פרשת ויקרא לילדים – השם קורא לך

הקראת כתבה
יום שלישי ג׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ד
פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ קוֹרֵא לְמֹשֶׁה כְּמוֹ אַבָּא הַקּוֹרֵא לִבְנוֹ. קְרִיאַת חִבָּה, מִתּוֹךְ הִתְקַשְּׁרוּת פְּנִימִית שֶׁל אַהֲבָה. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנָה לְמֹשֶׁה בְּחִבָּה יְתֵרָה, כָּךְ הוּא פּוֹנֶה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי בְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ נִיצוֹץ מִ"בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ".
מאת שולמית שמידע
עצים בשמים

לְאַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ בְּסוֹף סֵפֶר שְׁמוֹת עַל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְגִלּוּי כְּבוֹד הַשֵּׁם בְּתוֹכוֹ.

אָנוּ מַגִּיעִים לַחֻמָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי בַּתּוֹרָה הָעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת,

הִיא עֲבוֹדַת הָאָדָם מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה לְהִתְחַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

 

פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" –

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ קוֹרֵא לְמֹשֶׁה כְּמוֹ אַבָּא הַקּוֹרֵא לִבְנוֹ.

קְרִיאַת חִבָּה, מִתּוֹךְ הִתְקַשְּׁרוּת פְּנִימִית שֶׁל אַהֲבָה.

וּמִפְּנֵי שֶׁקְּרִיאַת חִבָּה זוֹ אֵינָהּ עִנְיָן חַד פַּעֲמִי,

אֶלָּא כָּל פַּעַם שֶׁהַשֵּׁם מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה הוּא פּוֹנֶה אֵלָיו בְּחִבָּה וְאַהֲבָה,

לֹא רַק הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה בַּחֻמָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי נִקְרֵאת "וַיִּקְרָא" אֶלָּא הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ.

 

וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנָה לְמֹשֶׁה בְּחִבָּה יְתֵרָה,

כָּךְ הוּא פּוֹנֶה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה,

כִּי בְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ נִיצוֹץ מִ"בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ".

וּבִקְרִיאָתוֹ אֵלֵינוּ הוּא נוֹתֵן לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

אָמְנָם אֵינֶנּוּ רוֹאִים אוֹתוֹ וְאֵינֶנּוּ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת.

אוּלָם כַּאֲשֶׁר אָנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה וּמִתְפַּלְּלִים וְעוֹשִׂים מַעֲשִׂים טוֹבִים,

וּמַקְשִׁיבִים לְרִגְשֵׁי הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלָּנוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁגַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֵינוּ, וּפוֹנֶה אֵלֵינוּ בְּחִבָּה,

וּמַבִּיט בָּנוּ בְּאַהֲבָה וּמֵאִיר אֶת אוֹרוֹ ("אוֹר הָאֵין סוֹף") עָלֵינוּ.

וּכְמוֹ שֶׁצִּמְצֵם עַצְמוֹ וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן,

כָּךְ הוּא מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ וְשׁוֹכֵן בְּלִבּוֹ וּבְנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.

אָמְנָם הַגּוּף וְהָעוֹלָם מַסְתִּירִים אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי הַשּׁוֹרָה בְּתוֹכֵנוּ,

אוּלָם גַּם זֶה רַק לְטוֹבָתֵנוּ כִּי אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים אוֹר זֶה לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּזֶה,

וְרַק עַל יְדֵי הַהֶסְתֵּר שֶׁל הַגּוּף וְהָעוֹלָם אָנוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי הַזֶּה,

וְאֵינֶנּוּ מִתְעַלְּפִים מִפַּחַד וְנִשְׁאָרִים נְשָׁמָה בְּגוּף.

 

לִפְעָמִים הַשֵּׁם קוֹרֵא לָאָדָם דֶּרֶךְ "הַכְּרוּזִים הָעֶלְיוֹנִים" וְדֶרֶךְ "בְּנוֹת הַקּוֹל";

"בַּת קוֹל" – הִיא קוֹל שֶׁנִּמְשָׁךְ בָּרוּחַ, כְּמוֹ קוֹל אִישׁ הַקּוֹרֵא בֵּין הָרִים וּבִמְעָרוֹת,

וּמַה מַּכְרִיזָה בַּת הַקּוֹל?

"שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים", "אוֹי לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַכְּרוּזִים הָאֵלֶּה,

כְּמוֹ שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹכֵנוּ,

אוּלָם לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ חֵלֶק פְּנִימִי בַּנְּשָׁמָה שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי.

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: "מַזָּלַיְיהוּ חֲזִי" (מְגִלָּה ג א) כְּלוֹמַר, הַמַּזָּל שֶׁל הַנְּשָׁמָה רוֹאֶה!…

 

מַהוּ מַזַּל הַנְּשָׁמָה?

לְכָל אָדָם יֵשׁ שֹׁרֶשׁ רוּחָנִי לְמַעְלָה, שֶׁהוּא עֶצֶם הַנְּשָׁמָה,

הוּא רֹאשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁמִּחוּץ לַגּוּף הַמֵּאִיר לַנְּשָׁמָה שֶׁבַּגּוּף,

הוּא הַמַּזָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹזֵל וְנוֹטֵף כֹּחַ רוּחָנִי הַמְּחַיֶּה אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁבַּגּוּף.

וְהַמַּזָּל שֶׁל הַנְּשָׁמָה רוֹאֶה גִּלּוּיִים אֱלֹקִיִּים,

וְגַם שׁוֹמֵעַ אֶת הַ"כְּרוּזִים" וּ"בְנוֹת הַקּוֹל" הָעֶלְיוֹנִים,

וְזֶה מַשְׁפִּיעַ עַל הָאָדָם לְמַטָּה בְּלִי שֶׁיֵּדַע מֵאַיִן בָּאָה הַהַשְׁפָּעָה הַזּוֹ.

לָכֵן הוּא פִּתְאוֹם מִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה בְּלִי לְהָבִין לָמָּה.

וּכְמוֹ שֶׁקָּרָה לְחַבְרֵי דָּנִיֵּאל שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בִּזְמַן שֶׁרָאָה חִזָּיוֹן אֱלֹקִי,

שֶׁפִּתְאוֹם נִכְנְסָה בָּהֶם חֲרָדָה וְלֹא הֵבִינוּ לָמָּה.

הֵם לֹא רָאוּ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת הַחִזָּיוֹן שֶׁרָאָה דָּנִיֵּאל בִּנְבוּאָתוֹ,

אוּלָם עֶצֶם הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהֶם הַנִּקְרָא "מַזָּל" – רָאָה.

וְזֶה הִשְׁפִּיעַ עַל הָרְגָשׁוֹת הַגְּלוּיִים שֶׁלָּהֶם.

 

אִם כֵּן, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהַשֵּׁם קוֹרֵא לָנוּ כָּל הַזְּמַן לִהְיוֹת אִתּוֹ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו,

מִתּוֹךְ שֶׁהוּא אוֹהֵב כָּל יְהוּדִי.

וְהוּא רוֹצֶה שֶׁכֻּלָּנוּ נִפְנֶה זֶה לָזֶה בְּחִבָּה וְאַהֲבָה.

דֻּגְמַת הַמַּלְאָכִים שֶּׁאֵין בֵּינֵיהֶם שִׂנְאָה אוֹ קִנְאָה אוֹ תַּחֲרוּת,

וְתָמִיד קוֹרְאִים זֶה לָזֶה בְּחִבָּה וְכָבוֹד.

וְנוֹתְנִים בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

 

אִם כֵּן, כָּל יְהוּדִי הוּא כְּמוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ שֶׁהַשֵּׁם שׁוֹכֵן בְּתוֹכוֹ,

וִיהִי רָצוֹן שֶׁנָּחוּשׁ אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּנַפְשֵׁנוּ,

וְנַטֵּה אֹזֶן בְּשִׂמְחָה לְקוֹל הַשֵּׁם הַקּוֹרֵא לָנוּ בְּכָל רֶגַע,

וּנְנַצֵּל אֶת זֶה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב.

כָּךְ שֶׁנּוּכַל לְהִתְקַשֵּׁר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

חַיַּי הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ,

וְנַצְלִיחַ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ בְּקִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת,

עַד לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.

 

 

פרסום תגובה חדשה

test email