פרשת שופטים לילדים – גם ילדים ממנים שופטים ושוטרים

יום חמישי ב׳ אלול ה׳תשע״ג
גַּם יְלָדִים מְמַנִּים שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים – לִפְנֵי כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂים צָרִיךְ לַחְשֹׁב אִם הוּא טוֹב אוֹ לֹא טוֹב. צָרִיךְ לִבְחֹר בַּטּוֹב עַל פִּי תּוֹרָה וְעַל פִּי שֵׂכֶל וּמַחְשָׁבָה טְהוֹרָה. יֵשׁ לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה לִקְרֹא סְפָרִים מוֹעִילִים וּמְחַנְּכִים וכו'. בְּקִצּוּר, צָרִיךְ שְׁמִירָה וּפִקּוּחַ עַל הַשְּׁעָרִים, עַל כָּל מַה שֶּׁנִּכְנָס וְיוֹצֵא מֵהֶם.
מאת שולמית שמידע
בית כביש

 

יְלָדִים יְקָרִים, בּוֹאוּ נִחְיֶה עִם הַזְּמַן עִם פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שׁוֹפְטִים!

פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שׁוֹפְטִים פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ".

מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים.

שׁוֹפְטִים הֵם דַּיָּנִים שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָנוּ תּוֹרָה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה,

וְשׁוֹטְרִים הֵם הַמַּשְׁגִּיחִים שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת הָעֲבוֹדָה כָּרָאוּי.

 

מִצְוָה זוֹ שַׁיֶּכֶת לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ,

כִּי בְּעֶצֶם יֵשׁ גַּם שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים פְּרָטִיִּים לְכָל אָדָם וְהֵם קְרוֹבִים אֵלָיו מְאֹד,

הֵם אֲפִלּוּ נִמְצָאִים בְּתוֹכוֹ,

שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים אֵלֶּה הֵם הַמֹּחִין! (=הַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאָדָם)!

הַמֹּחִין הֵן הַחָכְמָה בִּינָה וְדַעַת שֶׁל הָאָדָם שֶׁעוֹזְרִים לוֹ לְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו.

הַשּׁוֹפְטִים צְרִיכִים לִהְיוֹת "בְּכָל שְׁעָרֶיךָ".

גַּם הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה קְרוֹבִים אֵלֵינוּ מְאֹד… הֵם חֵלֶק מֵאִתָּנוּ…

הֵם הָאֵיבָרִים שֶׁבְּגוּפֵנוּ – הַיָּדַיִם הָרַגְלָיִם הָעֵינַיִם הָאָזְנַיִם הַפֶּה כו' –

שֶׁמְּקַשְּׁרִים וּמְחַבְּרִים אוֹתָנוּ עִם הָעוֹלָם,

בָּאֵיבָרִים שֶׁלָּנוּ אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ,

אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים עוֹבְדִים שׁוֹמְעִים רוֹאִים מְדַבְּרִים וכו'.

וּבַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ מִתְגַּלּוֹת הַמִּדּוֹת שֶׁלָּנוּ.

 

אִם כֵּן יְלָדִים, לִפְנֵי כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂים צָרִיךְ לַחְשֹׁב אִם הוּא טוֹב אוֹ לֹא טוֹב.

צָרִיךְ לִבְחֹר בַּטּוֹב עַל פִּי תּוֹרָה וְעַל פִּי שֵׂכֶל וּמַחְשָׁבָה טְהוֹרָה.

יֵשׁ לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה לִקְרֹא סְפָרִים מוֹעִילִים וּמְחַנְּכִים וכו'.     

בְּקִצּוּר, צָרִיךְ שְׁמִירָה וּפִקּוּחַ עַל הַשְּׁעָרִים, עַל כָּל מַה שֶּׁנִּכְנָס וְיוֹצֵא מֵהֶם.

 

דָּבָר זֶה חָשׁוּב כָּל הַשָּׁנָה וּבִמְיֻחָד בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַתְּשׁוּבָה,

חֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְתַקֵּן כָּל דָּבָר בִּלְתִּי רָצוּי.

יְהוּדִי הוּא חֵלֶק מֵהַשֵּׁם וְלָכֵן בְּטִבְעוֹ הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תָּמִיד רַק אֶת הַטּוֹב.

יְהוּדִי בִּפְנִימִיּוּתוֹ הוּא לְמַעְלָה מֵהָעוֹלָם וְלֹא רוֹצֶה לַחְטֹא כְּלָל.

אֶלָּא שֶׁנְּשָׁמָה שֶׁל יְהוּדִי יָרְדָה לָעוֹלָם הַזֶּה וְהִתְלַבְּשָׁה בְּגוּף,

וְהַגּוּף וְהָעוֹלָם מַסְתִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וְאָז יְהוּדִי שׁוֹכֵחַ שֶׁהוּא חֵלֶק מֵהַשֵּׁם וְתַפְקִידוֹ לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה.

לָכֵן הוּא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ כָּל הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ שְׁלִיחוּת וְתַכְלִית בַּעֲבוֹדָתוֹ.

נִשְׁמָתוֹ יָרְדָה לְעוֹלָם – יְרִידָה צֹרֶךְ עָלֶיהָ!

גַּם כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נָקִי וּמְקֻשָּׁט לְהַשֵּׁם הֶחָפֵץ לִשְׁכֹּן בּוֹ בְּגָלוּי,

וְגַם כְּדֵי לַעֲזֹר לְנִשְׁמָתוֹ – לֹא לְתַקֵּן אוֹתָהּ שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ צְרִיכָה תִּקּוּן!

אַךְ לַעֲזֹר לָהּ לַעֲלוֹת כִּי יֵשׁ לָהּ עֲלִיָּה עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

תָּמִיד צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁרַק בִּגְלַל אַהֲבַת הַשֵּׁם אֵלֵינוּ נָתַן לָנוּ הַרְבֵּה מִצְווֹת.

וְהָעִקָּר הוּא שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁאָנוּ חֵלֶק מֵהַשֵּׁם מַמָּשׁ,

יֵשׁ לָנוּ קֶשֶׁר נִצְחִי עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וְהוּא תָּמִיד רוֹצֶה שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּאַהֲבָה.

לָכֵן כַּאֲשֶׁר אָנוּ חוֹזְרִים בַּתְּשׁוּבָה אֲנַחְנוּ לֹא רַק מְתַקְּנִים אֶת הַחֵטְא,

וְלֹא רַק מְתַקְּנִים אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּפְגְּמָה בַּחֵטְא,

אֶלָּא מַעֲלִים אוֹתָהּ לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיְתָה לִפְנֵי שֶׁיָּרְדָה לָעוֹלָם,

שֶׁאָז הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָזָק יוֹתֵר.

 

אָז בּוֹאוֹ נַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל עוֹד קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה,

וְנַשְׁפִּיעַ גַּם הַחֲבֵרִים שֶׁלָּנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂינוּ וּלְשַׁפְּרָם, 

כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה שֶׁל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה,

וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה,

לִשְׁנַת גְּאֻלָּה אֲמִתִּית וּשְׁלֵמָה.

פרסום תגובה חדשה

test email