תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת שמיני לילדים – הלויתן ושור הבר
הקראת כתבהבְּפָרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת שְׁמִינִי מְדֻבָּר עַל אֲכִילַת בַּעֲלֵי חַיִּים כְּשֵׁרִים.
אֹכֶל כָּשֵׁר מְזַכֵּךְ אוֹתָנוּ וּמְטַהֵר אֶת הָעוֹלָם.
וּכְשָׂכָר עַל כָּךְ, לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל מִי שֶׁלֹּא אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת,
יִזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּמִלְחָמָה שֶׁבֵּין הַלִּוְיָתָן לְשׁוֹר הַבָּר – "קניגון שֶׁל צַדִּיקִים",
וּלְאַחַר מִכֵּן יִזְכֶּה לֶאֱכֹל מִסְּעוּדַת הַלִּוְיָתָן וְשׁוֹר הַבָּר.
כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת שׁוֹר הַבָּר, אֲבָל מִיהוּ הַלִּוְיָתָן הָעֲנָק,
הַדָּג שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ,
עָלָיו נֶאֱמַר: "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֵק בּוֹ",
וְהֵיכָן הוּא נִמְצָא?…
לִוְיָתָן זֶה נִמְצָא עָמֹק עָמֹק בְּתוֹךְ הַיָּם… לָכֵן אֵין רוֹאִים אוֹתוֹ,
אוּלָם יֵשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה עַל הָעוֹלָם.
כַּאֲשֶׁר הוּא רָעֵב הוּא מַרְתִּיחַ אֶת מֵי הַמְּצוּלָה בְּהֶבֶל פִּיו,
וְכַאֲשֶׁר הוּא צָמֵא הוּא עוֹשֶׂה תְּלָמִים בַּיָּם עַד שֶׁהַיָּם אֵינוֹ חוֹזֵר לְאֵיתָנוֹ,
וּלְמַזָּלֵנוּ הוּא מַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְגַן עֵדֶן, שֶׁאִם לֹא כֵן, אַף אֶחָד לֹא יוּכַל לִסְבֹּל אֶת רֵיחוֹ.
הַלִּוְיָתָן הֶעָצוּם הַזֶּה מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית לַמִּלְחָמָה עִם שׁוֹר הַבָּר,
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַלִּוְיָתָן יִשְׁחַט אֶת שׁוֹר הַבָּר בִּסְנַפִּירָיו!…
וְשׁוֹר הַבָּר יִתֹּץ אֶת הַלִּוְיָתָן בְּקַרְנָיו,
וּמִשְּׁנֵיהֶם יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סְעוּדָה לַצַּדִּיקִים.
הַלִּוְיָתָן וְשׁוֹר הַבָּר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תַּפְקִיד גָּדוֹל לֶעָתִיד לָבוֹא בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה,
חֲשׁוּבִים לָנוּ גַּם בְּיָמֵינוּ בִּהְיוֹתָם רֶמֶז לִשְׁנֵי מִינֵי צַדִּיקִים – לִשְׁתֵּי דְּרָכִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
יֵשׁ צַדִּיקִים דֻּגְמַת "לִוְיָתָן", וְיֵשׁ צַדִּיקִים דֻּגְמַת "שׁוֹר הַבָּר".
צַדִּיקִים בְּדֻגְמַת "לִוְיָתָן" הֵם צַדִּיקִי עֶלְיוֹן,
הַנִּקְרָאִים "לִוְיָתָן" עַל שֵׁם שֶׁהֵם נִלְוִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְאִלּוּ דְּבוּקִים בּוֹ כָּל הַזְּמַן.
צַדִּיקִים מְיֻחָדִים אֵלֶּה הֵם מְעַטִּים, כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה כָּזוֹ.
רֹב בְּנֵי אָדָם, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ",
שַׁיָּכִים לָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וּמְדוֹרָם בַּיַּבָּשָׁה,
בְּנִגּוּד לַצַּדִּיקִים בְּדַרְגַּת לִוְיָתָן שֶׁאֵינָם בָּאָרֶץ (בַּיַּבָּשָׁה) אֶלָּא בַּיָּם (בַּמַּיִם).
שֶׁבְּדוֹמֶה לַדָּגִים שֶׁמְּדוֹרָם בַּמַּיִם וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִפָּרֵד מִן הַמַּיִם,
גַּם הֵם כְּמַלְאָכִים, מַרְגִּישִׁים אֶת הָאֱלֹקִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.
וְעוֹד מַעֲלֶה לַצַּדִּיקִים הַדּוֹמִים לַלִּוְיָתָן שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִפְרֹחַ בָּאֲוִיר כְּעוֹף,
בְּכוֹחָם לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת לִגְבָהִים אֵין סוֹפִיִּים עַד רוּם הַמַּעֲלוֹת,
וְאַף לָשׁוּט בַּיָּם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ בְּדִיּוּק כְּמוֹ דָּגִים.
אֶלָּא שֶׁהַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהֶם אֵינָן גַּשְׁמִיּוּת אֶלָּא רוּחָנִיּוּת!
כְּנַף יָמִין – "אַהֲבַת הַשֵּׁם" וּכְנַף שְׂמֹאל – "יִרְאַת הַשֵּׁם",
וּבִשְׁתֵּי כְּנָפַיִם אֵלֶּה הֵם מִתְעַלִּים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל לִבָּם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ,
עַד שֶׁחָשִׁים אֶת הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת דֻּגְמַת הַנְּבִיאִים.
צַדִּיקִי עֶלְיוֹן אֵלֶּה הֵם דֻּגְמַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וּבְנוֹ,
שֶׁעָבְדוּ אֶת הַשֵּׁם בַּעֲבוֹדָה רוּחָנִית בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ,
וְהִמְשִׁיכוּ לָעוֹלָם אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים,
הֲגַם שֶׁבִּהְיוֹתָם בַּמְּעָרָה לֹא יָכְלוּ לְקַיֵּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת.
לְעֻמָּתָם הַצַּדִּיקִים הַנִּמְשָׁלִים לְ"שׁוֹר הַבָּר",
עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם דַּוְקָא בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת:
אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח, קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת,
יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה וּנְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּסֻכּוֹת,
וּבִמְיֻחָד בְּקִיּוּם מִצְוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ".
עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הֵם מְזַכְּכִים אֶת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם,
וּבְכוֹחָם לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת אוֹר הָאֵין סוֹף לָעוֹלָם הַזֶּה יוֹם יוֹם,
לָכֵן הֵם נִקְרָאִים "שׁוֹר הַבָּר", מִלָּשׁוֹן "נָקִי וּבַר לֵבָב" – זַךְ וּבָרוּר.
מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים בְּרָמַת הַלִּוְיָתָן נַעֲלֵית מִדַּרְגַּת הַצַּדִּיקִים דֻּגְמַת "שׁוֹר הַבָּר",
אוּלָם אָנוּ צְרִיכִים גַּם צַדִּיקִים שֶׁעֲבוֹדָתָם קִיּוּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת.
עֲבוֹדָה שֶׁכֹּחָהּ דּוֹרֵשׁ מַאֲמָץ שֶׁל הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית –
וְכַיָּדוּעַ, בְּכֹחַ עֲבוֹדַת הַשּׁוֹר יֵשׁ רִבּוּי תְּבוּאָה ("וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר"),
וְדַוְקָא הֵם מְקַיְּמִים כַּיָּאוּת אֶת מִצְוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ",
שֶׁהֲרֵי אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן וּבָשָׂר, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים.
לָכֵן יֵשׁ עֵרֶךְ עָצוּם לַעֲבוֹדָתָם.
מִכָּאן שֶׁאָנוּ זְקוּקִים גַּם לְצַדִּיקִים בְּדַרְגַּת לִוְיָתָן,
שֶׁבִּיכָלְתָּם לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה וְלָשׁוּט לְמֵרָחוֹק
וְגַם לַצַּדִּיקִים בְּדַרְגַּת שׁוֹר הַבָּר שֶׁכּוֹחָם רַב.
לֶעָתִיד לָבוֹא הַלִּוְיָתָן בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם שׁוֹר הַבָּר יִשְׁחַט אֶת שׁוֹר הַבָּר בִּסְנַפִּירָיו.
אֵין "וְשָׁחַט" אֶלָּא "וּמָשַׁךְ", שֶׁבֶּאֱמֶת כַּוָּנַת הַשְּׁחִיטָה תִּהְיֶה לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ,
עַד שֶׁיַּעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה מֵהֵיכָל לְהֵיכָל, עַד לְמָקוֹם שֶׁיְּקַבֵּל כּוֹחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִכּוֹחוֹ.
וּמִצַּד שֵׁנִי, שׁוֹר הַבָּר יִדְקֹר אֶת הַלִּוְיָתָן בְּקַרְנָיו וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ לְדַרְגָּה נַעֲלֵית יוֹתֵר,
וְאַף הוּא יְקַבֵּל מִן הַשּׁוֹר אֶת הַיְּכֹלֶת לְקִיּוּם מִצְוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ".
יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְשֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד מִסָּבִיב לְשֻׁלְחָן אֶחָד, שֻׁלְחָן מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם,
וְלִסְעֹד בִּסְעוּדַת "שׁוֹר הַבָּר וְהַלִּוְיָתָן" הַמְּיֹעֶדֶת לְצַדִּיקִים יַחַד עִם הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
וּמִכֵּיוָן שֶׁ"וְּעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" הֲרֵי שֶׁכֻּלָּנוּ נִזְכֶּה לִטְעֹם מִסְּעוּדָה זוֹ מִיָּד מַמָּשׁ,
וְאָז יִתְגַּלּוּ לָנוּ סוֹדוֹת חֲדָשִׁים מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ – מִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה.
פרסום תגובה חדשה