שָׁנָה אַחַת הָיָה חֹרֶף קַר בִּמְיֻחָד… בַּחוּצוֹת הִשְׁתּוֹלְלוּ סוּפוֹת שֶׁל שְׁלָגִים, וְקָשֶׁה הָיָה לָצֵאת מִן הַבַּיִת. בְּאֵין בְּרֵרָה יָשַׁב לוֹ חַיִּים חוֹטֵב הָעֵצִים בְּבֵיתוֹ וְלָמַד תּוֹרָה בִּמְקוֹם לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

בָּאָבִיב וּבַקַּיִץ חָטַב עֵצִים רַבִּים וְהָיָה יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. הֲרֵי בַּחֹרֶף עֲצֵי הַסָּקָה הֵם מִצְרָךְ חִיּוּנִי בְּכָל עֲיָרָה. אוּלָם בְּמֶזֶג אֲוִיר כָּזֶה הָיְתָה סַכָּנָה מַמָּשִׁית לָצֵאת מִן הַבַּיִת, וְאֵיךְ יוּכַל לָשֵׂאת אֶת עַנְפֵי הָעֵצִים שֶׁבְּיָדוֹ עַל גַּבֵּי מִגְרֶרֶת הַשֶּׁלֶג הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ מִבְּלִי לְהִפָּגַע מֵהַקֹּר הָעַז הַשּׂוֹרֵר בַּחוּץ?…

יָשַׁב חַיִּים בְּבֵיתוֹ וּבֵין לִמּוּד תּוֹרָה לְמִשְׁנֵהוּ הָיָה אוֹמֵר תְּהִלִּים בְּלֶב נִשְׁבָּר. וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת דַּאֲגַת אִשְׁתּוֹ רִבְקָה, הַשּׁוֹאֶלֶת: חַיִּים, מַה יִּהְיֶה? וְהוּא מֵשִׁיב לָהּ בֶּאֱמוּנָה וּבְבִטָּחוֹן: הַשֵּׁם יַעֲזֹר.

וְהִנֵּה חַג הַפֶּסַח מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וַעֲדַיִן מֶזֶג הָאֲוִיר סוֹעֵר כְּמוֹ בְּשִׂיא הַחֹרֶף. וְרִבְקָה שׁוּב שׁוֹאֶלֶת אֶת חַיִּים בִּדְאָגָה: חַיִּים, אֵיךְ נַחְגֹּג אֶת חַג הַפֶּסַח בְּלִי מַצּוֹת וְיַיִן, בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל שְׁאָר צָרְכֵי הַחַג הַמְּרֻבִּים. וְחַיִּים מֵשִׁיב בִּכְאֵב אוּלָם בְּבִטָּחוֹן גָּלוּי בְּהַשֵּׁם: מִי שֶׁעָזַר לָנוּ עַד עַכְשָׁו, יַמְשִׁיךְ לַעֲזֹר לָנוּ.

רִבְקָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵינָהּ מַצְלִיחָה לְהַסְתִּיר אֶת דַּאֲגָתָהּ… נוֹתְרוּ יוֹמַיִם עַד חַג הַפֶּסַח… וְהִיא מַצִּיעָה לְבַעֲלָהּ לִפְנוֹת לְגַבָּאֵי הַצְּדָקָה כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְעוֹת חִטִּים, הֲרֵי מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה הוּא תּוֹרֵם לִ"מְעוֹת חִטִּים" עֲבוּר הָעֲנִיִּים, אָז מִמֵּילָא מַגִּיעַ גַּם לוֹ לְקַבֵּל פַּעַם אַחַת, וַהֲרֵי זוֹ זְכוּת וְלֹא חֶסֶד. אוּלָם חַיִּים מְסָרֵב לְהַצָּעָה זוֹ.

חַיִּים רָגִיל לְהִתְפַּרְנֵס רַק מִיְּגִיעַ כַּפָּיו וְלֹא לְהִזְדַּקֵּק לַבְּרִיּוֹת, וְאֵין הוּא מִתְכַּוֵּן לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ. הוּא בָּטוּחַ בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר שֶׁדְּרָכִים רַבּוֹת לְמָקוֹם בָּרוּךְ הוּא לַעֲזֹר לוֹ, וְהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו.

אוּלָם רִבְקָה אִשָּׁה מַעֲשִׂית וּבֵינְתַיִם אֵינָהּ רוֹאָה שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהִתְפַּרְנֵס תּוֹךְ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְהִיא אוֹמֶרֶת לְחַיִּים: הַאִם אֵין זוֹ סְתָם גַּאֲוַת עֲנִיִּים שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ?…

וּמוֹסִיפָה וְאוֹמֶרֶת: יוֹתֵר חָשׁוּב מֵהַכֹּל שֶׁנַּחְגֹּג אֶת הַחַג בְּכָבוֹד כְּמוֹ יְהוּדִים כְּשֵׁרִים עִם מַצּוֹת וְיַיִן וַאֲפִלּוּ בָּשָׂר וְדָגִים. צָרִיךְ לָחוּס עַל הַיְּלָדִים. אוּלָם מִשֶּׁהִיא רוֹאָה שֶׁדְּבָרֶיהָ אֵינָם מִתְקַבְּלִים אֵצֶל בַּעֲלָהּ הִיא פּוֹרֶצֶת בִּבְכִי נוֹאָשׁ.

לְפֶתַע עוֹלֶה רַעְיוֹן בְּדַעְתּוֹ שֶׁל חַיִּים, וְהוּא פּוֹנֶה לְאִשְׁתּוֹ וְאוֹמֵר: אוּלַי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר אֵיזֶה חֵפֶץ אוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ, הַאִם יֵשׁ לָנוּ אֵיזֶה חֵפֶץ לְמַשְׁכֵּן?

רִבְקָה צוֹחֶקֶת: אֵיזֶה חֵפֶץ יְקַר עֵרֶךְ יֵשׁ לָנוּ כְּדֵי לִמְכֹּר אוֹ לְמַשְׁכֵּן?…

פִּתְאוֹם הִיא נִזְכֶּרֶת בִּגְבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בְּלֵיל הַסֵּדֶר וְהִיא מַצִּיעָה לְבַעֲלָהּ: גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. 

חַס וְשָׁלוֹם, עוֹנֶה חַיִּים, לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן…

לֵיל עֶרֶב פֶּסַח מַגִּיעַ… זְמַן בְּדִיקַת חָמֵץ… חַיִּים עוֹבֵר בְּדִירָתוֹ לִמְצֹא חָמֵץ אַךְ אֵין שׁוּם חָמֵץ… הַכֹּל נָקִי לְלֹא רְבָב, אוּלָם צָרְכֵי הַחַג אַיִן…

בְּכָל זֹאת הוֹלֵךְ חַיִּים לָרַב לִמְכֹּר אֶת הֶחָמֵץ. הָרַב שׁוֹאֵל אוֹתוֹ: מַה יֵּשׁ לְךָ לִמְכֹּר, וְחַיִּים עוֹנֶה בִּמְבוּכָה: אֵין לִי שׁוּם מִצְרְכֵי חָמֵץ.

אוּלַי יֵשׁ לְךָ כְּלֵי חָמֵץ? שׁוֹאֵל הָרַב

כֵּן, כְּבוֹד הָרַב, עוֹנֶה חַיִּים בְּשִׂמְחָה.

הָרַב הוֹסִיף אֶת שְׁמוֹ לִרְשִׁימַת מוֹכְרֵי הֶחָמֵץ וְאִחֵל לוֹ: חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ.

חַיִּים נִשְׁאַר קָפוּא בִּמְקוֹמוֹ כַּעֲבוֹר רֶגַע פָּנָה בִּשְׁאֵלָה אֶל הָרַב: כְּבוֹד הָרַב, הַאִם אֶפְשָׁר לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת בֶּחָלָב?

הָרַב הִתְפַּלֵּא עַל הַשְּׁאֵלָה אוּלָם הֵבִין שֶׁכַּנִּרְאֶה אֵין לְחַיִּים כֶּסֶף לִקְנוֹת יַיִן וְכַמּוּבָן לֹא בָּשָׂר וְדָגִים. הִבִּיט בְּחַיִּים כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ בְּמַחְשָׁבוֹת וּלְבַסּוֹף אָמַר: זוֹהִי שְׁאֵלָה קָשָׁה, וּבְעֶרֶב פֶּסַח לֹא אֶתְפַּנֶּה לְעַיֵּן בָּהּ. אֶבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן אַחֲרֵי פֶּסַח. בֵּינְתַיִם קַח לְךָ הַלְוָאָה לִקְנוֹת יַיִן וּשְׁאַר צָרְכֵי הַחַג. מִמֵּילָא יֵשׁ לִי כֶּסֶף הַמֻּנָּח בַּמְּגֵרָה וְאֵינֶנִּי זָקוּק לוֹ בְּרֶגַע זֶה, תַּחְזִיר לִי כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ. חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ!

חַיִּים הוֹדָה לָרַב וְהִזְדָּרֵז לִקְנוֹת אֶת כָּל צָרְכֵי הַחַג מַצּוֹת וְיַיִן, בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל שְׁאַר הַמִּצְרָכִים הַדְּרוּשִׁים, וְרָץ עַלִּיז וְשָׂמֵחַ לְבֵיתוֹ. הוּא פָּנָה לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר: הִנֵּה אַתְּ רוֹאָה שֶׁהַשֵּׁם אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתָנוּ!…

כָּךְ זָכוּ חַיִּים וּמִשְׁפַּחְתּוֹ לְלֵיל סֵדֶר מְבֹרָךְ שֶׁלֹּא יָדְעוּ מֵימֵיהֶם. הֵם עָרְכוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, כַּאֲשֶׁר הֵם מְלֵאִים הוֹדָאָה לְהַשֵּׁם עַל הַנִּסִּים וְהַטּוֹבוֹת שֶׁהוּא גּוֹמֵל אִתָּם.

לִקְרַאת סוֹף הַסֵּדֶר הָלְכוּ חַיִּים וִילָדָיו לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְהִנֵּה עָמַד בְּפֶתַח הַבַּיִת יְהוּדִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס, וּמִכֵּיוָן שֶׁפָּנָיו הַמּוּאָרוֹת הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק וְיָשָׁר הִזְמִינוּ אוֹתוֹ לְהָסֵב עִמָּהֶם.

הָאִישׁ אָמַר שֶׁהֻזְמַן לְסֵדֶר אַחֵר, לָכֵן יֵשֵׁב זְמַן קָצָר. נִכַּר עַל פָּנָיו שֶׁהוּא אִישׁ מְיֻחָד.

הָאִישׁ יָשַׁב זְמַן קָצַר, וְכֻלָּם שָׂמוּ לֵב שֶׁהִבִּיט לְלֹא הֶרֶף בְּ"כוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ" הַמְּצֻחְצָח בְּאוֹר יְקָרוֹת.

קֹדֶם צֵאתוֹ בֵּרֵךְ אוֹתָם הָאוֹרֵחַ הַבִּלְתִּי מֻכָּר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּאִיר מַזַּלְכֶם כְּמוֹ כּוֹס זוֹ הַמְּאִירָה בְּאוֹר נְגוֹהוֹת.

לְמָחֳרָת בִּקֵּשׁ חַיִּים לָדַעַת מִיהוּ הָאוֹרֵחַ הַמֻּפְלָא הַזֶּה. הוּא שָׁאַל אֲנָשִׁים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִם רָאוּ אוֹרֵחַ מֻפְלָא שֶׁהִגִּיעַ לָעֲיָרָה, אַךְ לַשָּׁוְא. אִישׁ מֵהָעֲיָרָה לֹא רָאָה אִישׁ כָּזֶה, כֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁזֶּהוּ פְּרִי דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל חַיִּים.

לְאַחַר הַחַג הִגִּיעַ הָאָבִיב… הַקֹּר נֶעֱלַם וְהַשֶּׁלֶג נָמַס. שׁוּב נָטַל חַיִּים אֶת הַמְּרִיצָה שֶׁלּוֹ כְּדֵי לָצֵאת לַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים בְּשִׂמְחָה. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה הַבַּיְתָה נִתְקְעָה הַמְּרִיצָה הָעֲמוּסָה לַעֲיֵפָה בָּאֲדָמָה הַבּוֹצִית. חַיִּים עָמָל קָשֶׁה כְּדֵי לְהוֹצִיאָהּ מֵהַבֹּץ עַד שֶׁהִצְלִיחַ. תּוֹךְ שֶׁהֶעֱלָה אֶת הַמְּרִיצָה מִן הַבֹּץ הִבְחִין חַיִּים בְּחֵפֶץ נוֹצֵץ לְיַד גַּלְגַּל הַמְּרִיצָה. הִתְבּוֹנֵן חַיִּים בַּחֵפֶץ וּלְתַדְהֵמָתוֹ רָאָה שֶׁזֶּהוּ מַטְבֵּעַ שֶׁל זָהָב. הוּא חָפַר בָּאֲדָמָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד שֶׁגִּלָּה כַּד מָלֵא מַטְבְּעוֹת זָהָב, שֶׁעֶרְכָּם רַב מְאוֹד. הַפְתָּעָתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ לֹא יָדְעוּ גְּבוּל. הוּא רָץ בְּשִׂמְחָה לְבֵיתוֹ לְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת גֹּדֶל הַנֵּס וְהָיָה הִבִּיטָה בּוֹ כְּלֹא מַאֲמִינָה…

וְאָכֵן מֵאָז הֵחֵל מַזָּלוֹ שֶׁל חַיִּים לְהָאִיר כְּמוֹ כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַמַּבְרִיק וְהַנּוֹצֵץ!