יום שישי י״ט אב ה׳תשע״א

 

1. אור אין סוף המקיף את החלל והעולמות מכונה

סובב כל עלמין, העיגול הגדול

 

 2. פעולת סילוק אור האין סוף ונתינת מקום לעמידת העולמות נקרא

צמצום

 

3. לאחר סילוק אור האין סוף נתגלה

חלל, מקום פנוי, רשימו, כוח הגבול

 

4. אותיות הן שם ותואר ל

כלים

 

5. מה ההבדל בין כוח הבלי גבול לכוח הגבול לפני הצמצום ואחרי הצמצום?

לפני הצמצום היה כוח הבלי גבול בגילוי וכוח הגבול בהעלם, ולאחרי הצמצום נהיה כוח הגבול בגילוי וכוח הבלי גבול בהעלם.

 

6. מה מיוחד באותיות הרשימו?

שהן "אותיות חקיקה" – אותיות החקוקות מעבר לעבר, שלא נשתנה בהירות ובהיקת האבן מפניו – שאין להם מציאות כלל, אף יותר מאותיות החרוטות וחרוצות על אבן, שיש להן אחיזה בדבר, שזה גופא הוא מציאותם. ומובן, שיותר מאותיות הכתיבה.

 

7. "ראה הקב"ה שאי אפשר לברוא את העולם במידת הדין, שיתף עימה את מידת הרחמים", מה פרוש הדבר על פי החסידות?

ראה הקב"ה שאי אפשר להוות את העולמות רק מה"רשימו" – כוח הגבול – שהוא כוח נעלם שלא נראית בו אלוקות כלל המשיך אור גלוי מאור האין סוף (שלפני הצמצום) הוא הקו וחוט.

 

8. עניין הצמצום ואחר כך אור הקו מרומז בגמרא ובתפילה, היכן?

בגמרא: כברייתו של עולם – ברישא חשוכא והדר נהורא.

בתפילת ערבית: גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור.

 

9. מה השתנה באור הקו לאחר הצמצום?

א. הוא רק הארה מאור האין סוף – שאין זה המשכת האור הראשון עצמו שבא בבחינת גילוי בהקו, כי אם חיצוניות הארתו שבא על ידי הפסק הצמצום.

ב. אמנם הקו דבוק במאור אך אין הוא כלול בו.

ג. הוא מוגבל במידת ושטח התפשטותו, הוא דק – אין לו רוחב. והוא ארוך – יש בו מעלה ומטה במדרגה. הוא מסתיים בעולם האצילות, ואין הוא מאיר בכל מקום בשווה, כל מה שהולך ונמשך הרי הוא מתקצר ומתמעט בבחינת מיעוט האור.

ד. הוא מרגיש עצמו לאיזה מציאות.

ה. מכיוון שנמצא מחוץ לעצם עניינו לפעול פעולות.

 

10. מהו שורש הכלים, ומהו שורש האור?

שורש הכלים הוא הרשימו, ושורש האור הוא הקו.

 

11. מהי מעלת הרשימו על הקו?

ברשימו – אף שהוא בחינת הגבול של אור האין סוף, הוא נשאר בדיוק כמו שהיה לפני הצמצום, דהיינו, שהצמצום לא נגע ולא פגע בו כלל .

 

12. מהי מעלת הקו על הרשימו?

אור הקו, אף שהוא אור חדש ובמדרגה נמוכה יותר באין ערוך מאור האין סוף שקודם הצמצום, הוא אור בלתי גבולי.

 

13. מהו הממוצע בין העולמות הנאצלים לבין העולמות הנבראים?

אולם האצילות

 

14. מהן ארבע העולמות?

אצילות, בריאה, יצירה ועשייה.

 

15. ארבעת העולמות אבי"ע מקבילים לארבעת היסודות, מהם?

אש, רוח, מים ועפר.

 

16. הפסוק: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו (ישע' מג ז) מרמז על ארבעה עולמות, כיצד?

שמי – אצילות, בראתיו – בריאה, יצרתיו – יצירה, עשיתיו – עשייה.

 

17. אצילות – שמו מורה על עניינו, כיצד?

א. אצלו וסמוך כזיו השמש בתוך גוף כדור השמש קרוב לאור האין סוף. לכן הוא כלי לקבל אלוקות.

ב. האצלה והפרשה – הבדלת אור קטן מגדול. כניצוץ משלהבת. ירידה והשפלה ממדרגה עליונה וגבוהה למדרגה תחתונה ונמוכה. התפשטות ההארה מאור האין סוף. המשכת ההארה מן ההעלם אל הגילוי. נפרש מן המאציל וקרוב לנברא, לכן יש לו כוח להשפיע.

 

18. מה ההבדל בין אור האין סוף שלמעלה מהאצילות לעשר ספירות דאצילות?

עשר ספירות דאצילות אין סוף להתפשטותן רק בעודם באצילות ולא חוץ לאצילות, ואילו אור האין סוף שלמעלה מאצילות נמשך גם למטה.

 

19. אצילות נקרא גם קניין, כמו שאומרים בקידוש לבנה: ברוך עושך, ברוך יוצרך, ברוך בוראך, ברוך קונך. מדוע?

כמו שבקניין לא מתחדש דבר בגוף החפץ, כשעובר מרשות המוכר לרשות הקונה, כך אצילות הוא קניין שלא נתחדש בו דבר כלל, שהוא כוח המאציל בנאצל.

 

20. איך עובר אור האין סוף לתוך עולם האצילות?

הוא מאיר ועובר דרך פרסא, שהוא מסך ופרגוד, שמסתיר ומעלים את אור האין סוף, שמאיר את אור האין סוף בכלים דאצילות. וכמו אור השמש שמאיר על ידי זכוכית בהירה המסייעת להביט בשמש, כך כך אור האין סוף מצטמצם ומתעלם ומתגשם קצת, אך לא השתנה מיכולתו.

 

21. הספירות? כוחות אלוקיים שחידש הבורא בשביל העולמות שרצה לברוא,שהרי הם כלים שתפקידם לקבל את ההשפעה ואחר כך להורידם לעולם.

 

22. מדוע נקראו ספירות?

א. מלשון ספיר – בהירות, שאין הכלי מסתיר על האור (כמו זכוכית שדרכה עובר אור השמש).

ב. מלשון מספר – בחינת גבול, לא שהם גבול ממש ח"ו, אלא שלגבי אור האין סוף הבלתי בעל גבול בתכלית נקראים בשם גבול.

 

23. לספירות שם נוסף, מהו? ומה משמעו?

תיקונים, שמשמעם תכשיטים, שלובשים כדי להתפאר, קישוט נאה ויפה, כאשה המתקשטת שמשתנה למהות ויופי נעלה יותר, כך הספירות פועלים ציור ותואר באור אין סוף המאיר בהם, והם מציאות אחת עם אור האין סוף המאיר בהם.

 

24. שמות עשר הספירות.

חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.

 

25. מהם שלושת הקוים בספירות?

ימין , שמאל ואמצע. ימין- חכמה, חסד ונצח. שמאל – בינה, גבורה והוד. אמצע – דעת, תפארת ויסוד, ומלכות באמצע שמקבלת מכולם.

 

26. כיצד נוצרו הכלים – הספירות?

על ידי הצמצום התגלה הרשימו – כוח כגבול, שהוא שורש לאותיות ולכלים. אך התהוותם והתגלותם הוא דוקא על ידי האור, המאיר ברשימו, ושם נכלל באור בחינת הכלי, לכן בהתעבות האור מתגלה הכלי, ואז נפרדים האור והכלי זה מזה.

 

27. מדוע האורות דבוקות תמיד למאור שהוא מקורן ומתייחדות עימו?

כי האור הוא מעין המאור ולאור אין מציאות מעצמו. וכשהוא נפרד ממקורו הוא בטל, שכן כל עניין האור הוא התפשטות וגילוי אור אין סוף.

 

28. מדוע התהוות הכלים והתגלותן מן הכוח אל הפועל הוא על ידי האור דוקא?

 כי כל התהוות הוא על ידי גילוי וקירוב מהפועל – האור אל הנפעל – הכלי. ועוד שהרי הכלים עצמם היו חלק מהאור וממהותו עצמו ונתהוו על ידו ובאמצעותו, ונוצרו כדי להיות כלים מתאימים אל האורות.

 

29. ממה מורכבות הספירות?

מאורות וכלים.

 

30. מה ההבדל בין אור לכלי?

א. האור הוא בבחינת בלי גבול וציור ואילו הכלי מוגדר בגדר וציור מיוחד שלו ומוגבל במידת התפשטותו.

ב. האור עומד בתכלית הייחוד והדביקות למקורו, ובהיפרדו ממקורו הוא מתבטל, ואילו הכלי נבדל ממקורו, אף שהוא אלקות הוא נעשה בבחינת מציאות נבדלת מהמקור. 

ג. האור הוא בהעלם ואילו הכלי הוא בגילוי.

 

31. מדוע טבע האור מצד עצמו הוא להיות בהעלם?

א. כי אינו מוגבל ומצויר בציור פרטי (אין לו תואר שיתראה לזולת).

ב. הוא כעין המאור ודבוק למקורו בתכלית, כך שמתבטל ממציאותו ונכלל בשורשו.

 

32. אם כן, מהו האופן של התגלות האורות?

על ידי הכלים.

 

33. אם כן, מהי פעולת הכלים באורות?

להעלים את הבלי גבול של האורות ולגלות את האורות. דהיינו, להעלים את פנימיות ועצמיות האור ולגלות ממנו רק הארה חיצונית בלבד.  

 

34. איך יש כוח לכלי להגביל את האור?

כי גם לאור יש הגבלה כלשהי. שכבר למעלה מעולם האצילות האור מתעבה ומצטמצם קצת. ועוד, שבהעלם כבר באורות כלולים הספירות.

 

35. האם ייתכן שהאורות יחליפו מקומותיהם בכלי הספירות?

כן, כי קודם שמתלבש האור בכלי הוא מופשט עדיין מהגדר ותכונה של הכלי. כך יכול להיות שאור הכסד יתלבש בכלי הגבורה ולהיפך.

 

36. איך נקראת תופעה זו בלשון הזוהר?

אחליפו דוכתייהו.

 

37. מדוע הספירות בעולם האצילות הם בתכלית הביטול, ואים מרגישים את עצמם ל"יש" ו"מציאות" נפרדת מאלוקות?

כי שם מאיר אור אין סוף בעוצמה גלויה.

 

38. איך מנוסחת תופעה זו בלשון הזוהר?

איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד – הוא והאורות אחד הוא והכלים אחד. כלומר, אור האין סוף וההארה שמאירה ממנו לתוך הספירות בעולם האצילות הם דבר אחד, ואפילו אור האין סוף והכלים של הספירות הם דבר אחד. 

 

39. למה הדבר דומה בנפש האדם.

כוח השכל יוצא מהנפש להיות מהות בפני עצמו, אף על פי כן הוא נחשב לחלק מעצמות האדם ועצמות נפשו.

 

40. מחשבה דיבור ומעשה הם נפרדים מכוחות הנפש, ועל כן שמם:

לבושים.

 

41. מה פירוש הכינויים: "דביקות ניכרת" ו"דביקות שאינה ניכרת"? 

"דביקות ניכרת" – דביקות האורות לאור האין סוף. ו"דביקות שאינה ניכרת" – דביקות הכלים לאור האין סוף, שאין דביקותם בגילוי ואינם בטלים בתכלית כמו האורות.

 

42. למה נקראים הכלים "כלים"?

כי הם מקבלים השפע של אור האין סוף וממשיכים את השפע לעולם שלמטה מהם.

 

43. איך נקרא הכלי של ספירת המלכות ומדוע?

כוס, משום ששמקבלת מהתשע ספירות שלמעלה ממנה ומשפיעה את מה שמקבלת לעולם שלמטה ממנה.

 

44. במה זכתה ספירת החכמה שבה שורה אור האין סוף והוא ראשית הגילוי?

בגלל דרגת הביטול המוחלטת שבה, שלכן אינה מסתירה על אור האין סוף המאיר בתוכה. והיא בדוגמת ביטול זיו השמש בשמש, כשהוא בתוך כדור השמש, שאינו עולה בשם בפני עצמו כלל, ובטל לגמרי לגבי מאור השמש, והוא שם אין ואפס ממש. 

 

45. השם "חכמה" מעיד על עצמו.

"חכמה" = כח – מה? אינו מרגיש עצמו ל"יש", והוא למעלה מהבנה והשגה.

 

46. מהי המדרגה העליונה ביותר של ספיאת הבינה?

שער הנו"ן – תמצית ההשכלה של ההבנה וההשגה.

 

47. חכמה ובינה פועלים תמיד ביחד, ועל זה נאמר:

אם אין חכמה – אין בינה.

אם אין בינה -אין חכמה.

תרין רעין דלא מתפרשין.

כלל ופרטים.

ראייה ושמיעה

 

48. חכמה ובינה כלולים זה בזה, וכפי שנאמר בספר יצירה:

הבן בחכמה וחכם בבינה.

 

49. על מה נאמר שהוא "קר ולח"?

על כלי מוח החכמה, ששם כמו בקרח ובדבר לח הכול דבוק כדבר אחד שלא נפרד לפרטים.

50. מה נקרא "חם ויבש", ומדוע?

כלי מוח הבינה, ששם ההשכלה מתפשטת, מתרחבת ומתחלקת לפרטים ולחלקים רבים, עד שמגיעים להבנה והשגה.

 

51. מהי "דעת"?

התחברות והתקשרות חזקה אל הדבר שעוסקים בו, והיא ממשיכה את ההתבוננות שבלב לעורר את התפעלות המידות.

 

52. מתי אין מונים את ספירת ה"דעת"?

במקום שה"כתר" נמנה אין ה"דעת" נמנה.

 

53. פנימיות ספירת ה"דעת" שמחבר ומזווג "חכמה" ו"בינה" נקרא:

דעת עליון.

 

54. חיצוניות ספירת ה"דעת" שמחבר ומקשר "חכמה" ו"בינה" (מוחין) עם המידות נקרא:

דעת תחתון.

 

55. המידות נגררות אחר ה"דעת", ולכן ה"דעת" נקראת:

"מפתחא דכליל שית" – שה"דעת" פותח את התפעלות המידות ומעוררה או סוגרה על ידי שמסיח דעתו.

 

56. כיצד קורה שאחרי התפעלות אדם באהבת ה' בתפילתו יכעס לאחר התפילה בגלל כבוד או ממון?

מפני שבעת התפעלותו בתפילה לא היו מידותיו בתכלית הבירור, אלא שהיה מעורב בהן טוב ורע.

 

57. מאחר שהמוחין מולידים (מגלים) את המידות הם נקראים:

אימות (מוחין) ותולדות (מידות).

 

58. חכמה ובינה נקראים גם:

אב ואם.

 

59. מה מוכרח לקרות כדי שיהיו המידות בלב?

התעלמות אור המוחין – כי כל זמן שהמוחין מאירים בגילוי לא תהיה מציאות המידות.

60. האם התעלמות אור המוחין מהמידות הוא מוחלט?

לא, אמנם המוחין אינם מאירים במידות בגילוי, אך הם מאירים באופן של מקיף.

 

61. מה קורה בין התפעלות השכל להתפעלות הלב? 

בחינת "אין" – הפסק ושהיית זמן, כי המוחין והמידות הן שתי מהויות הרחוקות זו מזו.

 

62. מהו מקום הדילוג בין המוחין למידות בגוף האדם.

מיצר הגרון המחבר בין הראש לגוף.

 

63. מהו הממוצע המחבר בין המוח ללב?

ה"קנה" העובר במיצר הגרון. 

 

64. מהו היחס בין מוחין למידות?

א. המידות הן הארה מן המוחין.

ב. המידות מתגלות מתוך התעלמות המוחין.

ג. המידות מוגבלות ומצומצמות כפי אופן השכל. 

 

65. מדוע נקראות הספירות – מידות?

א. כי המידות הן במידה וגבול כפי שיעור השכל המחייב את המידה.

ב. תבלית הספירות למדוד ולהגביל את אור האין סוף המאיר בהן, כפי ערך כלי העולמות אשר ישפיעו להם.

ג. מידות הן לבושים המלבישים לאור האין סוף המאיר בהם. מלשון מדו בד (ויק' ו ג).

 

66. מה ההפרש בין מוחין למידות?

א. המידות מתייחסות לזולת ושייכים לו, ואילו המוחין מתייחסים לטיב השכל עצמו.

ב. המידות מתעוררות מהרגשת עצמו (מה שרוצה, מה שטוב לו), לעומתם המוחין נעדרים הרגשת עצמותם.

 

67. האור שבמידות נצטמצם כדמיון ציור מפה, ולכן הוא נקרא:

זעיר אנפין.

 

68. המידה שמגבילה ומצמצמת ומונעת את השפע היא:

מידת הגבורה.

 

69. מטרת ריבוי הצמצום של הגבורה היא:   

תיקון המקבל, שיהיה כלי ראוי לקבל את השפע.

 

70. תיקון על ידי שבירה נקרא:

גבורות קשות.

 

71. תיקון על מנת לשפר ולא על מנת לדחות נקרא:

גבורות ממותקות.

 

72. השפעה בתוקף ובעוצמה באופן הראוי לקבלה על ידי חלוקתה לחלקים קטנים ופרטים רבים כפי אופן יכולת כלי המקבל נקראת:

תגבורת ההשפעה.

 

73. דוגמה להשפעה כזו:

מי גשמים הבאים טיפין טיפין, הנקראים: גבורות גשמים.

 

74. כיצד מתבצעת המתקת הגבורות בחסדים?

א. על ידי אור החסד הרב שמבטל את אור הגבורה החלש, דוגמת מים רבים מתוקים שבתוכם מעט מים מרים.

ב. על ידי שהגבורות נהפכים לחסדים, דוגמת דם עכור שהופך לחלב מתוק. זה קורה על ידי שמתגלה אור עליון וממילא נהפך הדין לחסד.

ג. על ידי שהגבורות נמתקים בשורשם, דוגמת סממני הקטורת המרים שבהתעבבם ביחד נעשו מתוקים.

 

75. חסד וגבורה, מה קודם למה?

בשורש – האור הוא למעלה מהשפעה ואז הגבורה קודמת, אך כשההשפעה נמשכת בפועל ממש, אז קודם החסד לגבורה.

 

76. מהי פנימיות ה"תפארת"?

רחמים.

 

77. איך נוצרת מידת הרחמים?

על ידי גילוי אור האין סוף ב"תפארת" מתכללים המידות: "חסד" ו"גבורה" ונפשטים מגדריהם והופכים להיות מידת הרחמים, שהיא לא "חסד" ולא "גבורה". 

 

78. מה ההבדל בין מידת החסד למידת הרחמים?

מידת החסד נותנת למי שראוי, ואילו במידת הרחמים אין צורך בסיבה המצדיקה את מידת ההשפעה, שכן במידת התפארת, הגבורה מסכימה להשפעה ואינה מנגדת. 

 

79. מדוע במידת הרחמים נכללים רחמים פשוטים, ואין התנגדות מצד הגבורה?

כי עצמות אור אין סוף, שזהו אור פשוט שלמעלה מבחינת התחלקות במידות וספירות, מאיר לתוך מידת התפארת, וכך למידת התפארת יש כוח רב עד שמידות החסד והגבורה מתבטלות ממציאותן ונכללות בתוכה.

 

80. דרגה גבוהה יותר ממידת הרחמים, שהשפעתה אינה באה על ידי שקלא וטריא היא:

חמלה.

 

81. שתי סיבות להתעוררות מידת הרחמים:

א.התנשאות המשפיע שחס על השפלים.

ב. קרבה אל הזולת.

 

82. מקור השם "תפארת":

לבן (חסד) ואדום (דין) מתמזגים לתפארת.  

מתוק (חסד) ומר דין מתמזגים לתפארת.

 

83. מדוע נקראת מידת התפארת – אמת?

אף שהכל אמת חסד יכול להשפיע על רע, ודין יחול לתת אף למי שלא מגיע. ולעומת זה, תפארת היא אמת לאמיתו – כי היא בשיעור ומידה נכונים, ואין לה שום מנגד, והיא עומדת לעד.

 

84. מה מיוחד במידות "נצח" ו"הוד" ביחס לשאר המידות?

שהן "לבר מגופא" שאינן חלק מן הגוף ומעצם ההשפעה תפקידם להמשיך את ההשפעה מהמדרגה העליונה לתחתונה ביותר

 

85. מהם פעולות המידות "נצח" ו"הוד", וכיצד זה מרומז בכינויים שלהם?

א. כליות יועצות – פנימיות המידה- שהן מודדות את כלי המקבל וחושיו ולפי זה מיעצות איך להעביר את ההשפעה למקבל.

ב. תרין שוקין – חיצוניות המידה- שתפקידם להמשיך את הספירות שלפניהם מן הכוח אל הפועל, מהמידה שבלה לידי העשה.

 

86. מה מעורר את מידת הנצח?

המנגד – המניעה והעיכוב.

 

87. מה אופייני למידת הנצח?

א. נצחיות – האור המאיר בנצח מתקיים גם בלעדי התעוררות המידה גם כשהתעוררות המידה מסתלקת, כי נשאר בה הארה מהמוחין והמידות – ההרגש,

ב. מניעות ועיכובים מעוררים אותו.

ג. כל מי שגדול מחברו מידת הניצוח שלו גדולה יותר,

ד. מצד בחינת הנצח לא שייך ניחום.

ה. אמנם היא מידה תחתונה אך בה מתגלה העצם והפנימיות של אור האין סוף.

 

88. משל המלך במידת הנצח.

מלך שרוצה לנצח במלחמה הוא מוכן לבזבז את כל אוצרותיו והאוצרות שאצרו אבות אבותיו למען הניצחון. ואף להשליך את חייו מנגד בשביל ניצחון המלחמה.

 

89. מהו קו הימין?

חח"ן – חכמה, חסד ונצח.

 

90. איך משתייכת מידת הנצח לחסד?

כשמתעורר רצון חזק לעשות חסד גם בלי התעוררות מידת החסד שבלב.

 

91. מהו עניינה של מידת ההוד?

הודאה וביטול לאור האין סוף להשפיע כפי רצון האור אין סוף. ולהביא את ההשפעה מן הכוח את הפועל גם בהעדר הבנה והרגש תענוג.

 

92. שתי מדרגות במידת ההוד:

א. זיו והארה – שבאה לאחר ובגלל המוחין והמידות, שנשאר מהתעוררות המידה.

ב. הודאה וביטול – אף שאינו מבין ואינו מרגיש שום דבר, אלא סתם מתבטל לפני אור האין סוף המופלא ממנו.

 

93. מהו קו השמאל?

בג"ה – בינה, גבורה ותפארת.   

 

94. איך משתייכת מידת ההוד למידת הגבורה?

מידת ההוד משפיעה באופן המתאים לרצון העליון מחמת ביטולה.

 

95. מהו עניינה של מידת היסוד?

כוח ההתקשרות בין משפיע למקבל. הוא הפתח והדרך שעל ידה יוצאת ההשפעה מהמשפיע למקבל.

 

96. למה דומה מידת היסוד בעולמנו?

לכוח ההולדה של הזכר.

 

97. מה כוללת טיפת האור של ספירת היסוד?

כל פרטי העולמות.

 

98. היכן מתעכב אור היסוד קודם הגיעו לבי"ע?

ביסוד הנוקבא.

 

99. מי מכין את האור שיוכל להימשך מן היסוד למלכות?

המידות "נצח" ו"הוד" שנקראות: "תרין ביעין" שמבשלים את טיפת האור שביסוד שיהיה ראוי להשפעה.

 

100. למה חשוב כל כך ללמוד על סדר ההשתלשלות?

כדי להכיר את גדולת ה'. ולקיים מה שכתוב: דע את אלוקי אביך ועבדהו בלבב שלם ונפש חפצה.