פרשת ויגש לילדים – יהודה ויוסף מתאחדים

הקראת כתבה
יום ראשון כ״ט כסלו ה׳תשע״ד
יוֹסֵף וִיהוּדָה דּוֹמִים כָּעֵת לְ"שָׁמַיִם" וָ"אָרֶץ" לְ"צוֹמֵחַ" וְ"דוֹמֵם", יוֹסֵף (מִלְּשׁוֹן תּוֹסֶפֶת וְרִבּוּי) תָּמִיד מוֹסִיף לִגְדֹּל לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב דֻּגְמַת הַצּוֹמֵחַ. תָּמִיד הוּא עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה עַד לְרוּם הַמַּעֲלוֹת, כִּי הוּא צַדִּיק עֶלְיוֹן, לְעֻמָּתוֹ, יְהוּדָה מִלְּשׁוֹן הוֹדָאָה, דּוֹמֶה לְ"דוֹמֵם" – שִׂיא הַבִּטּוּל. וּכְפִי שֶׁרוֹאִים בְּמַעֲמַד הַמִּפְגָּשׁ שֶׁבֵּין יוֹסֵף לְאֶחָיו, יוֹסֵף הוּא לְמַעְלָה מִיהוּדָה. הוּא "הַשַּׁלִּיט עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם", הוּא הַמַּשְׁבִּיר אֹכֶל וּמַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְכֻלָּם. לָכֵן יְהוּדָה נִגַּשׁ לְיוֹסֵף לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת הַשֶּׁפַע.
מאת שולמית שמידע
עץ ענק

כַּמָּה מְרַגֵּשׁ סִפּוּר הַמִּפְגָּשׁ שֶׁל יוֹסֵף וְאֶחָיו,

עַד לְשִׂיא הַהִתְרַגְּשׁוּת בְּסוֹף פָּרָשַׁת מִקֵּץ…

כַּאֲשֶׁר הָאַחִים מָאֳשָׁמִים בִּ"גְנֵבַת הַגָּבִיעַ" וְחוֹזְרִים לְיוֹסֵף…

כָּאן אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לַעֲצֹר אַף שֶׁהִגַּעְנוּ לְסוֹף פָּרָשַׁת מִקֵּץ,

וּכְשֶׁהַנְּשִׁימָה נֶעֱצֶרֶת מֵהַתַּרְחִישׁ הַמְּרַתֵּק,

אָנוּ זוֹרְמִים יָשָׁר לְלֹא הַפְסָקָה לְפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ.

עַל פִּי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה מִתְרַחֲשִׁים פֹּה דְּבָרִים נַעֲלִים

שֶׁתּוֹצְאוֹתֵיהֶם יַשְׁפִּיעוּ לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת.

 

"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי"…

יְהוּדָה נִגַּשׁ אֶל יוֹסֵף בְּבִטּוּל גָּמוּר, כִּי הוּא מַכִּיר בְּמַעֲלַת יוֹסֵף.

הוּא רוֹצֶה לְהִתְאַחֵד אִתּוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת.

יוֹסֵף וִיהוּדָה, נַעֲשִׂים בְּחִינַת "מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל",

וְכַאֲשֶׁר מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל בְּרָמָה שֶׁל "יוֹסֵף וִיהוּדָה" מִתְאַחֲדִים,

הֲרֵי שֶׁגַּם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, מִתְאַחֲדִים.

 

יְדוּעָה הַשְּׁאֵלָה: מִי קָדַם לְמִי "הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ" אוֹ "הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם"?…

מֶה חָשׁוּב יוֹתֵר?…

הַתּוֹרָה מְעִידָה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" –

לְפִי זֶה, שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה;

אוּלָם הַתּוֹרָה גַּם אוֹמֶרֶת: "בְּיוֹם עֲשׂוֹת הַשֵּׁם אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם",

לְפִי זֶה אֶרֶץ נִבְרְאָה תְּחִלָּה.

וְאָמְנָם שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה, אֲבָל אֶרֶץ קָדְמָה לַכֹּל בְּמַחְשָׁבָה.

שֶׁהֲרֵי "סוֹף מַעֲשֶׂה עוֹלֶה תְּחִלָּה בְּמַחְשָׁבָה".

 

"מַחְשָׁבָה" אוֹתִיּוֹת "חָשַׁב מַה" וּכְמוֹ שֶׁמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן אוֹמְרִים "וְנַחְנוּ מָה" –

"מַה" מְבַטֵּא אֶת תַּכְלִית הַבִּטּוּל!… שִׂיא הָעֲנָוָה!…

זוֹהִי מַהוּתָהּ וּמַעֲלָתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ הַמּוּכָנָה לִהְיוֹת מִדְרָס תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּל…

זוֹהִי מַעֲלַת הַבִּטּוּל (=עֲנָוָה) שֶׁהִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה וְנַעֲלֵית עַל כָּל הַמִּדּוֹת.

עָלֵינוּ לִלְמֹד מֵהָאָרֶץ וְלִדְמוֹת לָהּ עַד לְ"וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה",

כִּי הָעֲנָוָה הִיא הַתַּכְלִית וְהַמַּטָּרָה שֶׁל עֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת.

 

אָכֵן, שֹׁרֶשׁ הָאָרֶץ הַמְּסַמֵּל אֶת הַבִּטּוּל וְהָעֲנָוָה הוּא נַעֲלֶה בְּיוֹתֵר,

לָכֵן דַּוְקָא לָאָרֶץ יֵשׁ כֹּחַ וִיכֹלֶת לְהַצְמִיחַ צְמָחִים: עֵצִים, פְּרָחִים וְכַדּוֹמֶה בְּלִי גְּבוּל.

עַד שֶׁכֻּלָּנוּ, הֵן הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי וְהֵן הַמְּדַבֵּר, מְקַבְּלִים מִן הָאָרֶץ,

אַף שֶׁהִיא נִרְאֵית דּוֹמֵם וּבְלִי חַיּוּת.

אֲפִלּוּ לַ"צּוֹמֵחַ" הַגָּדֵל אֵין הַמַּעֲלָה שֶׁל הַדּוֹמֵם בִּהְיוֹתוֹ "מִתְנַשֵּׂא".

 

הַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָאָדָם עִם הַרְגָּשַׁת "יֵשׁוּת" (=גַּאֲוָה),

וַעֲבוֹדַת הַיְּהוּדִי לַהֲפֹךְ אֶת הַ"יֵשׁ הַנִּבְרָא" לְ"אַיִן";

רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֶת הַבּוֹרֵא, אֶת הַ"יֵשׁ הָאֲמִתִּי" הַמִּסְתַּתֵּר בָּעוֹלָם.

כִּי כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִתְבַּטֵּל הוּא הוֹפֵךְ לִכְלִי רֵיק הַמִּתְמַלֵּא קְדֻשָּׁה,

וּכְמַאֲמָר: "כְּלִי רֵיקָן מַחְזִיק".

כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מְרוֹקֵן אֶת הַרְגָּשַׁת הַגַּאֲוָה וְהַיֵּשׁוּת מֵעַצְמוֹ,

הוּא מְפַנֶּה מָקוֹם לְאוֹר הַשְּׁכִינָה,

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא:

"אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹרֶה, אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁבָּטֵל אֶצְלוֹ".

 

הַזְּמַן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְבִטּוּל הַרְגָּשַׁת הַיֵּשׁוּת הוּא בִּזְמַן הַתְּפִלָּה,

כִּי אָז יְהוּדִי עוֹלֶה בְּסֻלַּם הַקְּדֻשָּׁה עַד שֶׁבְּהַגִּיעוֹ לִתְפִלַּת עֲמִידָה

הוּא מַגִּיעַ לְעוֹלַם הָאֲצִילוּת,

לָכֵן הוּא מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עֲמִידָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בְּאוֹתִיּוֹת דּוֹמְמוֹת

("דְּמָמָה" מִלְּשׁוֹן "דּוֹמֵם").

אָז הוּא מִתְבַּטֵּל בִּטּוּל מֻחְלָט לִפְנֵי "הָאֵ-ל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא" וּמִתְכַּלֵּל בּוֹ.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּאֲשֶׁר מַשְׁפִּיל קוֹמָתוֹ בַּהִשְׁתַּחֲוָיוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה…

הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין וְאֵינוֹ מַשִּׂיג מַהוּ אֱלֹקִים,

לָכֵן הוּא רַק אוֹמֵר: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ"… אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ הַשֵּׁם, אַף שֶׁאֵינֶנִּי מֵבִין.

וּבְסַיְּמוֹ אֶת הַתְּפִלָּה הוּא מִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם: אָנָּא הַשֵּׁם "וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה" –

אָנָּא הַשֵּׁם, תַּמְשִׁיךְ לְהַשְׁרוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה בְּתוֹכִי גַּם לְאַחַר הַתְּפִלָּה,

כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם בִּי בֶּאֱמֶת "פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ".

 

יוֹסֵף וִיהוּדָה דּוֹמִים כָּעֵת לְ"שָׁמַיִם" וְ"אֶרֶץ", לְ"צוֹמֵחַ" וְ"דוֹמֵם";

יוֹסֵף (מִלְּשׁוֹן תּוֹסֶפֶת וְרִבּוּי) תָּמִיד מוֹסִיף לִגְדֹּל לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב דֻּגְמַת הַצּוֹמֵחַ.

תָּמִיד הוּא עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה עַד לְרוּם הַמַּעֲלוֹת, כִּי הוּא צַדִּיק עֶלְיוֹן,

לְעֻמָּתוֹ, יְהוּדָה מִלְּשׁוֹן הוֹדָאָה, דּוֹמֶה לְ"דוֹמֵם" – שִׂיא הַבִּטּוּל.

וּכְפִי שֶׁרוֹאִים בְּמַעֲמַד הַמִּפְגָּשׁ שֶׁבֵּין יוֹסֵף לְאֶחָיו, יוֹסֵף הוּא לְמַעְלָה מִיהוּדָה.

הוּא "הַשַּׁלִּיט עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם", הוּא הַמַּשְׁבִּיר אֹכֶל וּמַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְכֻלָּם.

לָכֵן יְהוּדָה נִגַּשׁ לְיוֹסֵף לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת הַשֶּׁפַע.

 

לֶעָתִיד לָבֹא תִּתְגַּלֶּה מַעֲלַת יְהוּדָה, מַעֲלַת הַבִּטּוּל.

יוֹסֵף וִיהוּדָה יִתְחַבְּרוּ בְּיַחַד בְּחִבּוּר אֲמִתִּי וּמֻשְׁלָם,

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיְּהוּדָה יִתְעַלֶּה עַל יוֹסֵף, עַד שֶׁ"וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם".

 

גַּם אִשָּׁה שֶׁהַיּוֹם הִיא בִּבְחִינַת מְקַבֵּל,

לֶעָתִיד לָבֹא תִּתְאַחֵד עִם בַּעֲלָהּ הַמַּשְׁפִּיעַ בְּאִחוּד מֻשְׁלָם.

גַּם עַם יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל,

הַכַּלָּה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּחִינַת מְקַבֵּל,

יִתְאַחֵד בִּשְׁלֵמוּת עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ שֶׁהוּא הַמַּשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ

בְּקֶשֶׁר שֶׁל חָתָן וְכַלָּה.

 

בְּיָמֵינוּ, כַּאֲשֶׁר הֶחָתָן מְקַדֵּשׁ אֶת הַכַּלָּה הִיא שׁוֹתֶקֶת – "כְּאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו",

אוּלָם לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁתִּתְגַּלֶּה מַעֲלַת הָאִשָּׁה,

הַכַּלָּה תַּעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה וְתִהְיֶה בִּבְחִינַת מַשְׁפִּיעַ,

וּכְמַשְׁפִּיעָה גְּדוֹלָה יִשָּׁמַע קוֹלָהּ…

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ שָׁרִים בְּכָל חֲתֻנָּה:

"עוֹד יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם… קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה"…

לָכֵן גַּם תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה תֵּאָמֵר בְּקוֹל רָם…

 

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הָעוֹלָם מִתְקַדֵּם לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה

וְלִקְרַאת הָאִחוּד הַמֻּשְׁלָם שֶׁבֵּין הַשֵּׁם לְעַמּוֹ…

עַל יְדֵי הַחֲתֻנָּה שֶׁבֵּין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל – הַכַּלָּה, לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – הֶחָתָן.

אָז תִּהְיֶה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ".

 

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email