בְּפָרָשַׁת כִּי תָּבוֹא מַזְמִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ אוֹתָנוּ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

וּמִיָּד אַחֲרֵי זֶה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַבִּכּוּרִים.

הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה זוֹ לְמִצְוַת בִּכּוּרִים,

אֲפִלּוּ שֶׁהִיא מִצְוָה פְּרָטִית הַתְּלוּיָה בָּאָרֶץ וְקַיֶּמֶת רַק בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם,

כִּי מִצְוַת בִּכּוּרִים הִיא מִצְוָה מְיֻחֶדֶת הַמְּלַמֶּדֶת עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם.

בְּמִצְוַת בִּכּוּרִים יְהוּדִי שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ("אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ"),

מִתְבַּקֵּשׁ לָקַחַת מִפֵּרוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וּלְהָבִיא אוֹתָם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

הוּא מַנִּיחַ אוֹתָם שָׁם לִפְנֵי הַכֹּהֵן כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהַכֹּל שַׁיָּךְ לְהַשֵּׁם.

גַּם לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אוֹתָם מֵהַשֵּׁם הֵם עֲדַיִן שֶׁל הַשֵּׁם,

שֶׁהֲרֵי "לְהַשֵּׁם הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ!"

לָכֵן כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא בְּקוֹל אֶת מִקְרָא הַבִּכּוּרִים לִפְנֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,

הוּא כְּאִלּוּ מַכְרִיז וְאוֹמֵר, שֶׁהוּא עַצְמוֹ וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שַׁיָּךְ לְהַשֵּׁם,

וְרַק שֶׁהַשֵּׁם בְּרֹב חֲסָדָיו נוֹתֵן לוֹ הַרְבֵּה מַתָּנוֹת,

לְפִיכָךְ הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם וּמוֹדֶה לוֹ.

וְאָכֵן "יְהוּדִי" וְ"הוֹדָאָה" שֶׁל יְהוּדִי הֵם דָּבָר אֶחָד.

יְהוּדִי כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא – תָּמִיד מוֹדֶה לְהַשֵּׁם.

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁיְּהוּדִי אוֹמֵר בַּבֹּקֶר מִיָּד כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר הוּא:

"מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחְזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ"…

כַּאֲשֶׁר מְסַיֵּם אֲרוּחָתוֹ הוּא אוֹמֵר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן:

"נוֹדֶה לְךָ הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה,

וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"…

בִּתְפִלַּת עֲמִידָה הוּא אוֹמֵר: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ שֶׁאַתָּה הוּא הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ…

וּבְאוֹתָהּ בְּרָכָה הוּא מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר:

"נוֹדֶה לְךָ הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ,

וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם"…

הוּא מוֹדֶה לְהַשֵּׁם שֶׁנָּטַע בְּתוֹכוֹ אֶת נַפְשׁוֹ הָאֱלֹקִית

שֶׁהִיא "חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ".

לָכֵן לֹא רַק מַה שֶּׁנִּתֵּן לוֹ מִשָּׁמַיִם שַׁיָּךְ לְהַשֵּׁם אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ שַׁיָּךְ לְהַשֵּׁם.

וּכְמוֹ שֶׁבִּכּוּרִים קוֹדְמִים לִשְׁאַר פֵּרוֹת,

כָּךְ עַם יִשְׂרָאֵל קָדְמוּ לִשְׁאַר הַנִּבְרָאִים וְהֵם לְמַעְלָה מֵהֶם,

כִּי הַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל.

כָּל יְהוּדִי יוֹדֵעַ שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם

וְתַפְקִידוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַשֵּׁם שֶׁנִּמְצָא בָּעוֹלָם בְּהֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם,

עַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת כִּרְצוֹן הַשֵּׁם.

וְהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד "לִפְנֵי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ" בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,

שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים לוֹ בְּיוֹתֵר כְּמוֹ הַבִּכּוּרִים שֶׁמְּקוֹמָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

אָז, יְלָדִים יְקָרִים, הָבָה נִזְכֹּר תָּמִיד וּבִמְיֻחָד בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה,

שֶׁאָנוּ הַ"בִּכּוּרִים" שֶׁל הַשֵּׁם וּמְאֻחָדִים עִם הַשֵּׁם לְגַמְרֵי בְּאַהֲבָה רַבָּה וַעֲמֻקָּה –

"אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי".

וְנִזְעַק אֶל הַשֵּׁם – "עַד מָתַי לַגָּלוּת הַנּוֹרָאָה?…

עַד מָתַי יִהְיֶה הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם?…

אָנוּ רוֹצִים בְּגִלּוּי הַשֵּׁם בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה!… 

רְצוֹנֵנוּ לִהְיוֹת "בִּכּוּרִים לְהַשֵּׁם" בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ!

אָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לְהִכָּנֵס לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים!

יְהִי רְצוֹן שֶׁבְּשַׁבָּת זוֹ פָּרָשַׁת כִּי תָּבוֹא ח"י אֱלוּל

נִזְכֶּה לָשֶׁבֶת בְּשֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ וּלְהִתְרָאוֹת אִתּוֹ,

בִּזְכוּת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן שֶׁנּוֹלְדוּ בְּח"י אֱלוּל.

וְנִזְכֶּה לְכָל הַיִּעוּדִים הַנִּפְלָאִים שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה,

עַד לְ"וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הַשֵּׁם כַּמַּיִם לְיָם מְכַסִּים".