הרב שמואל לו מספר:

באותו ביקור ראתה רעייתי את החנוכיה של הרבי; בבית הרבי היו חנוכיות גדולות ומפוארות, אך רעייתי סיפרה כי הרבי הדליק בחנוכיה קטנה ופשוטה.

בהקשר לכך, אספר סיפור נוסף:

בשנת השמונים לרבי, י"א ניסן תשמ"ב, חמי רצה לשלוח מתנה לרבי בקבוק יין מפואר עשוי כסף טהור. הוא נימק זאת באומרו שלא מתאים שבהתוועדות יגישו לרבי יין בבקבוק פשוט עטוף בשקית נייר פשוטה. מכל מקום, הוא פחד שהרבי לא ישתמש בזה, אזי כתב קודם לכן מכתב לרבנית, שהקהילה במנצ'סטר רוצה לקנות לרבי בקבוק מפואר מכסף, אבל הוא לא רוצה לעשות משהו שהרבי לא רוצה, ולכן הוא מבקש שתשאל את בעלה-הרבי, והוא יצלצל בעוד שבוע כדי לשמוע מה הרבי אמר על כך.

חמי היה יהודי עם המון 'ברייטקייט'. לאחר שבוע חמי התקשר לרבנית כדי לשמוע מה הרבי אמר. הרבנית השיבה שהרבי לא הגיב (והרבנית לא הייתה לוחצת על הרבי כדי לקבל תשובה ברורה). כעבור יום או יומיים חמי קיבל מכתב מהרבי בסופו כותב הרבי (תרגום מאנגלית) "נ.ב. גברת שניאורסון מסרה לי את הבקשה על הבקבוק והשקית של נייר, ותמחלו לי, אבל אנחנו נצטרך לקבל את המחשבה כאילו שזה קרה גם במעשה, אבל אני מעדיף בקבוק עם שקית של נייר יותר מבקבוק מפואר מכסף". הרבי הוסיף וכתב הטעם לזה – "יש הרבה טעמים, אבל אני אחלוק איתך טעם אחד שאני מקווה שתבין; אני לא רוצה לעשות מחיצה בין אורח חיי לבין אורח החיים של האנשים שסביבי". הרבי הוסיף דוגמא "יש לי הרבה קופסאות מכסף לאתרוג, אבל אני מעדיף להשתמש בקופסת קרטון"…