תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
סיפור אמיתי מדהים שהתרחש לאחרונה
הקראת כתבה
זֶהוּ סִפּוּר אֲמִתִּי שֶׁהִתְרַחֵשׁ לָאַחֲרוֹנָה.
בַּחֲנוּת דָּגִים שֶׁנִּמְצֵאת בְּבֵיתָר עִלִּית הִגִּיעָה בַּחוּרָה לִקְנוֹת דָּג לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ.
הָעוֹבֵד הָעֲרָבִי מָשָׁה דָּג מִבְּרֵכַת הַדָּגִים וְהִנִּיחַ עַל הַמִּשְׁקָל וְאָמַר לַבַּחוּרָה שֶׁהַדָּג עוֹלֶה 150 שֶׁקֶל.
תָּמְהָה הַבַּחוּרָה עַל הַמְּחִיר הַיָּקָר שֶׁל הַדָּג, וְאָמְרָה שֶׁכָּל שָׁבוּעַ הִיא מְשַׁלֶּמֶת עַל דָּג בְּדִיּוּק כָּזֶה לְכָל הַיּוֹתֵר 100 שֶׁקֶל.
הִיא שָׁאֲלָה: הַאִם עָלוּ הַמְּחִירִים?
לֹא, עָנָה הָעוֹבֵד, פָּשׁוּט מִשְׁקָלוֹ שֶׁל דָּג זֶה כָּבַד יוֹתֵר, לָכֵן מְחִירוֹ יָקַר יוֹתֵר.
הִתְקַשְּׁרָה הַבַּחוּרָה לְבֵיתָהּ לִשְׁאֹל אֶת אִמָּהּ, מֶה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת.
עָנְתָה לָהּ אִמָּהּ: "קְנִי אֶת הַדָּג! לְשַׁבָּת אֵין חוֹסְכִים בְּכֶסֶף".
הָעוֹבֵד לָקַח אֶת הַדָּג לְיָדָיו, הָרַג אוֹתוֹ, וּפָתַח אֶת בִּטְנוֹ עַל מְנַת לְנַקּוֹתוֹ.
הַבַּחוּרָה הִתְבּוֹנְנָה בְּתַהֲלִיךְ נִקּוּי הַדָּג וּפִתְאוֹם רָאֲתָה שֶׁהָעוֹבֵד הוֹצִיא דְּבַר מַה מִּבִּטְנוֹ שֶׁל הַדָּג וְזָרַק לְפַח הָאַשְׁפָּה.
שָׁאֲלָה הַבַּחוּרָה אֶת הָעוֹבֵד: מַה זָּרַקְתָּ לְפַח הָאַשְׁפָּה?
עָנָה לָהּ הָעוֹבֵד: לֹא זָרַקְתִּי כְּלוּם, זֶה רַק פְּסֹלֶת הַדָּג שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹרְקִים תָּמִיד.
הַבַּחוּרָה לֹא הִנִּיחָה לוֹ. וּלְאַחַר הַפְצָרוֹת מְרֻבּוֹת הִסְכִּים הָעוֹבֵד לְהוֹצִיא אֶת הַ"פְּסֹלֶת" מִן הַפַּח.
וּמַה הִתְגַּלָּה לְעֵינֵיהֶם וּלְתִמְהוֹנָם שֶׁל כָּל הַנּוֹכְחִים?…
שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב
הַבַּחוּרָה בִּקְּשָׁה מֵהָעוֹבֵד שֶׁיִּתֵּן לָהּ אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, אֲבָל הָעוֹבֵד סֵרֵב וְטָעַן שֶׁהַשַּׁרְשֶׁרֶת שַׁיֶּכֶת לוֹ.
פָּרַץ וִכּוּחַ בֵּין הַבַּחוּרָה לְבֵין הָעוֹבֵד.
קְלִיֶנְטִים שֶׁנָּכְחוּ בַּמָּקוֹם הִצְטָרְפוּ לַוִּכּוּחַ, וְכַמּוּבָן שֶׁהֵעִידוּ לְטוֹבַת הַבַּחוּרָה שֶׁשִּׁלְּמָה בְּכֶסֶף מָלֵא עֲבוּר הַדָּג.
הָעוֹבֵד הִזְעִיק אֶת הָאַחְרַאי לְמִשְׁמֶרֶת וְאַחְרַאי הַמִּשְׁמֶרֶת הִתְקַשֵּׁר לִמְנַהֵל הַחֲנוּת, וְהַמְּנַהֵל הִכְרִיעַ לְטוֹבַת הַלָּקוֹחָה.
לָקְחָה הַבַּחוּרָה אֶת הַדָּג וְאֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְהֵבִיאָה לְבֵיתָהּ.
לְאַחַר שֶׁחָלְפָה הַשַּׁבָּת לָקְחוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת לְמֻמְחֶה שֶׁיַּעֲרִיךְ אֶת שֹׁוִי הַשַּׁרְשֶׁרֶת, בָּדַק הַמֻּמְחֶה אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְאָמַר שֶׁהַשַּׁרְשֶׁרֶת שָׁוָה 0 0 0 , 2 1 ד ו ל ר (=שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף דּוֹלָר) ! ! !
אָכֵן בְּסִפּוּר "יוֹסִף מוֹקִיר שַׁבָּת" זֶה שֶׁל יָמֵינוּ רוֹאִים שֶׁמִּתְקַיְּמִים בָּנוּ דִּבְרֵי הָרַבִּי שֶׁמַּסְבִּיר כִּי הַפָּסוּק: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֶרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", מְלַמֵּד שֶׁהַנִּסִּים בְּיָמֵינוּ יִהְיוּ נִפְלָאִים יוֹתֵר מִנִּסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם.
וְזוֹ רַק הַהַתְחָלָה!!!
פרסום תגובה חדשה