תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
למה מקפיד הרבי על חבישת פאה נכרית דוקא?
הרב יהודה לייב גרונר מספר:
חתן וכלה נכנסו פעם ל'יחידות' לפני חתונתם ובקשו ברכה. הם הוסיפו לבקש שהרבי יהיה המסדר קידושין.
במשך מספר שנים לאחר תחילת הנשיאות, הרבי היה מסדר קידושין בחופות החסידים, לאלו שעמדו בתנאים מסוימים שהציב.
הרבי פנה אל הכלה ושאל האם תלבש פאה נכרית אחרי החתונה, שכן כידוע הרבי הקפיד על כך גם באותם ימים שהדבר היה פחות מצוי מכפי שהוא היום. הכלה השיבה בשלילה באמרה כי תלך עם מטפחת. הרבי לא היה שבע רצון והגיב כי טבע המטפחת לרדת מעל הראש. הכלה אמרה שאכן תזהר להחזירה למקומה במקרה כזה. הרבי לא קיבל את דבריה ואמר שהניסיון הראה שלא ממהרים להחזיר את המטפחת במקרה שהיא נשמטת.
מכל מקום, אם הכלה אינה מוכנה ללבוש פאה, "לא אוכל להיות מסדר הקידושין", אמר הרבי.
נראה שהחתן והכלה דנו בנושא בימים הבאים, שכן בבוקר יום החופה ניגש החתן אל הרבי שעה שהגיע ל-770, ואמר שהכלה בקשה למסור כי החליטה ללבוש פאה, ולכן היא מבקשת שהרבי יסכים להיות מסדר הקידושין. הרבי הגיב ואמר "כעת כבר מאוחר בשביל זה".
"והרי השעה עכשיו רק עשר בבוקר, והחופה תהיה בערב?" תמה החתן.
הרבי השיב "בוודאי אין כוונתך רק בנוגע אלי, אלא גם מה שמצטרף אלי שעה שאני מסדר קידושין, ובשביל זה כבר מאוחר…"
בכך הרבי חשף טפח קטן מהפן הרוחני כאשר סידר קידושין, שלא היה מגיע לשם לבדו…
* * *
היו מקרים שהרבי הוזמן לסדר קידושין, אך לבסוף לא יכול היה להגיע. באחת הפעמים הללו הביא הרב יואל כהן שיחה על מנת שהרבי יגיה אותה במקום הזמן ש"התפנה" בעת שנערכה החופה. הרבי שלל אפשרות זאת באָמרו שלהיות ברוחניות זה יותר קשה מלהיות בגשמיות…
מאמירה זו ניתן ללמוד כי גם כשהרבי לא השתתף עוד בגופו בחופות, הוא היה שם ברוחניות, וזו השפעה משמעותית לא פחות מנוכחותו הגשמית!
פרסום תגובה חדשה