פרשת דברים לילדים – ספר דברים הוא משנה תורה

יום רביעי ג׳ אב ה׳תשע״ג
יְלָדִים יְקָרִים, צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁהַתּוֹרָה הִיא תּוֹרַת הַשֵּׁם, הַדָּבָר הֲכִי חָמוּד שֶׁשָּׁמַר הַשֵּׁם לְעַצְמוֹ ("חֶמְדָּה גְּנוּזָה אֶצְלוֹ"), וְרַק הַשֵּׁם מֵבִין אוֹתָהּ בֶּאֱמֶת וּבָהּ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ. אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵינָם מְבִינִים אֶת הַתּוֹרָה. קַל וְחֹמֶר בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּוַדַּאי קָשֶׁה לָהֶם לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה. אוּלַם חֶסֶד עָשָׂה הַשֵּׁם עִמָּנוּ שֶׁהוֹצִיא אֶת הַתּוֹרָה מִמְּקוֹם גְּנִיזָתָהּ, וּמָסַר אוֹתָהּ לְמֹשֶׁה כְּדֵי לָתֵת אוֹתָהּ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
מאת שולמית שמידע
מתחת למים

 

מַדּוּעַ "סֵפֶר דְּבָרִים" נִקְרָא "מִשְׁנֵה תּוֹרָה"?

כִּי בְּסֵפֶר דְּבָרִים מֹשֶׁה חוֹזֵר עַל כָּל הַתּוֹרָה.

מֹשֶׁה שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן,

יָכֹל עַכְשָׁו לַחְזֹר עַל הַתּוֹרָה בְּסֵפֶר דְּבָרִים מִפִּי עַצְמוֹ.

 

הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם וְהִיא מֵעַל הָעוֹלָם.

רַק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֶעָנָו מִכָּל הָאָדָם שֶׁהוּא מֵעַל הָעוֹלָם – בַּשָּׁמַיִם!

וְנִבְרָא כְּבָשָׂר וְדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ – בָּאָרֶץ!

יָכֹל לְחַבֵּר שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְלָתֵת לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה.

וּבֶאֱמֶת מֹשֶׁה גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעָם גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁגָּבְהוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת,

וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם פָּנִים אֶל פָּנִים.

לָכֵן רַק הוּא יָכֹל לְחַבֵּר אוֹתָנוּ עִם הַתּוֹרָה שֶׁמֵּעַל הָעוֹלָם.

 

יְלָדִים יְקָרִים, צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁהַתּוֹרָה הִיא תּוֹרַת הַשֵּׁם,

הַדָּבָר הֲכִי חָמוּד שֶׁשָּׁמַר הַשֵּׁם לְעַצְמוֹ ("חֶמְדָּה גְּנוּזָה אֶצְלוֹ"),

וְרַק הַשֵּׁם מֵבִין אוֹתָהּ בֶּאֱמֶת וּבָהּ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.

אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵינָם מְבִינִים אֶת הַתּוֹרָה.

קַל וְחֹמֶר בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּוַדַּאי קָשֶׁה לָהֶם לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה.

 

אוּלַם חֶסֶד עָשָׂה הַשֵּׁם עִמָּנוּ שֶׁהוֹצִיא אֶת הַתּוֹרָה מִמְּקוֹם גְּנִיזָתָהּ,

וּמָסַר אוֹתָהּ לְמֹשֶׁה כְּדֵי לָתֵת אוֹתָהּ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לָמַד אֶת אַרְבַּעַת הַחֻמָּשִׁים הָרִאשׁוֹנִים: בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר,

וְאַחֲרֵי שֶׁהֵבִין אוֹתָם כָּתַב אֶת סֵפֶר דְּבָרִים ("מִשְׁנֵה תּוֹרָה") שֶׁחוֹזֵר עַל חֻמָּשִׁים אֵלֶּה.

רַק אַחֲרֵי שֶׁמֹּשֶׁה קִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה יְכוֹלִים גַּם אֲנַחְנוּ לְקַבֵּל אוֹתָהּ מִמֹּשֶׁה!

רַק אַחֲרֵי שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֵבִין אוֹתָהּ וּמָסַר לָנוּ מַה שֶׁהֵבִין אָנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אוֹתָהּ.

וְרַק בִּזְכוּת הֲבָנַת "חֻמַּשׁ דְּבָרִים" אָנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ,

אִם כֵּן, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְקַשֵּׁר אוֹתָנוּ לְהַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ.

 

זוֹהִי הַזְּכוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַנִּבְחָר מִכָּל הָאָדָם,

שֶׁעָלָיו הָעוֹלָם עוֹמֵד ("צַדִּיק יְסוֹד עוֹלַם"),

שֶׁהוּא הַמְּמֻצָּע הַמְּחַבֵּר בֵּינֵינוּ לְבֵין הַשֵּׁם.

 

אַתֶּם זוֹכְרִים, יְלָדִים יְקָרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל הִתְאַוּוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר,

מֹשֶׁה אָמַר: "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר"?

כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵעַל הָעוֹלָם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לְדַרְגַּת תַּאֲוָה שֶׁל בָּשָׂר,

אָז הַשֵּׁם מַצִּיעַ לוֹ שֶׁיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל…

כְּדֵי שֶׁהֵם יִדְאֲגוּ לָתֵת בָּשָׂר לְיִשְׂרָאֵל.

בְּכָל זֹאת גַּם הַבָּשָׂר הִגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל בְּהַשְׁפָּעַת מֹשֶׁה וּבִזְכוּתוֹ,

כְּמוֹ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמֹּשֶׁה מַשְׁפִּיעַ וְנוֹתֵן לָנוּ וּבְעִקַּר הַשְׁפָּעַת וּנְתִינַת הַתּוֹרָה,

וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ דּוֹאֵג שֶׁנְּתִינַת הַתּוֹרָה תַּגִּיעַ לְכָל יְהוּדִי אַף הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר.

 

זֶהוּ מַמָּשׁ נֵס שֶׁתּוֹרָה שֶׁהִיא חָכְמַת הַשֵּׁם מַגִּיעָה לִבְנֵי אָדָם,

וְהֵם יְכוֹלִים לַעֲסֹק בָּהּ וּלְהָבִין אוֹתָהּ.

כִּי בֶּאֱמֶת אִם הַשֵּׁם רוֹצֶה הוּא יָכֹל לָתֵת מֵעַצְמוֹ הַכֹּל.

וְהוּא נָתַן לָנוּ מֵעַצְמוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת גְּדוֹלוֹת –

הוּא נָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַשַּׁיֶּכֶת רַק לוֹ,

וְנָתַן לָנוּ נְשָׁמָה שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בַּגּוּף שֶׁלָּנוּ.

 

לַחְשֹׁב שֶׁהַגּוּף שֶׁלָּנוּ הוּא כְּלִי לַנְּשָׁמָה זֶה בְּוַדַּאי מְרַגֵּשׁ!

לְהָבִין שֶׁאָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹקִים דּוֹמֶה לָאֱלֹקִים זֶה דָּבָר מְחַיֵּב!

כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם הִיא לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה וּלְגַלּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה.

וְאָכֵן חַיָּבִים אָנוּ לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְווֹת,

כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הָאֱלֹקִים שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹכֵנוּ – בְּרוּחֵנוּ נַפְשֵׁנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ.  

 

עָלֵינוּ רַק לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּשִׂמְחָה,

וְאָז נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה,

וְנִרְאֶה בְּגָלוּי שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל.

פרסום תגובה חדשה

test email