הרב בנימין קליין מספר:

הרב יוחנן גורדון, מנכבדי החסידים, עסק לפרנסתו בשחיטה, ובמקביל שימש כגבאי של גמילות חסדים – 'שמירת שבת'.

כמה שבועות לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ חלתה אשתו של הרב גורדון. הרבי שפגש אותו באותם הימים, התעניין במצבה הבריאותי של אשתו. הלה אמר לרבי כי המצב התדרדר.

"האם כבר ביקשת ברכה מנשיא הדור?" שאלו הרבי.

ר' יוחנן משך בכתפיו ואמר:

"איך אשאל את הרבי ואיך הוא יכול לענות לי?"

הרבי השיב לו: "שאל והוא כבר יענה לך בדרכים משלו".

הרב גורדון אכן נסע ל'אוהל' והתפלל אצל אדמו"ר הריי"צ. לאחר מכן חזר ל-770 וביקש מהרבי ברכה. האישה אכן הבריאה והוסיפה לחיות עוד כשמונה שנים.

סיפור דומה היה עם החסיד ר' אהרון קזרנובסקי, אף הוא מנכבדי החסידים, לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב. בימים שלאחר ההסתלקות הציעו לו שידוך והוא שאל לעצתו של אדמו"ר הריי"צ. השיב לו הרבי:

"מה זה שייך אליי? גש לרבי!"

ר' אהרון נסע אפוא ל'אוהל' אדמו"ר הרש"ב והתפלל כי יורה לבנו הריי"צ לענות לו לגבי שידוך. כשחזר, קרא לו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו: "אבא ציווה עליי לברך אותך שהשידוך יהיה בשעה טובה ומוצלחת…"