תהיה בכוונה ולימוד תורה יהיה בקביעות, ומובן שקיום המצות יהיה בחיות ובשמחה, שכל זה משלים את כוונת הבריאה. ובהנהגה זו מובטח לנו, שה' ימלא כל צרכינו מידו המלאה הפתוחה הקדושה (הגדושה) והרחבה.

לקב"ה יש כל הכלים וכל הדרכים לתת לנו את כל מחסורינו (פרנסה, זיווג, ילדים וכו') מהן גלויות לנו ומהן נסתרות מאתנו, והוא מסבב סיבות ועילות כדי לפעול פעולות לטובתנו. גם מה שלא ברור לנו ונסתר מאתנו הכל בהשגחה פרטי פרטית והכל לטובה!

והעיקר עלינו לתת דעתנו, שמכיון שאנו שותפים לבריאה, לכן הקב"ה נטע בנשמותינו רצונות טובים אותם יש לגלות על ידי התבוננות עמוקה, ולהביא רצונות אלה לידי מעשה ולהכניסם בכלים הנכונים. ועם זאת להחדיר את האמונה הטבעית בהשגחה הפרטית הנטועה בנו בשכלנו ולהמשיך ולהחדירה במדותינו.

ומכיון ש"מה' מצעדי גבר כוננו", אם ההשגחה העליונה הביאה את האדם למקום מסויים, עליו לדעת ששם היא שליחותו לפרסם אלקות (בארץ או בחוץ לארץ, עד לפינה הנידחת ביותר בעולם), כי הכוונה העליונה היא שהעולם, שהקב"ה השתוקק לברוא אותו, כולו יהפוך לקדושה דוגמת בית המקדש, כי "נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים". נתאווה הקב"ה, שהעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו יהיה דירה משכן ומכון לשבתו בדוגמת השראת השכינה בבית המקדש.

זוהי כל העבודה שלנו משך הגלות, ועיקר העבודה בזמן הגלות היא בחוץ לארץ, ששם נמצאים רוב עם ישראל, והראיה שעיקר גילוי התורה על ידי גדולי ישראל, נעשה בחוץ לארץ. לדוגמא: הבית-יוסף, הרי"ף הרמב"ם והרא"ש והאריז"ל. ואחריהם הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שני המאורות הגדולים, שחיו וגילו את תורת החסידות בחוץ לארץ דוקא. יש להפוך את חוץ לארץ לארץ ישראל, ובקדושה נעלית כבית המקדש עצמו.

ואכן, חובה קדושה ונפלאה הוטלה עלינו בעולם הזה ויש לקבל אותה בשמחה ובטוב לבב מתוך אמונה שלימה שהכל בהשגחה פרטית והכל לטובה!

במיוחד בימינו דור עקבתא דמשיחא כשהכל נראה הזוי מבולבל וחסר יציבות. תופעות טבע מבהילות, מזג אויר מבולבל שאינו מבחין בין קיץ לחורף ובין אביב לסתו. משטרים קמים ונופלים. מלחמות ללא מנצחים ומנוצחים. חיזבאלה נגד אלקעידה. מצרים נגד סוריה. שלום שלום ואין שלום. עולם מטורף שכל ההליכים שבו מובילים ליעד אחד בלבד לגאולה האמיתית והשלימה, שבו ה' ימלוך לעולם ועד. אז יעביר ה' את רוח הטומאה מן הארץ, יוסרו כל הקליפות, לא יהיה הסתר פנים כלל וההשגחה הפרטית תהיה גלויה וברורה לכול.