יוֹם אֶחָד הֶחְלִיט קַרְנַף לָצֵאת לְחֻפְשָׁה

לְטַיֵּל הַרְחֵק מִבֵּיתוֹ שֶׁבַּחֻרְשָׁה,

רָץ בַּמִּדְבָּר וְעָבַר דֶּרֶךְ קָשָׁה,

וּבְסוֹף הַדֶּרֶךְ נִזְדַּמְּנָה לוֹ פְּגִישָׁה.

הִגִּיעַ לִשְׂפַת־הַיָּם וְהֵצִיץ בִּפְנִים,

רָאָה כָּרִישׁ מֻקָּף דָּגִים קְטַנִּים.

חָשַׁב אוּלַי זֶה הָאָב וְאֵלֶּה הַבָּנִים

מְטַיְּלִים בַּמַּיִם וְלֹא בֵּין הַגַּנִּים.

לְפֶתַע הֵצִיץ הַכָּרִישׁ מִן הַמַּיִם.

רָאָה חַיָּה שֶׁעַל אַפָּהּ קַרְנַיִם.

שָׁאַל בִּצְחוֹק וּמִצְמֵץ בָּעֵינַיִם?

אֵיךְ פִּיל כָּמוֹךָ נָפַל מִן הַשָּׁמַיִם?

עָנָה הַקַּרְנַף: נָא אַל תַּעֲלִיב וְאַל תַּשְׁפִּיל.

קֶרֶן בְּאַפִּי. שְׁמִי קַרְנַף וְלֹא פִּיל.

בַּקֶּרֶן הַזֹּאת אֶתְגּוֹנֵן וְאוֹיְבִי אַפִּיל,

וּמִי שֶׁיַּכֵּנִי מַכָּתִי בּוֹ אַכְפִּיל.

וְלָמָּה אֵינְךָ מִתְחַבֵּר עִם דָּגִים בְּנֵי גִּילְךָ?

וּמָה עוֹשָׂה לַהֲקַת דָּגִים קְטַנְטַנִּים מִסְּבִיבְךָ?

הִנֵּה פֹּה וְשָׁם דְּבוּקִים דָּגִים בְּבִטְנְךָ.

הַאִם הֵם בָּנֶיךָ אוֹ צַיִד לִסְעוּדָתְךָ?

עָנָה הַכָּרִישׁ:

קַרְנַפִּי, שְׁאֵלוֹתֶיךָ חַסְרוֹת הִגָּיוֹן.

דָּגִים קְטַנִּים אֵינָם עֲבוּרִי פִּתָּיוֹן.

הֲתַאֲמִין כִּי שׁוֹמֵר אֲנִי עֲלֵיהֶם מִכִּלָּיוֹן?

יֵשׁ לָהֶם אֵמוּן בִּי, הַגָּדוֹל וּבַעַל הַנִּסָּיוֹן.

וּכְשֶׁמִּזְדַּמֶּנֶת לִי אֲרוּחָה חֲגִיגִית מְדֻשֶּׁנֶת.

הֵם נֶהֱנִים מִן הַשִּׁירַיִם וְלֹא מִן הַשַּׁמֶּנֶת.

הַגְּדוֹלִים מַדְבִּיקִים עַצְמָם לְבִטְנִי הַשְּׁמַנְמֹנֶת,

וַאֲנִי מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם רַכֶּבֶת וְחֶבְרָה מְעַנְיֶנֶת.

וּמִי הַצִּפֳּרִים הַמְּהַלְּכוֹת עַל גַּבְּךָ?

הַמִּתְכּוֹנֵן אַתָּה לַעֲשׂוֹתָם אֲרוּחָתְךָ?

בִּמְקוֹם שֶׁתָּעִיר לִי הַבֵּט בְּעַצְמְךָ.

וְלָמָּה תַּחְשֹׁד בִּי בַּמּוּם שֶׁיֵּשׁ בְּךָ?

אָמַר הַקַּרְנַף:

צִפֳּרִים ?! אֵינֶנִּי אוֹכֵל דָּבָר אֶלָּא עֲשָׂבִים

וְהַצִּפֳּרִים בָּאוֹת לְהַצִּילֵנִי מֵרְמָשִׂים רְעֵבִים,

כִּי אֲנִי וְהַצִּפֳּרִים רֵעִים אֲהוּבִים,

וְזֶה לָזֶה תּוֹדָה רַבָּה חַיָּבִים.

כִּנִּים רַבּוֹת עַל גַּבִּי מִתְרוֹצְצוֹת,

מִסְתַּתְּרוֹת בְּעוֹרִי וְדָמִי מוֹצְצוֹת,

וְהַצִּפֳּרִים בְּאֹכֶל מְשֻׁבָּח חֲפֵצוֹת,

בּוֹלְעוֹת הַכִּנִּים וְאֶת גּוּפִי מְחַלְּצוֹת.

אֲנִי מְסַפֵּק לָהֶן מָזוֹן, וְהֵן מַכִּירוֹת טוֹבָה,

וּבִרְאוֹתָם בַּרְדְּלָס רַע אוֹ לְבִיאָה רְעֵבָה,

הֵן מַזְהִירוֹת אוֹתִי מִפְּנֵי צָרָה קְרוֹבָה.

וְלָכֵן אֲנִי גּוֹמֵל לָהֶן חִבָּה וְאַהֲבָה.

כִּי לַמְרוֹת כֹּחִי וְגָדְלִי רְאִיָּתִי קְצָרָה,

וְלַצִּפֳּרִים עֵינַיִם חַדּוֹת וּרְאִיָּה בְּהִירָה,

וּכְשֶׁמַּבְחִינוֹת בְּצָרָה מְזַנְּקוֹת בִּסְעָרָה

וּמְצַיְּצוֹת בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת לְאוֹת אַזְהָרָה.

וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁיָּעֵז לְהִסְתַּעֵר עָלַי,

אֶדְקְרֶנוּ בְּקַרְנִי אוֹ אֶדְרְסֶנוּ בְּרַגְלַי.

וּכְשֶׁאֲנִי רָץ שׁוּם חַיָּה לֹא תַּעֲבֹר לְפָנַי.

וְכֵיצַד תִּתְגּוֹנֵן אַתָּה, נָא הַשְׁמַע לְאָזְנַי.

עָנָה הַכָּרִישׁ:

בַּמַּיִם אֵין לִי אוֹיְבִים,

וְאֵינֶנִּי פּוֹחֵד מִזָּרִים מִתְקָרְבִים.

לֹא הַכֹּל אוֹתִי מְבִינִים,

אַךְ יֵשׁ לִי חֲבֵרִים הֵם הַדָּגִים הַקְּטַנִּים.

אָמַר הַקַּרְנַף:

אַתָּה מְשָׁרֵת אֶת הַדָּגִים הַמְפֻנָּקִים,

אַף עַל פִּי שֶׁלְּךָ דָּבָר אֵינָם נוֹתְנִים.

וַאֲנִי – אֶת הָעוֹפוֹת הַקְּטַנִּים,

שֶׁמַּרְחִיקִים מִגּוּפִי אֶת הַכִּנִּים.

כָּךְ חַיִּים בְּיַחַד חַיֵּי אַחְדוּת וְאַחֲוָה;

חַיִּים יָפִים שֶׁל נְתִינָה וְאַהֲבָה,

חַיִּים שֶׁל מְסִירוּת וַעֲנָוָה,

חַיִּים שֶׁל שִׂמְחָה מְלֵאֵי חֶדְוָה.

רָאִיתָ אֶת הַצְּפַרְדֵּעַ זֶה הַקָּטָן,

בְּקִרְקוּרָיו הָעַזִּים סִמָּן לַצִּפֳּרִים נָתַן.

כְּשֶׁהִתְקָרֵב תַּנִּין רָעֵב גָּדוֹל כְּלִוְיָתָן,

הֵם בָּרְחוּ מִמֶּנּוּ כְּמוֹ מִפְּנֵי שָׂטָן.

וְהַבֵּט בַּסֶּלַע שָׁם בָּעֲלִיָּה,

מַה נָּעִים וּמַרְהִיב מַרְאֶה הַצִּמְחִיָּה.

הֲלֹא זֶה שִׁתּוּף פְּעֻלָּה שֶׁל אַצָּה וּפִטְרִיָּה,

וּבְיַחַד הֵן מִשְׁתַּלְּבוֹת לַחֲזָזִית יְפֵהפִיָּה.

הֵן חַיּוֹת בְּפַשְׁטוּת וְאֵינָן דּוֹרְשׁוֹת נוֹחוֹת.

רַק קְצָת אֶבֶן, קְצָת אוֹר וּמְעַט לַחוּת.

כִּי אַצָּה וּפִטְרִיָּה חַיּוֹת בִּידִידוּת,

וְהֵן פּוֹרְחוֹת בְּיַחַד בִּזְכוּת הָאַחְדוּת.

סֻכָּר יֵשׁ לָהֶן מִתָּאֵי הָאַצָּה הַיְּרֻקִּים,

וּמַיִם וְחָמְרֵי מָזוֹן עֲלֵי הַפִּטְרִיָּה מְסַפְּקִים.

הֵם מְאֻשָּׁרִים בְּחַיֵּיהֶם וְאֵינָם מְפֻנָּקִים,

וְלָכֵן זוֹכִים לִחְיוֹת יַחְדָּו חַיִּים אֲרֻכִּים

צָרִיךְ לְלַמֵּד אֶת כָּל הַחַיּוֹת

לִחְיוֹת בְּשִׁתּוּף פְּעֻלָּה כְּמוֹ הַחֲזָזִיּוֹת.

חַיִּים קַלִּים וּבְלִי בְּעָיוֹת

בְּשָׁלוֹם וְרֵעוּת כְּמוֹ אֲחָיוֹת.

עָנָה הַכָּרִישׁ:

קַרְנַף יָקָר, סְלַח לִי עַל צְחוֹקֵי הָרִאשׁוֹן,

זֶה הָיָה כָּכָה סְתָם רַק בַּחֲצִי לָשׁוֹן.

לִפְעָמִים אֲנִי מִתְנַהֵג כְּמוֹ יְצוּר טִפְּשׁוֹן.

אָנָּא שְׁכַח זֹאת לִפְנֵי שֶׁתֵּלֵךְ לִישֹׁן.

בֹּא נִפָּגֵשׁ כָּאן תָּמִיד עַל הַחוֹף.

נוּכַל בְּצַוְתָּא לֵהָנוֹת מִן הַנּוֹף.

נְפַטְפֵּט וּנְסַפֵּר סִפּוּרִים בְּלִי סוֹף.

וּבְיַחַד חֲוָיוֹת בְּלִי גְּבוּל נֶאֱסֹף.

אָמַר הַקַּרְנַף:

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם אָבֹא שׁוּב הֵנָּה.

כָּאן אֵין לִי בַּיִת וְלֹא מְקוֹם לִינָה.

עַכְשָׁו אֵלֵךְ לְבֵיתִי לִפְנֵי רֶדֶת הַלַּיְלָה,

כִּי דַּרְכִּי אֲרֻכָּה וּכְלָל לֹא קַלָּה.

עָנָה הַכָּרִישׁ:

תּוֹדָה שֶׁטָּרַחְתָּ לְהַגִּיעַ עַד הֲלֹם.

לִרְאוֹת שׁוּב פָּנֶיךָ אֶשְׁאַף וְאֶחְלֹם.

אֶלְמַד לְדַבֵּר בְּנַחַת בְּלִי לַהֲלֹם,

וּבֵינְתַיִם נִפָּרֵד בִּידִידוּת וְשָׁלוֹם.

מַה לּוֹמְדִים מִשִּׁיר זֶה?

יְלָדִים יְקָרִים, מִשִּׁיר זֶה לוֹמְדִים הַרְבֵּה עַל עוֹלַם הַטֶּבַע וְעַל הַחַיִּים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים שׁוֹנִים. יֵשׁ בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁחַיִּים בְּהַרְמוֹנְיָה וּבִידִידוּת זֶה עִם זֶה, וְיֵשׁ בַּעֲלֵי חַיִּים טוֹרְפִים הַמַּזִּיקִים לַאֲחֵרִים. לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם לֹא רַק בֵּין בְּנֵי אָדָם אֶלָּא בֵּין כָּל הַיְּצוּרִים, עַד שְׁ"וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם צְבִי יִרְבַּץ"…