לְאַחַר שֶׁבָּלָק וּבִלְעָם עָשׂוּ מַאֲמַצִּים רַבִּים לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל,

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָנַע אֶת זֶה מֵהֶם וְהָפַךְ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה.

בִּלְעָם נוֹתֵן עֵצָה לְבָלָק לִשְׁלֹחַ אֶת בְּנוֹת מוֹאָב לְפַתּוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל…

וְכָךְ יוֹצְאוֹת בְּנוֹת מוֹאָב לְפַתּוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַתֵּן אִתָּם,

וְלִדְבֹּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם – "בַּעַל פְּעוֹר".

עַם יִשְׂרָאֵל נִכְשַׁל בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה וְהַשֵּׁם כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם,

וּפוֹרֶצֶת מַגֵּפָה שֶׁבָּהּ נוֹפְלִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל.

בְּאֶמְצַע הַמְּהוּמָה הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁהַשָּׂטָן מִשְׁתּוֹלֵל לְהַחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל,

וְהַמַּגֵּפָה מַכָּה בְּעַם יִשְׂרָאֵל מֵעֵז זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן,

לְהָבִיא לְאָהֳלוֹ אִשָּׁה מִדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.

עַם יִשְׂרָאֵל נָבוֹךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהָגִיב.

אֲפִלּוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם מְגִיבִים.

רַק פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פּוֹנֶה לְמֹשֶׁה:

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי אַתָּה לִמַּדְתָּ אוֹתָנוּ,

שְׁ"הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית (=לוֹקֵחַ גּוֹיָה לְאִשָּׁה בְּגָלוּי) קַנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ".

וּמֹשֶׁה מֵשִׁיב לוֹ: נָאֶה דָּרַשְׁתָּ, אָז לְךָ נָאֶה לְקַיֵּם אֶת זֶה.

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה גְּדוֹלָה לְעַם יִשְׂרָאֵל,

וְהוּא מְקַנֵּא אֶת קִנְאַת הַשֵּׁם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ.

בְּלִי שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת וּבְלִי דִּבּוּרִים מְיֻתָּרִים,

הוּא נוֹטֵל רֹמַח בְּיָדוֹ וְהוֹרֵג אֶת זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן,

וְאֶת הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַּת צוּר, רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן שֶׁהֶחְטִיאָה אוֹתוֹ.

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְשַׁכֵּךְ אֶת חֲרוֹן אַף הַשֵּׁם וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצֶרֶת.

בִּפְעֻלָּה זוֹ עוֹשֶׂה פִּינְחָס חֶסֶד גָּדוֹל עִם יִשְׂרָאֵל.

הוּא מַצִּיל אוֹתָם מֵעֹנֶשׁ שֶׁל מִיתָה בְּמַגֵּפָה.

וּמַה הַפֶּלֶא שֶׁפִּינְחָס זָכָה לָזֶה?

פִּינְחָס הוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְדוֹמֶה לְסָבוֹ אִישׁ הַחֶסֶד,

"אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה".

פִּינְחָס הָרַג אִישׁ חָשׁוּב, נְשִׂיא שֵׁבֶט בְּיִשְׂרָאֵל וְסִכֵּן אֶת חַיָּיו בִּגְלַל זֶה,

רַק כְּדֵי לְהָסִיר אֶת כַּעַס הַשֵּׁם מֵעַל יִשְׂרָאֵל וְלַעֲצֹר אֶת הַמַּגֵּפָה.

פִּינְחָס הָרַג אִישׁ אֶחָד כְּדֵי לְהַצִּיל עַם שָׁלֵם.

פִּינְחָס הוּא דֻּגְמָה טוֹבָה לְכֻלָּנוּ, כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בַּעֲלֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ

וְלֹא לַחְשֹׁב רַק עַל עַצְמֵנוּ אֶלָּא עַל טוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל.

זוֹהִי פְּעֻלָּה שֶׁל קִנְאָה לְהַשֵּׁם וּבֶאֱמֶת הִיא פְּעֻלָּה שֶׁל חֶסֶד.

פִּינְחָס גּוֹרֵם לְמִדַּת הַדִּין שֶׁל הַשֵּׁם לְהִשְׁתַּנּוֹת לְמִדַּת הָרַחֲמִים.

לְהַחְזִיר אֶת הַשָּׁלוֹם בֵּין הַשֵּׁם לְעַמּוֹ…

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹדִיעַ לְכֻלָּם בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:

"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי".

וְהוּא מַבְטִיחַ בְּרָכָה לוֹ וּלְכָל זַרְעוֹ: "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם…

וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם".

אֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא זָכָה לִבְרָכָה כָּזוֹ!

וְאָכֵן הָאִסּוּר לְהִתְחַתֵּן עִם גּוֹי הוּא אִסּוּר חָמוּר,

כִּי עַם יִשְׂרָאֵל נִבְדָּל מִכָּל הָעַמִּים בְּאֹפֶן טִבְעִי,

וְאָסוּר לְבַטֵּל מְחִצָּה טִבְעִית שֶׁיֵּשׁ בֵּין יְהוּדִי לְגוֹי.

פִּינְחָס בִּפְעֻלָּתוֹ בִּטֵּל חֵטְא שֶׁגּוֹרֵם לְשִׁנּוּי בְּסִדְרֵי הַטֶּבַע,

לָכֵן קִבֵּל שָׂכָר מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שָׂכָר שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע.

הַכְּהֻנָּה נִתְּנָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו שֶׁנִּמְשְׁחוּ עִמּוֹ וְלַיְּלָדִים שֶׁיּוֹלִידוּ אַחֲרֵיהֶם,

אֲבָל פִּינְחָס נוֹלַד קֹדֶם לָכֵן וְלֹא נִמְשַׁח לִהְיוֹת כֹּהֵן.

רַק לְאַחַר שֶׁהָרַג אֶת זִמְרִי קִבֵּל אֶת הַכְּהֻנָּה שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע.

כִּי הֶחְזִיר אֶת הָעָם בִּתְשׁוּבָה וְהֶחְזִיר אֶת הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי שֶׁל הַהוֹלָדָה –

שֶׁהוּא כְּעֵין כֹּחַ הַבְּרִיאָה שֶׁל יְצִירַת "יֵשׁ" מֵ"אַיִן",

כֹּחַ שֶׁהוּא רַק בְּחֵיק הַבּוֹרֵא – לִמְקוֹמוֹ הַנָּכוֹן.

מִצְוָה כָּזוֹ יָכְלָה לְהֵעָשׂוֹת רַק עַל יְדֵי אָדָם גָּדוֹל כְּפִינְחָס.

אָמְנָם אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ בְּדַרְגָּתוֹ שֶׁל פִּינְחָס,

שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנָּכוֹן בַּזְּמַן הַמַּתְאִים.

אֲבָל לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לַעֲזֹר לִיהוּדִים,

וּלְהַצִּיל אוֹתָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת.

לַעֲזֹר לָהֶם בְּמַתַּן צְדָקָה וּלְקָרֵב אוֹתָם לַיַּהֲדוּת.

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּלְמַד מִפִּינְחָס לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת,

נֵלֵךְ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְהַצִּיל אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה,

בְּדַרְכֵי נֹעַם וּבְדַרְכֵי שָׁלוֹם וּבְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה,

וְכָךְ מֻבְטָח לָנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה מִיָּד מַמָּשׁ.