הוא יטפל בך

יום רביעי כ״ג טבת ה׳תשע״ד
באותו יום חתם יניב חוזה על הדירה ברחובות ובני הזוג עברו אליה. כאשר העביר את חפציו הופתע לגלות שיש ברחובות קהילת חב”ד פורחת ומשגשגת. וכך זכו להקים בית חסידי משפיע והתקיים בהם גם המכתב השני ב”אגרות קודש”…
מאת עודד מזרחי
ציפורים אנשים

 

לפני שחרורו מהצבא החל יניב לעבוד עם אביו בעסקי הנדל"ן והרוויח כסף רב. לחופשת השחרור הגיע עם מכונית הונדה-קופה חדשה ומרשימה עם כל השכלולים. הוא עסק במכירת פרויקטים במערב ראשון לציון, התחכך עם קבלנים, אדריכלים ועורכי דין, כל המי ומי של עסקי הנדל"ן. הוא עבד הרבה ומצא פורקן בבזבוז כסף בבילויים.

בגיל 21 כבר הגיע אל החלום. היתה לו עליית גג בבית הוריו עם חלון לעבר השמיים. לילה אחד חזר מהבילוי הנוצץ שבו היה מרכז העניינים. לפתע הרגיש רע מאוד ובכה מול החלון השמיימי. היה ממש מדוכא ולא ידע מדוע. הכל נראה לו כה מגושם וריקני. הוא ראה אנשים עשירים מאוד, אבל מאידך עניים לגמרי בנפש, אנשים עצבניים, קמצנים וממורמרים בלי טיפת שמחת חיים. הדבר עורר בו מחשבות רבות והוא החל לחוש ברעב פנימי. 

עובדת בעסק שלהם, שהיתה קשורה למדיטציות, סיפרה לו פעם:

"יש הילר מדהים שמלמד מדיטציות והילינג בחולון."

בגלל שברון הנפש היה יניב פתוח להצעות. הוא נכנס לתחום ההילינג והתקדם בו מבלי לעזוב את עבודתו. במשך שנתיים עשה הילינג ואפילו עזר למטפל לערוך טיפולים. הוא התקדם וראה הצלחות בריפויים, ראה אנשים עם בעיות גופניות ממשיות שנרפאו בדרך הזו.

יניב למד בתיכון במגמה ביולוגית-מדעית. לא היה לו קשר לעולם הרוח והמיסטיקה. ההילינג נתן לו להבין שיש משהו מעבר לחומר, שיש מימד רוחני. היתה אפילו תפילה לאלוקים שיתן לו את הכח לרפא. אז החל לשקוע בקריאת ספרות רוחנית, מצא קומבינת פלאים לחבר בין הגשמיות לרוחניות. זה היה כיף לא מחייב. אנשים התפעלו מפעילותו, והוא יצר קשרים חברתיים.

פעם ישב עם אחותו בקופת חולים בראשון לציון. לפתע הגיעה למקום חבורת חסידי חב"ד להדליק חנוכייה. החולים, שהיו מדוכדכים מטבע הדברים, לא התלהבו. החסידים החלו לרקוד ויניב קם ורקד איתם. אחותו אמרה לו בתדהמה: "לא האמנתי שתרקוד איתם. זה לא אתה!…"

הוא חש לפתע שפגש אנשים שמחים באמת, מן שמחה בטהרתה. זה נגע בו מאוד, אבל הוא חזר מיד לשגרה.

אחרי שנתיים החל להרגיש שכל העסק של ההילינג לא כל-כך אמיתי. היה לו קול פנימי שאמר לו שכל מה שהוא עושה, זה לא זה. היו לו ייסורי מצפון. בכל פעם שטיפל בפציינט הרגיש שאלוקים לא רוצה שיעשה זאת.

שוב הגיע לשוקת שבורה וחשב: אם אעזוב את ההילינג, מה עוד נשאר לי לעשות?! היהדות תמיד היתה ברקע, אבל היא לא נראתה לו שייכת. אביו גדל ללא אב מגיל צעיר ונשלח לקיבוץ של "השומר הצעיר". הוא תמיד אמר לו שהתנ"ך הוא הספר הכי יפה בעולם, אבל זה בסך הכל ספר. יניב היה בטוח שהתנ"ך הוא המצאה של בני אדם ובכל זאת האמין באלוקים.

באותה עת חבר טוב בשם בן-ציון (שהיה חבר של דודתו) החל להתקרב ליהדות דרך ברסלב. בגלל שהיה חבר טוב וקרוב, יניב היה מוכן לשמוע ממנו הכל למרות כל סימני השאלה שניקרו בתוכו. הקשר היה מאוד לא מחייב ולא מלחיץ. הוא שמע מה עובר על בן-ציון, מה הוא מרגיש, מה רבי נחמן אומר על עניין זה או אחר. הם נסעו ביחד לקבר האריז"ל, למירון, טיילו בטבע הירוק וניגנו.

בכל אותה תקופה המשיך יניב לעבוד בנדל"ן ולעסוק בהילינג. ייסורי המצפון שלו גברו מאוד. פעם הגיע עם בנצי לשיעור עם חסיד ברסלב בשם הרב טייכנר. למדו שם שיעור גמרא צרוף בלי שום מיסטיקה. יניב לא הבין מילה אחת מדבריהם, לא הבין על מה הם שוברים את הראש או מחייכים לעתים. בתום השעה וחצי התפללו ערבית. זו היתה הפעם הראשונה שבה התפלל.

בנצי נתן לו את הסידור והוא קרא את תפילת שמונה-עשרה. בברכה האחרונה "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך…", כשאמר "באור פניך" הרגיש לפתע כאילו ששופכים עליו חומר סמיך של אור. אי אפשר לתאר זאת כלל. במדיטציות עסק הרבה עם אור: אור שמקיף אותך, שוטף אותך, מקלחת של אור, אמבטיות של אור וכו'. הפעם ממש חווה את האור באופן גשמי!

הוא יצא מהבית כאשר ברור לו מעבר לכל ספק שהוא צריך לשמור תורה ומצוות. פתאום קלט שעליו להפסיק לעבור עבירות. כשחזר הביתה עם בנצי החל להיכנס ללחץ:

"מה אני אעשה עכשיו? איך אני אמשיך הלאה? איך אני אשמור שבת?…"

"לאט, לאט", הרגיע אותי בנצי.

לאחר אותה חוויה היה לו ברור שהוא חוזר בתשובה. הוא הלך בליל שבת לבית כנסת, החל ללמוד תורה, ולבטא בגלוי את דעותיו החדשות על החיים.

אביו אמר לו דברים בנוסח "אתה תתנתק מאתנו", "תעבור לשטחים", "תלך לישיבה" ו"לא תעבוד". אמו ניסתה לפרגן לו ומאידך גם כן חששה שבנה ייעלם להם. החברים אמרו לו דברים כמו "יאללה, עוד מעט תעלם לנו בתוך כובע וחליפה. היה נעים. סאלאמת…"

הלחץ היה כה גדול עד שהוא החליט לנסוע למזרח הרחוק. הוא לקח כמה חוברות של הרב משה ארז דורון, קנה סידור ותפילין ונסע להודו. יניב קידש בשבתות לחבר'ה באכסניות שבהן התארח, שמר שבת לפי ערכו, לא נסע ולא עישן וגם לא אכל בשר. הוא טייל ברחבי הודו ובין השאר ראה כל מיני ישראלים שנפלו לסמים קשים, פגש לוחם קרבי מ"גולני" שלקח כמה כדורים והתמוטט, ונלקח לארץ במטוס.

יניב היה בתנועה של מחפש את אלוקים, מנסה קצת מזה וקצת מזה, בודק פה, בודק שם. בורנסי ראה את המחזות הקשים של המתים. פעם ראה לחרדתו כלב נוגס בגופה של זקן. הוא שאל איש דת "מה זה?", ונענה "זו קארמה טובה מאוד…".

ממש ראה את ההפך מכל מה שחיפש.

בראש השנה השיג כל מה שהיה באפשרותו כמו תפוח, דבש ורימון. הוא יצר קשר דרך בנצי עם ארגון "שופר", ששלחו לו בפקס כמה דפים של מחזור לראש השנה, וכך חגג את החג. למחרת טס לנפאל בהחלטה שלקראת יום כיפור הוא חייב להשיג מחזור. הוא לא חיפש בית כנסת או מניין, רק רצה לצום ולהתפלל במחזור.

בקטמנדו ראה שלט המכריז על יום כיפור בבית חב"ד. היה כתוב שם "מנדי", שנשמע לו שם אמריקאי ומספר טלפון. הוא התקשר לאותו מנדי שהזמין אותו אליו. יניב פגש שני בחורים צעירים מכפר חב"ד בשם מנדי ומשה ושאל אותם:

"מה אתם עושים?"

"אנחנו אוספים מכתבים של הרבי מליובאוויטש."

"אתם אספנים?!", תמה.

"לא. אנחנו נוסעים לכל מיני מקומות בעולם, שיש בהם אנשים שקיבלו מכתבים מהרבי ואנחנו כורכים אותם כספר."

"יש בזה כסף?"

"יש חבדניקים שקונים את זה…"

יניב אמר להם:

"חבר'ה. אני נוסע לפוקרה. באתי להשיג מכם מחזור ליום כיפור."

הם הציעו לו להישאר איתם ליום כיפור והזמינו אותו לסעודה המפסקת ולתפילה שהם מארגנים. יניב הסביר להם שהוא רוצה להמשיך לפוקרה ומעוניין במחזור בלבד.

"תשמע", ענה אחד מהם, "הבאנו את המחזורים מבית חב"ד בתאילנד. הם מנויים וספורים. אנחנו צריכים להחזיר אותם. חוץ מזה יכול להיות שיבואו אנשים לתפילה וזה יחסר."

הם ניסו לשכנעו שוב שיישאר ליום כיפור, אבל הוא התעקש להמשיך הלאה. ואז אמר מנדי ליניב:

"אתה יודע מה. יש בחב"ד בראשון לציון מישהו בשם משה גרוזמן. כשתחזור לראשון תחזיר לו את המחזור, והוא כבר יטפל בך…"

יניב שמע את המילים "הוא כבר יטפל בך" והתחלחל לגמרי. בשנייה הראשונה רצה להחזיר להם את המחזור, אבל לאחר רגע החליט לקחת אותו בכל זאת בהחלטה נחושה: אין מצב בעולם שאני פוגש את המשה גרוזמן הזה!… רק חסר לי שהוא יעשה אותי דוס שחור… אני יודע שיש אלוקים… אני רוצה לחזור בתשובה, אבל אל תטפלו בי… אל תלחיצו אותי!…

הוא התפלל ביום כיפור מאותו מחזור. בסוכות כבר חזר לארץ.

יניב שב לעבוד בעסקי הנדל"ן עם אביו. מאידך המשיך באיטיות בתהליך ההתקרבות, כשמציק לו הרצון להחזיר את המחזור לאותו משה גרוזמן. מצד אחד היה לו ברור שהמחזור אינו שלו ושהוא חייב להחזירו, ומאידך היה לו ברור לגמרי שהוא לא מתקרב למשה גרוזמן הזה. לא ידע מה לעשות. 

באותה עת סיפר לו חבר כי יש ביפו העתיקה ליד הים בית חב"ד, ומתקיים שם שיעור בפרשת השבוע, משהו מדליק חבל על הזמן. יניב שמח שמדובר בבית חב"ד. סוף-סוף יוכל להחזיר את המחזור לחבדניקים ולהפטר מחובו. מה זה משנה אם מדובר בחבדניק מראשון לציון או מיפו?…

תמיד היתה לו רתיעה מאלו שלבשו בגדים חרדיים. הם נראו לו מכווצים ונוקשים. הוא נדהם לראות ביפו בנאדם שמח, חברמן, שמדבר לעניין.

הרב תמאם החל לדבר שיחה של הרבי והכניס את יניב להלם. לפתע שמע משהו שמתחבר אליו. זה לא היה איזה משהו נפלא ובלתי נתפס על צדיקים או מוסר, אלא ביאור על הפרשה שהתחבר אליו כאן ועכשיו. כאשר חזר הביתה נזכר ששכח להחזיר את המחזור, ואמר לעצמו: אין בעיה, אבוא איתו בשבוע הבא.

כך הגיע פעם אחר פעם והחל להתחבר לכל העניין. הוא התאהב בשליח בתור בנאדם והחל להתאהב ברבי. קיבל ערגה אליו ויראה מפניו, ורצון לחיות לפי הנהגתו. גם הצד המעשי של המצוות התחזק. יניב הפסיק לעבוד עם אביו בנדל"ן וחזר ללמוד מחשבים במכללה למינהל בראשון לציון, תחום שבו עסק בשירות הצבאי.

יום אחד עלה עם חבר לדירה בירושלים, שם התגוררו כמה סטודנטיות יהודיות מחו"ל. הוא היה במצב מעורפל לגמרי: חוזר בתשובה שעוד נתון תחת השפעת הטיול בהודו ועוסק בענייני נדל"ן…

כאשר נכנס לבית וראה את אורית ידע שזהו זה. הוא התוודע אליה וגילה יהודיה שבדית שלמדה עם גויים, אבל שמרה על תודעה יהודית מדהימה. כאשר חבריו עזבו הוא נשאר איתה לבד, ואמר:

"מה את עושה בקיץ?"

"נוסעת כנראה לשבדיה, להורים."

"רוצה להתחתן?"…

היא הסתכלה עליו בתדהמה.

לפני שענתה הסביר:

"אני נראה לך ככה, אבל תדעי לך שאני חוזר בתשובה. אני רוצה שמירת שבת, טהרת משפחה, מטבח כשר, חינוך ילדים יהודי…"

"בסדר", ענתה.

ומאז החלו לחזור ביחד בתשובה. לאחר תקופה קצרה התחתנו והתגוררו בעליית הגג בבית הוריו. הוא גילה שגם בראשון לציון ליד הבית יש חבר'ה חבדניקים. חלק מהם, חוזרים בתשובה, אפילו הכיר בעבר. הוא שמע מהם על אותו משה גרוזמן. יום אחד מצא את עצמו עומד מול הרב משה גרוזמן, לא פחות ולא יותר…

הוא לחץ את ידו ושוחח עמו. אז גילה יהודי שיש לו השפעה עצומה על בעלי תשובה ויודע לבנות עבורם מסלול מאוד בריא. יניב אימץ אותו כמשפיע. כשסיפר לו את הסיפור על המחזור אמר לו הרב גרוזמן:

"המחזור עשה את העבודה. תשמור אותו אצלך. אבל תדאג לפתוח אותו קצת ביום כיפור…"

מאז בכל פעם שיש ליניב איזו בעיה או התמודדות חדשה הוא פונה אליו כדי שיישר לו את הראש. במילים אחרות, הרב משה גרוזמן 'מטפל' בו…

 

מיד לאחר החתונה התגוררו יניב ואורית אצל הוריו וחיפשו דירה בראשון לציון. הם היו אז מקורבים לחב"ד, לא ממש חבדניקים. כל דירה שהגיעו אליה לא התאימה להם. דירה אחת היתה קטנה מדי והשנייה גדולה מדי.

הדבר המפליא היה שברובן של הדירות שבהן ביקרו מצאו תמונה של הרבי בתוך הדירה, אפילו כשהיה מדובר באנשים רחוקים לגמרי מיהדות. פעם הגיעו לדירה ובה רוסי כבן 40, ספק אם היה יהודי. גם ליד השידה שלו בחדר שינה היתה מונחת תמונה של הרבי. במהלך החיפושים הגיעו לנס-ציונה לבית די הרוס שצריך שיפוץ. בסלון ניצבה שוב תמונה של הרבי כאילו שליווה אותם במסע החיפוש המתיש.

לאח של חברו של יניב היה חבר שיש בבעלותו דירה ברחובות והוא משכיר אותה. יניב בא לראות אם היא מתאימה להם. הוא גילה דירה חדשה יפהפייה עם מרפסת שמש, חניה, ומחסן בחצי מחיר מדירה מקבילה בראשון לציון. "בוא נסגור", אמר מיד.

שוכר הדירה ענה:

"תשמע. יש לי דירה ביהוד. אני מחפש לשכור דירה לידה. יש לי חוזה על הדירה ברחובות עד אוגוסט בעוד שלושה חודשים. אם אמצא דירה ביהוד, אני יוצא עכשיו ואם לא אני נשאר עד אוגוסט."

אחרי יומיים התקשר השוכר מרחובות ואמר כי הפך את העולם ולא מצא דירה כרצונו ביהוד. בלית ברירה הוא יישאר עד אוגוסט. יניב הצטער מאוד.  

יום אחד הגיע לבית חב"ד בראשון לציון וסיפר למקורב איך לא הולך להם כלום בעניין הדירה. המקורב הציע: "תכתוב לרבי!"

הוא הסביר ליניב שצריך לכתוב מכתב ובו מפורטת הבקשה, לשים אותו באחד מספריי "אגרות קודש", ואז לקבל איזו תשובה שתאיר את הדרך. יניב כתב לרבי מכתב פשוט בזו הלשון: "הרבי. אני רוצה שיהיה לנו בית חסידי, שנהיה חבדניקים, אבל אני לא מצליח למצוא דירה מתאימה."

הוא נתן צדקה, ושם את המכתב באחד מכרכי "אגרות קודש". החבר החל להקריא לו מכתב שבו הרבי גוער במישהו על כך שהוא בעל חוב ולא מחזיר את חובותיו.

תוך חלקיק שנייה, כברק המבריק, תפס יניב את העניין: יש לו חוב של 1,520 ₪ לרופא שיניים והוא התעצל לשלמו. בחתונה קיבל כסף ואשתו אמרה לו לשלם, אבל הוא ענה לה "עזבי, שיחכה לי…"

פתאום תפס יניב שהרבי נוזף בו בגלל שאינו משלם את החוב הזה.

החבר המשיך לקרוא את האגרת השנייה, שהיתה בעמוד השני, שבה הרבי מדבר על שליחות חסידית ועל בית חסידי שמשפיע, אבל יניב כמעט לא שמע את דבריו. הנזיפה של הרבי צלצלה לו כמו אזעקה בראש: תרוץ לרופא שיניים ותשלם לו מיד את החוב!

למחרת בבוקר כתב המחאה על הסכום והגיע לפקידה של הרופא שיניים לסלק את חובו. כמה שעות לאחר מכן התקשר אליו היהודי מרחובות ואמר:

"לא תאמין למה שקרה! עכשיו התקשר אלי מתווך והציע לי דירה מצוינת דלת מול דלת הדירה שבבעלותי!"

באותו יום חתם יניב חוזה על הדירה ברחובות ובני הזוג עברו אליה. כאשר העביר את חפציו הופתע לגלות שיש ברחובות קהילת חב"ד פורחת ומשגשגת. וכך זכו להקים בית חסידי משפיע והתקיים בהם גם המכתב השני ב"אגרות קודש"…

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email