כידוע בתקופת השלטון הקומוניסטי נערמו על היהודים הדרים ברוסיה לצאת מגבולות המדינה, ואף הרבי הריי"צ (חמיו של הרבי) הצליח לצאת מרוסיה לאמריקה רק בקשיים מרובים.

באותה תקופה נשארו חסידים רבים של הרבי הריי"צ למגינת לבם מעבר למסך הברזל ברוסיה הקומניסטית, כשכל נסיונותיהם לצאת משם ולהתראות עם רבם האהוב והנערץ עלו בתוהו.

יום אחד, כשגעגועי החסידים לרבם גאו ועלו, ישבו כמה מהחסידים וטיכסו עצה, מה לעשות כדי לצאת מחומות הברזל של רוסיה ולהיפגש עם הרבי. ומתוך אמונה תמימה וחזקה של "חשוב טוב יהיה טוב" ובדביקות נחושה, שיחקו במשחק של "נוסעים לרבי". הם לקחו כסאות וסידרו אותם בשורה עורפית כרכבת. מינו את אחד החסידים לתפקיד הקטר, כשכל שאר החסידים ישבו כנוסעים, והחלו לשחק ולהעמיד פנים כאילו הם נמצאים בעיצומה של נסיעה ברכבת הנוסעת ויוצאת מגבולות רוסיה…

בעוד חסידים אלה נהנים מהמשחק ובוטחים בה' שיסייע בידם לצאת מרוסיה, היו חסידים שחזו בהצגה זו כבהצגה של "מטורפים" ושלחו לעבריהם חיוכי לעג, ואף הביעו דעתם שחסידים אלה אינם מציאותיים. 

לאחר זמן התברר, שדוקא כל החסידים, ש"שחקו" בהצגה הזאת מתוך אמונה תמימה ופשוטה, הגיעו לרבם עוד בזמן השלטון הקומוניסטי, כל אחד בדרך ניסית משלו.

אכן מחשבה טובה ואמונה תמימה יוצרים מציאות! יוצרים עובדות! חשוב טוב יהיה טוב!