תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
אהבת ישראל של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
הקראת כתבהמִי מֵאִתָּנוּ לֹא שָׁמַע סִפּוּרִים עַל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מברדיצ'וב, סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלּוֹ לֹא יָדְעָה גְּבוּלוֹת?… פְּעָמִים כַּאֲשֶׁר אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת לִמּוּד הַזְּכוּת שֶׁהָיָה מְלַמֵּד עַל יְהוּדִי חוֹטֵא אָנוּ מִשְׁתָּאִים וְאוּלַי מְחַיְּכִים, אֲנַחְנוּ פָּשׁוּט נִדְהָמִים אֵיךְ מָצָא רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מברדיצ'וב מָקוֹם לְלַמֵּד זְכוּת עַל יְהוּדִי שֶׁאָנוּ מַחְשִׁיבִים אוֹתוֹ לְאֶחָד מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיִינוּ מַעֲלִים בְּדַעְתֵּנוּ אֶפְשָׁרוּת לְלַמֵּד זְכוּת עָלָיו אֲפִלּוּ בַּדִּמְיוֹן הַפָּרוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁלָּנוּ…
אוּלָם אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מברדיצ'וב לֹא הִסְתַּכְּמָה רַק בְּלִמּוּד זְכוּת עַל כָּל יְהוּדִי, אֶלָּא בְּשֶׁפַע שֶׁל מַעֲשֵׂי גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁגָּמַל עִם יְהוּדִים. בִּמְיֻחָד דָּאַג רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לְחוֹלִים בְּעִירוֹ, וְקִיֵּם בָּהֶם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים בְּהִדּוּר. הוּא טִפֵּל בְּכָל חוֹלֶה שֶׁבִּקֵּר אֶצְלוֹ, הִתְפַּלֵּל עִמּוֹ, הִצִּיעַ עֶזְרָה לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְעוֹדֵד אוֹתוֹ וְאֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּסִפּוּרִים נִפְלָאִים עַל חַסְדֵי הַבּוֹרֵא, עַד שֶׁעוֹרֵר אֶצְלָם אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁחַסְדֵּי הַשֵּׁם לֹא תַּמּוּ וְהוּא שׁוֹלֵחַ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. כַּמּוּבָן כָּל חוֹלֶה שֶׁרַבִּי לֵוִי יִצְחָק יָשַׁב בִּמְחִצָּתוֹ הִרְגִּישׁ אֶת אַהֲבָתוֹ וְדַאֲגָתוֹ, וּפְעָמִים רַק בִּגְלַל עֶצֶם נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הָיָה מִתְרַפֵּא. וְאָכֵן הַרְבֵּה חוֹלִים הִתְרַפְּאוּ עַל יְדֵי הַבִּקּוּר שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, וַאֲפִלּוּ חוֹלִים שֶׁהָיוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוַי קָמוּ לִתְחִיָּה וְנוֹסְפוּ לָהֶם שְׁנוֹת חַיִּים.
אוּלָם הָיָה מִקְרֶה שֶׁרַבִּי לֵוִי יִצְחָק הִגִּיעַ לְבַקֵּר חוֹלֶה מֻכֶּה בְּיִסּוּרִים, וְכָל מַאֲמַצָּיו שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לְהָפִיג אֶת כְּאֵבָיו עָלוּ בַּתֹּהוּ, וּמִפְּאַת יִסּוּרָיו לֹא יָכֹל לְקַבֵּל שׁוּם דִּבְרֵי עִדּוּד.
וְהִנֵּה פִּתְאוֹם אֲחוּז כְּאֵבִים עַזִּים פָּנָה הַחוֹלֶה לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, וְהִבִּיעַ בְּחִיל וּבִרְעָדָה אֶת עִקָּר כְּאֵבוֹ בְּאָמְרוֹ: "רַבִּי, כָּל יְמֵי חַיַּי הָיוּ מְלֵאִים חֲטָאִים. בִּזְבַּזְתִּי אֶת כָּל חַיַּי לַשָּׁוְא, מַה יִּהְיֶה אִתִּי כַּאֲשֶׁר אָשִׁיב נִשְׁמָתִי לְבוֹרְאִי?"
רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הִבִּיט בָּאִישׁ בְּחֶמְלָה, גָּחַן לְעֶבְרוֹ הֶחְזִיק בְּיָדוֹ וְאָמַר: "רוֹצֶה אֲנִי לָתֵת לְךָ מַתָּנָה… אִם יֵשׁ לִי חֵלֶק כָּלְשֶׁהוּ בְּגַן עֵדֶן הֲרֵי מֵעַתָּה הוּא שֶׁלְּךָ".
הַחוֹלֶה הִבִּיט כְּלֹא מַאֲמִין, מְנַסֶּה לְהָבִין וְלִקְלֹט מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנָיו, אוּלָם כַּעֲבֹר כַּמָּה רְגָעִים צָנַח עַל הַמִּטָּה כְּמִי שֶׁנִּרְפָּא מִכְּאֵבָיו. דִּבְרֵי רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הֵקֵלּוּ עַל כְּאֵבָיו וְהוּא נָח קִמְעָא. אוּלָם זְמַן מַה לְּאַחַר מִכֵּן הַחוֹלֶה הֵשִׁיב נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאוֹ.
אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁלִּוָּה אֶת רַבּוֹ, וְשָׁמַע אֶת הַשִּׂיחָה שֶׁל רַבּוֹ עִם הַחוֹלֶה הָיָה נִסְעָר בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשָּׁמַע וּמִמַּה שֶּׁחָזוּ עֵינָיו. הוּא פָּנָה לְרַבּוֹ וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי, יוֹדְעִים אָנוּ אֶת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּךָ וְאֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּךָ לְכָל יְהוּדִי שֶׁאַתָּה נִפְגָּשׁ עִמּוֹ. אַתָּה מוּכָן לְהַקְדִיש אֶת זְמַנְּךָ, לְהַקְרִיב אֶת בְּרִיאוּתְךָ וְלָתֵת אֶת רְכוּשְׁךָ כְּדֵי לְהַצִּיל יְהוּדִים… אֶת כָּל זֶה אֶפְשָׁר לְהָבִין. אוּלָם לָתֵת אֶת חֶלְקְךָ בְּגַן עֵדֶן לְמַעַן יְהוּדִי חוֹטֵא?… הָאֵין זֶה מֻגְזָם?… הַחוֹלֶה אֲפִלּוּ לֹא הִסְפִּיק לְהַעֲרִיךְ אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַתָּ לוֹ!…
רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הִבִּיעַ אֶת נְחִישׁוּת דַּעְתּוֹ בְּאָמְרוֹ שֶׁאֵין הוּא מִתְכַּוֵּן לַחְזֹר בּוֹ מֵהַבְטָחָתוֹ לְאוֹתוֹ חוֹלֶה, וְהִסְבִּיר לְתַלְמִידוֹ: "כָּל יְהוּדִי יָקָר מְאוֹד בְּעֵינַי הַשֵּׁם, לָכֵן רָאוּי שֶׁאֲוַתֵּר עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵן בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי לָתֵת נַחַת רוּחַ לִיהוּדִי אֲפִלּוּ לִזְמַן קָצָר".
פרסום תגובה חדשה