חלק משיחת ש"פ משפטים, ז"ך שבט, מבה"ח אדר א' ה'תשנ"ב

– ע"ד ספר זכרון תפארת משה יצחק* –

א.  מהענינים השייכים לגמילות חסדים וצדקה (שבהם צריכה להיות השתדלות יתירה כדי למהר ולזרז הגאולה, כמ"ש "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות"[1], כמדובר לעיל[2]) – כתיבת והדפסת והפצת ספרים בעניני תורה, כמובן מדרשת חז"ל[3] על הפסוק[4] "צדקתו עומדת לעד", "זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים" ("הספרים[5] קיימים לו שאינם כלים וצדקתו עומדת לעד")[6].

והזמן גרמא – שבערב ש"ק פרשת משפטים (שבה מודגש הענין דמשפט וצדקה, כמדובר לעיל²) הגיע מבית-הדפוס ספר חדש של עניני תורה.

ובפרטיות יותר:

בספר זה ישנם כו"כ דברי וחידושי תורה – קו התורה; דברי התעוררות בעניני יהדות ותומ"צ – קו העבודה; ופירסומם של תומכי מוסדות תורה ונותני צדקה ("מצוה לפרסם עושי מצוה")[7] – קו דגמילות חסדים, ג' העמודים שעליהם העולם עומד[8].

ושמא גרים[9]: משה – קו התורה, יצחק – קו העבודה, ותפארת[10] (קו השלישי) – גמילות חסדים.

ומעלה נוספת ועיקרית – עריכתו והוצאתו-לאור באופן נאה ומהודר, כהציווי בכל עניני תומ"צ: "זה א-לי ואנוהו[11], התנאה לפניו במצוות"[12], ומודגש במיוחד בנוגע לכתיבת ספר תורה[13] – "ספר תורה[14] נאה . . בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין"[15], ועד"ז בנוגע להדפסת ספר של דברי תורה[16], ספר נאה, נייר נאה ודפוס נאה וכריכה נאה.

ב.  ובהמשך לזה יש לעורר שמהם יראו וכן יעשו רבים, אבל, אך ורק בענינים דטוב הנראה והנגלה:

ההוצאה-לאור דספר זה קשורה עם ה"שלושים" לפטירה רח"ל – ספר זכרון להנפטר, בבחינת "צדקתו[17] עומדת לעד" (זכרון נצח).

ויה"ר שתהיינה הוצאה-לאור של ספרים בעניני תומ"צ אבל מכאן ולהבא אך ורק בטוב הנראה והנגלה, באופן ד"וחי בהם"[18], "חיינו ואורך ימינו"[19], אריכות ימים ושנים טובות, ועד בקרוב – בגאולה האמיתית והשלימה – לחיים נצחיים.

ועוד וג"ז עיקר:

כיון ש"שלושים" מבטל כמה עניני אבילות[20], ה"ז התחלת ביטול ענין האבילות כולו – בתחיית המתים, שאז יקויים היעוד[21] "בלע המות לנצח ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים".

ויש להוסיף, שענין זה מודגש גם בהקביעות דהשלושים ביום הש"ק מברכים חודש אדר, "החודש אשר נהפך גו' לשמחה"[22].

ובהדגשה יתירה כשמברכים אדר ראשון, שבו מודגשת לראשונה ההכרזה (ע"פ מנהג ישראל תורה היא[23], ובתפלה בציבור) שהשנה היא שנה מעוברת שיש בה אדר ראשון ואדר שני, ששים יום[24] – דכיון שב"ששים" מתבטלים עניני איסור[25], י"ל שששים יום דחודש אדר רומזים על ביטול (ועד שמבטלים בפועל[26]) כל הענינים הבלתי-רצויים, החל מביטול הענין דהיפך החיים הקשור עם חטא עה"ד, התחלת ומקור כל הענינים הבלתי-רצויים, ועד להפיכתם לטוב, אתהפכא[27] חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא[28].

ג.  ויה"ר והוא העיקר שתיכף ומיד ממש תהי' השלימות ד"(ספר) זכרון" – "ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"[29], "כל הנמצא כתוב בספר"[30] – "זכרנו[31] בזכרון טוב לפניך ופקדנו[32] בפקודת ישועה כו'", הישועה העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

וכן שלימות הענין ד"ספר" – ספר תורה, ספרו של משה רבינו – בלימוד "תורה חדשה מאתי תצא"[33], תורתו של משיח, "גואל ראשון (משה) הוא גואל אחרון"[34] (משיח), ומתוך שלימות השמחה – "אז ימלא שחוק פינו"[35], ענינו של "יצחק".

ואז תהי' גם השלימות ד"תפארת"[36] – "התהלה והתפארת (ולפנ"ז "האדרת והאמונה", וכל שאר הענינים דכל אותיות הא"ב, וא"ב כפול[37], שכולל כל הענינים כולם) לחי עולמים", כמ"ש בתפלת שחרית דיום השבת, ובהמשך לזה "מלך מהולל בתשבחות", ועד ל"הבוחר בשירי זמרה מלך יחיד חי העולמים", שלימות ההילול (התהלה) השיר והתפארת לחי העולמים – ב"בית העולמים"[38], ביהמ"ק השלישי, "מקדש אדנ-י כוננו ידיך"[39], כש"צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"[40], תיכף ומיד ממש.

הערות

* יצא לאור לקראת ה"שלושים" לפטירת הרה"ח וכו' התמים ר' משה יצחק ע"ה העכט, ע"פ הוראת – יבדלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א בש"פ וארא, מבה"ח שבט (וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 268 (לעיל ע' 212) ואילך). המו"ל.