פרשת נח לילדים – המשמעות הרוחנית של הקשת בענן

הקראת כתבה
יום חמישי כ״ט תשרי ה׳תשע״ד
קֶשֶׁת בֶּעָנָן הִיא תּוֹפָעָה טִבְעִית אוּלָם מֵאֲחוֹרֶיהָ מִסְתַּתֵּר רַעְיוֹן רוּחָנִי עָמֹק. קֶשֶׁת קְשׁוּרָה בָּעֲנָנִים וְהִיא אַף נוֹצֶרֶת מִמַּגָּע שֶׁל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בֶּעָנָן, אוּלָם יֵשׁ עֲנָנִים שֶׁמְּאִירִים וְיֵשׁ עֲנָנִים הַמַּחְשִׁיכִים. עֲנָנִים קַלִּים – אֶפְשָׁר לִרְאוֹת דַּרְכָּם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וִיכוֹלָה לְהִוָּצֵר בָּהֶם הַקֶּשֶׁת, אוּלַם עֲנָנִים כְּבֵדִים מַחְשִׁיכִים, וּבָהֶם לְעוֹלָם לֹא נִרְאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת. מַשְׁמַע, לְאַחֵר הַמַּבּוּל הִשְׁתַּנָּה מַצַּב הָעֲנָנִים.
מאת שולמית שמידע
שמיים כחולים

בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית לָמַדְנוּ עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם – עוֹלָם יָפֶה כָּל כָּךְ,

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם – דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי וּמְדַבֵּר – עוֹלָם מֻשְׁלָם!

וְהִנֵּה לֹא עָבַר זְמַן רַב מֵאָז הַבְּרִיאָה… פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת!…

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ אֵינוֹ מְרֻצֶּה מֵהָעוֹלָם שֶׁבָּרָא וְהוּא רוֹצֶה לְהַחְרִיב אוֹתוֹ.

לֹא בָּאַשׁ וְלֹא בָּרַעַשׁ (=רְעִידַת אֲדָמָה) אֶלָּא בַּמַּיִם.

הָעוֹלָם מְקֻלְקָל וְצָרִיךְ לְטַהֵר אוֹתוֹ עַל יְדֵי מַיִם.

כִּי רַק בְּכֹחַ הַמַּיִם לְטַהֵר מִטֻּמְאָה וּמִקִּלְקוּל דֻּגְמַת מִקְוֶה שֶׁמְּטַהֵר טְמֵאִים,

וְכַמַּיִם שֶׁיִּזְרֹק עָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא כְּדֵי שֶׁנִּטְהַר.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאֵ-ל הַטּוֹב, בָּרָא עוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם וְלֹא כְּדֵי לְהַחְרִיבוֹ,

כְּשֶׁנֹּחַ יוֹצֵא מִן הַתֵּבָה הוּא נִשְׁבַּע לְנֹחַ שֶׁלֹּא יָבִיא עוֹד מַבּוּל לְעוֹלָם,

הוּא אַף מְבָרֵךְ אֶת נֹחַ "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְּאוּ אֶת הָאָרֶץ" כִּי הוּא רוֹצֶה בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם.

וּלְאוֹת בְּרִית שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל הוּא מַבְטִיחַ אֶת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.

קֶשֶׁת בֶּעָנָן הִיא תּוֹפָעָה טִבְעִית אוּלָם מֵאֲחוֹרֶיהָ מִסְתַּתֵּר רַעְיוֹן רוּחָנִי עָמֹק.

קֶשֶׁת קְשׁוּרָה בָּעֲנָנִים וְהִיא אַף נוֹצֶרֶת מִמַּגָּע שֶׁל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בֶּעָנָן,

אוּלָם יֵשׁ עֲנָנִים שֶׁמְּאִירִים וְיֵשׁ עֲנָנִים הַמַּחְשִׁיכִים.

עֲנָנִים קַלִּים – אֶפְשָׁר לִרְאוֹת דַּרְכָּם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וִיכוֹלָה לְהִוָּצֵר בָּהֶם הַקֶּשֶׁת,

אוּלַם עֲנָנִים כְּבֵדִים מַחְשִׁיכִים, וּבָהֶם לְעוֹלָם לֹא נִרְאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת.

כָּךְ בְּרוּחָנִיּוּת יֵשׁ "שָׁלוֹשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת" הַמַּסְתִּירוֹת אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי בָּעוֹלָם,

כְּמוֹ עֲנָנִים כְּבֵדִים הַמַּסְתִּירִים אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

אוּלָם יֵשׁ גַּם "קְלִפַּת נֹגַהּ" שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם רַע וְגַם טוֹב וְאֶפְשָׁר לְהָפְכָהּ לְטוֹב מֻחְלָט,

דֻּגְמַת הָעֲנָנִים הַקַּלִּים.

לִפְנֵי הַמַּבּוּל הָיָה הָעוֹלָם גַּס וְחָמְרִי וְלֹא מְזֻכָּךְ.

שָׁלְטוּ בּוֹ שְׁלוֹשׁ הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת בִּלְבַד וְלֹא רָאוּ אֶת אוֹר ה'…

לָכֵן מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס וּבְנֵי אָדָם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם.

וְגַם בְּגַשְׁמִיּוּת הָיוּ הָעֲנָנִים כְּבֵדִים וּשְׁחֹרִים שֶׁהִסְתִּירוּ אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לַחֲלוּטִין,

לָכֵן לֹא הָיְתָה קֶשֶׁת בֶּעָנָן.

אַחֲרֵי הַמַּבּוּל הִזְדַּכֵּךְ הָעוֹלָם,

כְּבָר אֵין עֲנָנִים כְּבֵדִים כָּל כָּךְ,

וְלַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת הַמַּסְתִּירוֹת אֶת אוֹר הַשֵּׁם אֵין כְּבָר שְׁלִיטָה עַל הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה.

הָעוֹלָם הֵחֵל לְקַבֵּל חַיּוּת מִקְּלִפַּת נֹגַהּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם טוֹב,

וְהַשָּׁמַיִם מִתְכַּסִּים בַּעֲנָנִים קַלִּים הַמְּגַלִּים אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.

מֵאָז הַמַּבּוּל כְּבָר הָעוֹלָם מֵאִיר יוֹתֵר וּמַבְחִינִים בֵּין אוֹר לַחֹשֶׁךְ וּבֵין טוֹב לָרֵעַ,

כְּבָר אֶפְשָׁר לְבָרֵר אֶת הַטּוֹב מִן הָרַע, נִתָּן לְזַכֵּךְ אֶת הָעוֹלָם.

אֶפְשָׁר לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָהּ אֶת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת הָרוּחָנִיִּים,

שֶׁהֵם שְׁלוֹשׁ הַמִּדּוֹת: חֶסֶד גְּבוּרָה וְרַחֲמִים הַמְּבַטְּלִים אֶת שְׁלוֹשׁ הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת.

עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה הֶעָנָן הַמַּחְשִׁיךְ הוֹפֵךְ לַעֲנַן מֵאִיר,

וְדֶרֶךְ הֶעָנָן מְאִירָה הַקֶּשֶׁת הַמַּזְכִּירָה לָנוּ אֶת הַבְּרִית וְהַהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל.

אִם כֵּן, יְלָדִים יְקָרִים, יֵשׁ עֲנָנִים טוֹבִים שֶׁעוֹזְרִים לְהָאִיר וּלְגַלּוֹת וְיֵשׁ עֲנָנִים שְׁחֹרִים שֶׁמַּחְשִׁיכִים.

דֻּגְמָה לְעָנָן טוֹב רָאִינוּ אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם: "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ", הַשֵּׁם עָנָה לוֹ: "כִּי לֹא יִרְאַנִי אָדָם וָחַי".

כִּי הָאוֹר הָאֱלֹקִי הוּא אוֹר גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁבָּשָׂר וְדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים,

אוּלָם בְּמַתַּן תּוֹרָה זָכָה מֹשֶׁה לְהִכָּנֵס דַּוְקָא בְּתוֹךְ עָנָן כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר אֱלֹקִי.

וּכְמוֹ הַמָּגֵן הָעוֹטֵף אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁרַק דַּרְכּוֹ אָנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

לֶעָתִיד לָבוֹא יֵעָלְמוּ כָּל הַהֶסְתֵּרִים וְהַהַעְלָמוֹת, יְבֻטְּלוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הָעֲנָנִים,

וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי עַיִן בְּעַיִן,

בִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים.

שֶׁרַק הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת לָנוּ כֹּחַ וְעֹז לִרְאוֹת אֱלֹקוּת,

וּכְמוֹ שֶׁהֻבְטַחְנוּ "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ".

פרסום תגובה חדשה

test email