לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חַי לוֹ יְהוּדִי עַל שְׂפַת הַיָּם, יְהוּדִי פָּשׁוּט, לֹא מַשְׂכִּיל וְלֹא לַמְדָן, שֶׁכָּל יְדִיעוֹתָיו הִצְטַמְצְמוּ בִּקְרִיאַת תְּפִלּוֹת מִן הַסִּדּוּר, קְרִיאַת תְּהִלִּים וּקְרִיאַת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מֵהַחֻמָּשׁ. אוּלָם אִישׁ זֶה הָיָה בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וְלֵב זָהָב. בִּהְיוֹתוֹ טַבָּח הִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד. עִם זֹאת מֵעוֹלָם לֹא שָׁכַח אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁבְּעִירוֹ וְדָאַג לְפַזֵּר לָהֶם הָרַבָּה צְדָקָה וּבִמְיֻחָד לְסַפֵּק אֶת צָרְכֵי הַשַּׁבָּת שֶׁלָּהֶם.

שְׁמוֹ הַטּוֹב הָלַךְ לְפָנָיו עַד שֶׁאֲפִלּוּ מוֹשֵׁל הָעִיר נָתַן בּוֹ אֵמוּן רַב וּמִנָּה אוֹתוֹ לִגְבּוֹת אֶת הַמֶּכֶס שֶׁהִגִּיעַ לוֹ מֵהָאֳנִיּוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ לִתְחוּמוֹ. כָּךְ הָיָה הַטַּבָּח מְקַבֵּל כָּל אֳנִיָּה שֶׁהִגִּיעָה לַנָּמֵל, עוֹלֶה עַל סִפּוּנָהּ, מְקַבֵּל מֵרַב הַחוֹבֵל אֵיזֶה חֵפֶץ מֵהַמִּטְעָן שֶׁבָּהּ לְפִי בְּחִירָתוֹ, וְגוֹבֶה אֶת הַמֶּכֶס שֶׁהִתְחַלֵּק בֵּינוֹ לְבֵין הַמּוֹשֵׁל.

כָּךְ עָבְרוּ עַל הַטַּבָּח יָמִים רַבִּים שֶׁל עֲבוֹדָה עַל סִפּוּנֵי הָאֳנִיּוֹת עַד שֶׁהָפַךְ לְאִישׁ עָשִׁיר מְאֹד.

יוֹם אֶחָד כַּאֲשֶׁר עָלָה הַטַּבָּח עַל סִפּוּן אֳנִיָּה שֶׁקָּרְבָה לַחוֹף כְּדַרְכּוֹ, לָחַשׁ רַב הַחוֹבֵל בְּאָזְנוֹ וְאָמַר בְּעַרְמוּמִיּוּת כְּשֶׁחִיּוּךְ רָחָב עַל פָּנָיו: יֵשׁ לִי חֵפֶץ יָקָר מְאֹד לִמְכֹּר לְךָ, מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, הֲתוֹאִיל לִקְנוֹתוֹ?…

תָּמַהּ הַטַּבָּח. בִּתְחִלָּה נִרְאָה לוֹ הַדָּבָר כְּעֵסֶק חָשׁוּד, וְאוּלַי בִּלְתִּי כָּשֵׁר, בְּכָל זֹאת הָיָה סַקְרָן לְדַעַת בַּמֶּה מְדֻבָּר וְשָׁאַל: עַל אֵיזֶה חֵפֶץ אַתָּה מְדַבֵּר?…

עָנָה לוֹ רַב הַחוֹבֵל: רַק אֵם תַּחְלִיט לִקְנוֹת אֶת הַחֵפֶץ וּתְשַׁלֵּם לִי עַל כָּךְ, אֶתֵּן לְךָ אוֹתוֹ. וְאִם לֹא כֵן, לֹא תִּרְאֶה אוֹתוֹ לְעוֹלָם.

נִמְלַךְ הַטַּבָּח בְּדַעְתּוֹ וְחָשַׁב, אוּלַי בְּכָל זֹאת מְדֻבָּר בְּחֵפֶץ יָקָר וְחָשׁוּב שֶׁכְּדַאי לִקְנוֹת וְהֵשִׁיב לְרַב הַחוֹבֵל: בְּכַמָּה כֶּסֶף מְדֻבָּר?…

עָנָה רַב הַחוֹבֵל: עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זָהָב.

אִם כֵּן, הַרְאֵה לִי אֶת הַחֵפֶץ!

הֵבִין רַב הַחוֹבֵל שֶׁהַטַּבָּח סַקְרָן מְאֹד לָדַעַת מַהוּ הַחֵפֶץ וְעָנָה בְּגַסּוּת הָרוּחַ: לֹא אֶמְכֹּר לְךָ אֶת הַחֵפֶץ בְּפָחוֹת מֵעֶשְׂרִים אֶלֶף זָהָב.

סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הַטֶּבַח עָלְתָה וְאָמַר: אֲנִי חֵפֶץ לִרְאוֹת אֶת הַחֵפֶץ.

חֻצְפָּתוֹ שֶׁל רַב הַחוֹבֵל גָּבְרָה וְהוֹסִיף וְאָמַר: רַק אֵם תְּשַׁלֵּם לִי אַרְבָּעִים אֶלֶף זָהָב אַרְאֶה לְךָ אֶת הַחֵפֶץ.         

כַּאֲשֶׁר רָאָה הַטַּבָּח אֶת חֻצְפָּתוֹ שֶׁל רַב הַחוֹבֵל שֶׁבְּכָל רֶגַע הוּא מַגְדִּיל אֶת מְחִיר הַחֵפֶץ, כִּמְעַט הִתְיָאֵשׁ. אוּלָם בְּכָל זֹאת לִבּוֹ לֹא נָתַן לוֹ מָנוֹחַ וְהֶחְלִיט לִקְנוֹת אֶת הַחֵפֶץ הַמִּסְתּוֹרִי לַמְרוֹת מְחִירוֹ הַיָּקָר.

רַב הַחוֹבֵל אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַחֵפֶץ טֶרֶם יְקַבֵּל אֶת מְלוֹא הַסְּכוּם שֶׁבִּקֵּשׁ.

רָץ הַטַּבָּח אֶל בֵּיתוֹ הֵבִיא אֶת הַסְּכוּם הֶעָצוּם שֶׁנִּדְרָשׁ מִמֶּנּוּ וְדָרַשׁ בְּתֹקֶף: אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת מִיָּד אֶת הַחֵפֶץ שֶׁקָּנִיתִי.

צָחַק רַב הַחוֹבֵל בְּקוֹל מְלַגְלֵג וְאָמַר: תּוֹךְ זְמַן קְצַר הַחֵפֶץ יַגִּיעַ לְכָאן בְּרַגְלָיו.

וּמִתּוֹךְ הַרְגָּשַׁת תַּעֲנוּג שֶׁל עִסְקָה מֻצְלַחַת בִּמְיֻחָד יָרַד רַב הַחוֹבֵל לְסִפּוּן הָאֳנִיָּה, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר הֵחֵלּוּ לִנְהֹר מִשָּׁם מֵאוֹת יְהוּדִים – אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף לְבוּשִׁים בִּסְחָבוֹת וּבְגָדִים בְּלוֹאִים, חֵלְכָּאִים וְנִדְכָּאִים, רָזִים וְחַלָּשִׁים, הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁדַד רַב הַחוֹבֵל בְּסִיּוּעַ חֲבוּרַת פּוֹשְׁעִים שׁוֹדְדֵי יָם.

רַב הַחוֹבֵל הוֹסִיף בְּצִינִיּוּת וְאָמַר: אוּלַי הַחֵפֶץ אֵינוֹ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ, אוּלַי אַתָּה מִתְחָרֵט שֶׁקָּנִיתָ אוֹתוֹ. הָאֱמֶת, שֶׁנִּסִּיתִי לִמְכֹּר אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים לְלֹא הַצְלָחָה, לוּלֵא קָנִיתָ אוֹתָם הָיִיתִי זוֹרֵק אוֹתָם לַיָּם.

הַטַּבָּח הַצַּדִּיק לֹא יָכוֹל הָיָה לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת דִּבְרֵי רַב הַחוֹבֵל הַמְּרֻשָּׁע וְאַף לֹא לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו.

רַק עָנָה וְאָמַר: הָיָה שָׁוֶה וּכְדַאי לִי לְשַׁלֵּם כֶּסֶף רַב עֲבוּרָם.

הַטַּבָּח הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לִפְדּוֹת מֵאוֹת שְׁבוּיִים הֵבִיא אוֹתָם גַּם לְבֵיתוֹ וְטִפֵּל בָּהֶם הֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם, צִוָּה לְרָחֳצָם וְהֵבִיא רוֹפְאִים לְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים שֶׁבָּהֶם.

לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשְׁשׁוּ סִפְּרוּ הַשְּׁבוּיִים שֶׁרַב הַחוֹבֵל וְהַשּׁוֹדְדִים הִתְנַפְּלוּ עַל הַכְּפָר בּוֹ הֵם גָּרִים, גָּזְלוּ אֶת מָמוֹנָם וּלְבַסּוֹף לָקְחוּ אוֹתָם בַּשֶּׁבִי, הִכְנִיסוּ אוֹתָם לְבֶטֶן הָאֳנִיָּה מָקוֹם חָשׁוּךְ וַחֲסַר אֲוִיר צַח וְנָתְנוּ לָהֶם רַק לֶחֶם לֶאֱכֹל וּמַיִם לִשְׁתּוֹת.

רִחֵם הַטַּבָּח עַל הַשְּׁבוּיִים וְסִפֵּק לָהֶם בְּאַהֲבָה אֶת כָּל מַחְסוֹרָם בְּמָזוֹן וּלְבוּשׁ.

בְּתוֹךְ הַשְּׁבוּיִים בָּלְטָה בִּצְנִיעוּתָהּ נַעֲרָה יְתוֹמָה יְפֵהפִיָּה, שֶׁמָּצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַטַּבָּח וְרָצָה לְשַׁדֵּךְ אוֹתָהּ לִבְנוֹ. הוּא פָּנָה אֶל הַבַּחוּרָה וְאָמַר: יֵשׁ לִי בֵּן בַּחוּר טוֹב וְחָכָם, אִם תִּנָּשְׂאִי לוֹ תִּהְיִי אֶצְלֵנוּ בַּת בַּיִת וְתִחְיִי בְּאֹשֶׁר.

הַנַּעֲרָה הַצְּנוּעָה הִשְׁפִּילָה אֶת עֵינֶיהָ וְלֹא עָנְתָה דָּבָר, כֵּיצַד תְּסָרֵב לָאִישׁ הַצַּדִּיק שֶׁהִצִּיל אֶת חַיֶּיהָ?!…

וּמִיָּד הֵחֵלּוּ בַּהֲכָנוֹת לַחֲתֻנָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֲמוּרָה הָיְתָה לִהְיוֹת בְּרָב פְּאֵר.

הַטַּבָּח הִזְמִין לַחֲתֻנָּה אֶת כָּל יְהוּדֵי הָעִיר – תַּלְמִידַי חֲכָמִים וַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, עֲנִיִּים עֲשִׁירִים, אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה וּפְדוּיֵי הַשְּׁבוּיִים, מִי לֹא רָצָה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה זוֹ?…

הִגִּיעַ לֵיל הַחֻפָּה וַאֲנָשִׁים הִגִּיעוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם לַחֲתֻנָּה. כֻּלָּם רָצוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הֶחָתָן בְּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק פּוֹדֶה הַשְּׁבוּיִים שֶׁנּוֹשֵׂא לָאִשָּׁה אֶת אַחַת הַנְּעָרוֹת שֶׁנִּפְדּוּ מִן הַשְּׁבִי.

בְּתוֹךְ הַקָּהָל הֶעָצוּם שֶׁהִגִּיעַ לַחֲתֻנָּה בָּלַט בָּחוּר שֶׁהָיָה עָצוּב בִּמְיֻחָד שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה.

הַטַּבָּח שֶׁהִסְתּוֹבֵב בֵּין כָּל הַמֻּזְמָנִים הִבְחִין בַּבַּחוּר הֶעָצוּב שֶׁבִּמְקוֹם לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד יָשַׁב וּבָכָה, הוּא נֶעֱצַר לְיָדוֹ וְשָׁאַל: מַדּוּעַ הִנְּךָ בּוֹכֶה?…

הַבָּחוּר לֹא הֵשִׁיב מִיָּד, הוּא הָיָה כִּמְהַסֵּס אִם יֵשׁ מָקוֹם לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה אוֹ לֹא. וּבְכָל זֹאת לְאַחַר זְמַן מַה פָּצָה פִּיו וְאָמַר: הַכַּלָּה שֶׁל בִּנְךָ הָיְתָה מְיֹעֶדֶת לִי. לִקְרַאת יוֹם הַחֲתֻנָּה שֶׁלָּנוּ הִגִּיעוּ הַשּׁוֹדְדִים וּבִטְּלוּ לְפִי שָׁעָה אֶת מוֹעֵד הַחֲתֻנָּה. וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת כַּלָּתִי שֶׁאִתָּהּ עָמַדְתִּי לְהִתְחַתֵּן עוֹמֶדֶת תַּחַת הַחֻפָּה עַל מְנַת לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ אַחֵר, אֵיךְ לֹא אֶצְטַעֵר?…

הַטַּבָּח הָיָה מְבֻלְבָּל לְרֶגַע וְלֹא יָדַע מַה לְּהָשִׁיב… הִבִּיט עָלָיו בַּחֶמְלָה וְהִפְטִיר: אוּלַי אוּכַל לְפַצּוֹת אוֹתְךָ בְּהַרְבֵּה כֶּסֶף עַד שֶׁתִּהְיֶה עָשִׁיר.

הַבַּחוּר עָנָה בְּעֶצֶב כְּשֶׁדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מֵעֵינָיו: שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יְפַצֶּה אוֹתִי. חָפֵץ אֲנִי בַּכַּלָּה שֶׁלִּי יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר בָּעוֹלָם. אֲבָל עַכְשָׁו אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, מֵאַחַר שֶׁהִיא הַכַּלָּה שֶׁל בִּנְךָ, וְאַחֲרֵי שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת חַיֵּינוּ מִי יָכֹל לִמְנֹעַ אֶת זֶה בַּעַדְךָ?!….

הִרְהֵר הַטַּבָּח שׁוּב בָּעִנְיָן וּלְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת פָּנָה לִבְנוֹ וְסִפֵּר לוֹ אֶת סִפּוּר הַבַּחוּר וְהֵעִיר שֶׁהַשּׁוֹדְדִים הִפְרִידוּ בֵּין הֶחָתָן לְכַלָּתוֹ.

הַבֵּן, שֶׁעָמַד תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת לִהְיוֹת חָתָן, הֵגִיב בְּאֹפֶן מִיָּדִי וְהֶחְלֵטִי: אִם כֵּן זוֹהִי הַכַּלָּה שֶׁל הַבַּחוּר וְלֹא שֶׁלִּי, אָסוּר לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם.

הִסְכִּים הָאָב עִם הַבֵּן וְהוֹסִיף וְאָמַר: אִם כֵּן, הַכֹּל מוּכָן לַחֻפָּה שֶׁלָּהֶם! נַעֲרֹךְ אוֹתָהּ מִיָּד לְטוֹבָתָם וּלְשִׂמְחַת כָּל הַמֻּזְמָנִים שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

מִיָּד הִלְבִּישׁוּ אֶת הַבָּחוּר בְּבִגְדֵי חָתָן וְעָרְכוּ אֶת חֻפָּתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַטַּבָּח דָּאַג לְסַפֵּק לֶחָתָן וְלַכַּלָּה אֶת כָּל מַחְסוֹרֵיהֶם.

חֲכָמֵינוּ הִתְרַשְּׁמוּ בְּיוֹתֵר מִסִּפּוּר זֶה וְאָמְרוּ: טַבָּח זֶה בֶּאֱמֶת זָכָה בְּחֵפֶץ יָקָר בְּיוֹתֵר, שְׂכָרוֹ גָּדוֹל מְאֹד וְרָאוּי הוּא לָדוּר עִם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן.